תפילה לחנוכה, נכתבה על-ידי הרב אליעזר ברלנד שליט"א ריבונו של עולם, מלא רחמים, הנותן עוז ותעצומות לעם, המשפיע עלינו עוז ותעצומות מספירת הנצח, מארבעים ותשע מוצקות, המשפיעות לשבעת קני המנורה שמן של חכמה, בינה ודעת, אנא תן בנו בינה ודעת לחפש את צדיק האמת, שהוא בבחינת מתתיהו, המשפיע בכל דור ודור את אור החנוכה. אנא אב הרחמים, שרחמיך אינם כלים לעולם, זכני לכל התיקונים הנפלאים שאפשר לזכות בהם בימי החנוכה, זכני להעלאת רפ"ח ניצוצות, הרמוזים ב"עלה זית טר"ף בפיה", שהוא סוד אור החנוכה, המתקן את כל רפ"ח הניצוצות האבודים, שבכל דור ודור ובכל שנה ושנה. זכני ל"עלה זית טרף בפיה", הרומזים – כי אילו היה נח מתחזק ומתעצם בתפילה בכל עוז ותעצומות, היה מטה את כף המאזנים מכף חובה לכף זכות, ומציל את דורו ממימי המבול, כי בתפילותיו היה יכול לעורר בבני העולם הרהורי תשובה, עד שהיו נעשים לבעלי תשובה גמורים, והיה זוכה להוריד להם תורה בקולות וברקים. אנא, זכנו עתה בימי חנוכה הקדושים האלו לשמוע את הקולות וברקים, הבוקעים מנרות החנוכה, בבחינת לשמוע את הנראה, כי אין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד. זכני לראות ולשמוע את הקולות הנפלאים, הבוקעים מנרות החנוכה, שהם קולות של מתן תורה. ריבונו של עולם, המשפיע עוז ותעצומות, תן בנו לב לדעת ולקיים את אשר בקשת מאתנו – "תנו עוז לאלקים על ישראל גאוותו ועוזו בשחקים", כי ככל שנמצא את ההתפארות שבכל יהודי ויהודי מעמך ישראל, ונדון כל יהודי ויהודי לכף זכות, שעליו גאותך ותפארתך, כן ניתן לך עוז ותעצומות לחולל לנו ניסים ונפלאות, ונעורר מחדש את אהבתך לעמך בית ישראל, ואת רצונך הנצחי לחולל לנו תמיד ניסים ונפלאות, שהם למעלה מהטבע. אנא, זכנו שיתקיים בימינו הפסוק: "בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות", שהוא סוד נרות חנוכה, שעל ידם זוכים לגלות מחדש את ירושלים, להשיבה אל אביה שבשמים, ולכונן בה מחדש את מלכות בית דוד, שעל כסאו לא ישב זר. ריבונו של עולם, הבוחר בשירות ובתשבחות, אנא זכנו להמשיך עלינו את רוח תפילתו ושירתו של נעים זמירות ישראל, את קדושת שמחתו ואת חן ענוותו של "דוד הוא הקטן", שזכה לשבת על כסא ה' ולהשיב את מלכות ישראל למקורה על ידי שמחתו העצומה בך. אנא, זכנו לנועם זמירותיו ולעוצמת שירותיו ותשבחותיו, שהיה שר לפניך, משבח ומזמר מחצות לילה עד הבוקר, עד אור השחר אור בוקרן של ישראל, עד עת אשר זכה לומר: פשטו ידיכם בגדוד, בסוד – "גודו אילנא", הנאמר על סוף מלכות עכו"ם. אנא זכני בכח צדיקיך האמיתיים לבחינת האבן שזכה לה דוד, בסוד "רועה אבן ישראל", אב ובנין, אבות ובנים, הכוללים אחר הבריאה בחינת בן, בקודם הבריאה בחינת אב, בבחינת – אין עוד מלבדו, אנא, זכני לאבן שממנה הושתת העולם, "אבן מאסו הבונים", זכני לאבנו של דוד, אשר בה הכניע את מחרף מערכות אלקים, כמו שנאמר: "ויחזק דוד מן הפלישתי בקלע ובאבן". א-ל אדיר שגיא ונורא, גיבור ואיש מלחמה, אדון הנפלאות ובעל התשועות, זכה את עמך ישראל, את בניך עם סגולתך, שעליהם נקרא שמך, באבן שעליה נאמר: "ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא", אשר ראה דניאל בנבואותיו בעת חזה את מתתיהו ובניו מכניעים בתפילתם ובזעקתם את מלכות הרשעה, את מלך יון, שעליו נאמר: "ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדושים". אנא, תן בנו דעת להבין ולזכור, כי ועצם כחו – ולא בכחו, כי כח מלכות העובדי כוכבים לא בכחה וביתרונה, אלא בגרעוננו ובחטאינו, בעוונותינו ובפגמינו, ובפרט בפגמי העיניים. כי בפגמינו- אנו בעצמנו נותנים כח ותעצומות למלכיות העובדי כוכבים, ובפשעינו- אנו בעצמנו מנחילים להן את נחלתנו. בסכלותנו- אנו בעצמנו מחכימים אותן ומעניקים להן את אור המוחין והדעת, בבחינת – "והנחש היה ערום מכל חית השדה", שהיה ערום להכשיל את האדם הראשון בפגם עיניים כדי לגזול ממנו את חכמתו האלקית האדירה. אנא החונן לאדם דעת, החפץ בתשובתם של ישראל, הצילני מזוהמת הנחש, אשר גברה בפשעינו, הממעטת חכמתנו ומורידה אותה לקליפות, למלכות העןבדי כוכבים, המייצרת בכחה כלי משחית להשחיתנו עד כלה, רחמנא ליצלן. ריבונו של עולם. באנו עד קץ הדורות, ועודנו עמך, הגענו עד סוד העקביים של אדם קדמון, שעליהם נאמר : "אשר חרפו עקבות משיחך", ואין בנו שום לחלוחית של קדושה, ולא קורטוב של מצוה, אלא מוקפים אנו באין סוף פגמים וחטאים – "ותשליכני מצולה בלבב ימים, ונהר יסובבני, כל משבריך וגליך עלי עברו, אפפוני מים עד נפש, תהום יסובבני, סוף חבוש לראשי". אבינו שבשמים, ידענו גם ידענו שאת כל זה סיבבת ברחמיך, כדי שנזעק אליך כשם שזעק יונה ממעי הדגה ממצולות ים, כי דייקא אז גילית לו את סוד אבן השתיה, שהיא שורש כל העולם וכל הנשמות, שכל הזוכה להכנס בה לבין הבדים בבחינת כהן גדול, מתגלה לו סוד אור ח'נ'ו'כ'ה', בבחינת "סלח נא לעוון העם ה'זה כ'גדל ח'סדך ו'כאשר נ'שאת לעם הזה ממצרים ועד הנה", המתגלה לכהן הגדול ולכל הנלוים אליו בתפילותיהם ביום הכפורים, -רק אז גילית לו, ורק אז הבין בבטן שאול, כי מוכן אתה לחוס אפילו על אומות העולם, אשר אינם יודעים בין ימינם לשמאלם. ריבונו של עולם, סלח ומחל לכל פשעינו, כפר וטהר שמץ חטאותינו, באשר גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שבחנוכה שאורה נמשך מיום הכפורים, אתה מוחל וסולח לכל בני העולם, ובפרט לעמך ישראל בניך אהוביך שרובם ככולם בדור הזה תינוקות שנשבו, אשר אינם יודעים בין ימינם לשמאלם. אנא מחל לנו כפר לנו עתה, ותחדש ימינו כקדם. וכשם שהורדת את יונה לעמקי עמקים של תהומות בלבב ימים, כדי שיצעק ממעמקים על צרותיו ועל אבדן העולם, כך גם עכשיו לא הורדתנו לעמקי עמקים ברוחניות ובגשמיות אשר לא נפלו לשם ישראל מעולם, אלא כדי שנשווע אליך ותגאלנו. כי קרוב אתה לכל אשר יקראוך באמת, ורק כדי לקרבנו אליך אתה שולח לנו בכל יום איתותים ואזהרות חמורות מפני גזרות קשות, המאיימות עלינו בכל רגע ושעה בכליה ובאבדן גמור ברוחניות ובגשמיות. ידענו, אבינו שבשמים, כי תכפו עלינו הצרות והגזירות הללו, האימה והמורא המחלחלים בקרבנו, כדי לפתוח את אוטם סגור לבנו ולהסיר את ערלת לבבנו, המונעים בעדנו מלצעוק ולזעוק אליך. כי אין חפץ אתה באבדן ישראל עם סגולתך, ואף לא באבדן העולם וחרבנו, וכל גילוי דיניך אינו אלא חסד עצום להשיבנו אליך, שנקרא ונשווע אליך מעומקא דליבא, שנקרע לבבנו ונשחרך בלא כל חציצה, בדביקות עצומה. אנא אב רחום וחנון, המתאווה לתפילתן של ישראל, זכנו להתחנן על נפשנו, זכנו לבקש על רוחנו ונשמתנו, על קיומנו, ועל נחלתנו, שלא תהיה לזרים. אנא תן בנו כח להתפלל אליך ככל הצדיקים והנביאים, שנשאו עיניהם לשמים ובקשו רחמיך, כדניאל שנשא תפילה לפניך, ואמר: "ואתפללה לה' אלקי ואתוודה ואומרה אנא ה' הא-ל הגדול והנורא שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו:חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותיך וממשפטיך: ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דיברו בשמך אל מלכינו ושרינו ואבותינו ואל כל עם הארץ: לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלים ולכל ישראל הקרובים והרחוקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך: ה' לנו בושת הפנים למלכינו ולשרינו ולאבותינו אשר חטאנו לך: לה' אלקינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו: ולא שמענו בקול ה' אלקינו ללכת בתורתו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים: וכל ישראל עברו את תורתך וסרו לבלתי שמוע בקולך ותתך עלינו האלה והשבועה אשר כתובה בתורת משה עבד האלקים כי חטאנו לו: ויקם את דברו אשר דבר עלינו ועל שופטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדולה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלים: כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת הבאה עלינו ולא חילינו את פני ה' אלקינו לשוב מעוונינו ולהשכיל באמתך:" מלא רחמים, אבי החכמה הבינה והדעת, אתה גילית לנו על ידי נביאיך, שאי אפשר לעשות תשובה אלא אם כן קודם לכן נשכיל באמיתך, וגילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שאי אפשר להשכיל באמיתך בטרם נעשה תשובה. ואין אנו יודעים מהיכן ההתחלה וכיצד נשכיל באמיתך ונעשה תשובה. לפיכך האצלת עלינו את אורות החנוכה, אשר בהדלקתם חולקים בית שמאי ובית הלל, אם מתחילים מספירת הבינה או מספירת המלכות, שזהו סוד בני בינה ימי שמונה. לדעת בית שמאי מתחילים מאור הבינה, שהיא ספירה שמינית עליונה, ולאט לאט ממעיטים את האור עד לספירת המלכות, התחתונה. ואילו בית הלל, היודעים בשפלותנו ובמיעוט ערכנו, שהם צדיקי כל הדורות, היורדים עד לדרגתו הנמוכה ולשפלותו של כל אחד ואחד, בבחינת " שבשפלנו זכר לנו, כי לעולם חסדו" סוברים, להתחיל במלכות ולהוסיף ולעלות בכל יום עד לבינה, כי אין לחשוש מגילוי האור לנחותי הדרגה, וראוי להגביהם ולרוממם, להוסיף ולהגדיל קדושתם בכל יום, לגלות להם בכל יום אור גדול יותר, בבחינת מוסיף והולך. ועתה אבינו אב הרחמן, אף אתה למד זכות, ותן תקוה גם לנידחים ונחותי דרגא כמותנו, וכשם שפעלת למעננו כשהגיעו בני ישראל במצרים עד פי תהום כשכמעט ואבדה כל תקוה, ואז דייקא הפכת מידת הדין על ראש המצרים ונגזרו עליהם כל הגזירות הרעות, והענקת במתנת חינם לישראל עמך מוחין גדולים כדי שיהיו ראויים לגזירות טובות, בבחינת "לגוזר ים סוף לגזרים, כי לעולם חסדו" כן גם עכשיו האר לנו את האור, בחינת מוסיף והולך, עד שנהיה ראויים שתהפוך את כל הגזירות שכבר גזרת על עמך בית ישראל, ברחמים אין קץ, על ראשם של שונאי ישראל, הזוממים לאבדם ר"חמנע ליצלן, אנא בטל גזירותינו הרעות אפילו אם הם בבחינת שלאחר גזר דין חס ושלום, והוציאנו בזכות אורות החנוכה מתוגה לשמחה, משעבוד לגאולה, מאפילה לאור גדול. ריבונו של עולם, עושה נפלאות גדולות לבדו, המודיע על ידי צדיקיו האמיתיים, שבכל דור ודור קיימים צדיקים בבחינת אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן ויוסף דוד ושלמה, מתתיהו ובניו, ושאר צדיקים קדושים ונוראים אנא, זכנו למצוא את הצדיקים שיצילו את דורנו מפי שחת, זכנו למצוא את הצדיקים שהם בבחינת מתתיהו ובניו, הצועקים מי לה' אלי, שכל מטרתם כוספם וחשקם הוא בלתי לה' לבדו, ואין להם שום ענין אחר כלל, שכל מעשיהם דיבוריהם ומחשבותיהם הם בבחינת דביקותו של דוד המלך, האומר: "ושרים כחוללים כל מעייני בך", שכל מעייני לבם והגיגם הוא בך לבד, שהם בבחינת דוד ומתתיהו ובניו, שזכו להשיב את ישראל לנויהם לויים לשירם ולזמרם וכהנים לעבודתם, וזיכו כל אחד ואחד למצוא את שורש נשמתו ולצאת מאפילתו. האירו את כל המחשכים וביטלו את כל הגזירות, ברינתם וזמרתם בתפילותם ובזעקותם, עד שביטלו את כל נגיעות עצמם, אפילו צילו של גוף, וזכו לבחינת "לבי חלל בקרבי", המשיכו את אור התשובה מספירת הבינה, וגילו את עצם התשובה, שהיא תשובה עילאה, דביקות אין סופית בך ללא הפסק רגע ושניה, וזכו להתקשר בךבחד קטירא כל ימי חייהם, מיום עמדם על דעתם לנצח נצחים. כי נשמותיהם מרחפות סביבנו בכל דור ודור ומחפשות במי להתעבר, בבחינת אין לך דור שאין בו כאברהם וכו', כי כל רצונך, אינו אלא שנבוש וניכלם מכל דרכינו הרעות ומעשינו הנלוזים, בסוד ארבעים וארבע נרות, בבחינת ד"ם לה', כדי שיתהפך דם לדם, (אחורי אהי"ה – דם), ונזכה לשם אהי"ה, שהוא סוד הגאולה, אהי"ה אשר אהי'ה, שזכה לו משה רבינו בלבד, ועל כן כפי בחינת האהי"ה, שאנו זוכים לה בכל דור, כן אנו זוכין לפני משה, לאור החמה ל-"והיה אור הלבנה כאור החמה", לבחינת – "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", לבחינת מתתיהו ובניו, שזכו לבחינות הנפלאות הללו. ריבונו של עולם, בימים אלו, בהם מסתיים אורם של הימים הנוראים, אנו עומדים לפניך בתחינה שתיטיב לנו החתימה. כי אנו מאמינים בך שאתה גואל חזק, הדן יחידי לכל באי עולם, והכל בידך וברשותך, ומי יאמר לך מה תעשה ומה תפעל, ומי יעמוד מול גודל רחמיך ועוצם סליחותיך, כי אני מלא חטא עוון ופשע, ואתה מלא חמלה ורחמים ומחילה לפושעים. ה' אלקינו גואלנו וגואל אבותינו, ההגוי באהי'ה אשר אהי'ה חוס וחננו, פדנו וגאלנו עם השם הקדוש הזה, כשם שגאלתנו משעבוד מלכות עגלה, ובידך הגדולה הוצאת את הסגולה, ופרעה וכל זרעו ירדו כאבן במצולה. אנא, שמע קולנו גם עתה בימי חנוכה אלו, ותזכנו להיות עם סגולה על ידי שם אהי'ה אשר אהי'ה, כפי שגילית לנו אהבתך ובחירתך בנו, "כי לא מרובכם חשק ה' בכם כי אתם המעט מכל העמים", כי בהיותנו דבקים בשם אהי'ה, וממעיטים עצמנו בפני כל אדם, חשקת בנו. אנא, זכנו גם לכוון בכל יום ויום מימי החנוכה בשם אהי'ה, ולהיכלל על ידי שם זה באמת, להיות אפס ואין, בבחינת כתנת פסים שזכה לה יוסף הצדיק, שהיא סוד אפ"ס-מ"י, שעל ידי זה שזכה להוליד את אפרי"ם סוד אפ"ר-מ"י, ואת מנשה בבחינת נשיית יחוסו ושכחת עמלו, והיה כתינוק הנולד, כגמול עלי אמו. ריבונו של עולם, אנא חוס ורחם עלינו, וקרבנו אליך בתשובה שלימה. זרוק עלינו מים טהורים, וטהרנו מכל טומאותינו וחטאתינו, כי כשל כח הסבל, ויתקיים בנו: "והושעתי אתכם מכל טומאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אותו ולא אתן עליכם רעב והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגויים וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקוטתם בפניכם על עוונותיכם ועל תועבותיכם: לא למענכם אני עושה נאום ה' אלקים, יוודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל". אנא, זכנו לשוב מרוע מעללינו ולהיכלם מעכירת מעשינו, להתוודות על פשעינו ולהמשיך עלינו בושה עילאה דעילאה, שהיא שורש וראשית כל הבריאה, בבחינת יר"א בש"ת, ונזכה לבוש ולהיכלם בכל רגע ושניה, ומתוך עוצם היראה והבושה להלל אותך בכל נשימה ונשימה. אנא, אב רחום, לברית הבט ואל תפן ליצר. גם אם אנו כמו שאנו, אנא אל תסתר פניך ממנו, הורד לנו עד לדיוטה התחתונה את צדיקי כל הדורות, וילקטו ויעלו כל נקודה ונקודה טובה, אף מאנשים שפלים כמותנו, שירדו ירידה אחר ירידה, מדריגה אחר מדריגה, מטה מטה, למקומות שלא ניתן לספרם ולהזכירם, כי דוקא למקומות אלו, שהם כבר למטה מעשרה טפחים, למטה מכל המדריגות, בתוך כל הטומאות במצולות המים הזידונים, דייקא לשם משתדלים הצדיקם האמיתיים להגיע, ולמשות אותנו משם בכל כחותם, ברב חסדם וענוותנותם, ללקט אף משם כל נקודה טובה של כל אחד ואחד המתחרט באמת על פגמיו, וזוכה להרגיש באמת את עצם כאב חטאיו, אשר אין כאב נורא ואיום ממנו, וזועק נוראות מעצם יסורי הגוף והנפש, אשר אין נוראים מהם. כי אפילו אם יתקבצו כל היסורים שהיו מימות עולם, על אדם אחד לא יוכלו להשתוות לעצם כאב הנשמה מחטא קל שבקלים, שנכשלה בו אפילו בהיסח הדעת של כהרף עין, כל שכן לכאבו של מי שעבר כמותי על כל התורה כולה אלפי רבבות פעמים. אויה לי, אבי אבי, כי אין מכאוב כמכאובי, ואין מכה כמכתי. לפיכך נודה לך, נשבחך ונפארך, ותהי תהילתך בפינו בכל עת, על כי ברחמיך הרבים נתת לנו את שמונת ימי החנוכה הללו, הנמשכים מספירת הבינה, ופסקת לנו הלכה כבית הלל, כדי שנוכל לקבל את האור גם מנר אחד בלבד, בבחינת "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף", בבחינת אלף מתוך אלף, שהצדיקים האמיתיים בבחינת הלל, בבחינת "ברוך ה' יום יום", יכולים להוריד את עצמם לכל נקודה ונקודה של כל יהודי ויהודי, אפילו אם היא נמצאת בתכלית החושך והאפילה ושקועה ביון מצולה, כאשר הוא מתעורר אפילו התעוררות כל שהיא, ולהמשיך אליו את כל אורות נרות המנורה, בבחינת "ברוך ה' יום יום". (נרות המנורה בחנוכה הם במספר יו"ם). אנא אב רחום החומל דלים עניים מדעת, "השוכן את דכא ושפל רוח", שלח לנו צדיק כהלל, שילמדנו לחפש בארבעים וארבע נרות, את הנקודות טובות שבכל יהודי ויהודי, שאי אפשר למצוא אותם כי אם על ידי בחינת ד"ם.(44) מחל לנו אבינו, על ריחוקנו מאהבת ישראל ומן ההארה של אהבה זו, אשר נטעוה בנו גדולי ישראל. כהלל, שהיה סובר מוסיף והולך, לומר שיש להוסיף ולקרב בכל עת נפש חדשה לאביה שבשמים. אנא, מחל לנו על פגם אהבת ישראל, וזכנו להתעלות מעל פגם קטנות המוחין של המחלוקת ושנאת החינם, אשר גרמה לנו להפסיד שנים עשר נרות שהם כנגד שנים עשר שבטים, לרמז לנו שעדיין איננו יודעים לכלול את שנים עשר השבטים אלו באלו, ולהפוך אותם לבחינת אחד "כאיש אחד בלב אחד", כאשר זכה משה רבינו, בהביאו את העם ל"ויחן שם ישראל נגד ההר", להמשיך להם תורה מתוך האש בקולות וברקים, בבחינת "וכל העם רואים את הקולות", שרואים את הנשמע. ועתה נודה ונהלל נפאר ונרומם את בוראנו, אשר על כן נתן לנו את ימי החנוכה האלו, שהם בבחינת שומעים את הנראה, כדי שנזכה על ידם לשמוע מחדש את מתן תורה בקולות וברקים על ידי שמונת הנרות, הנמשכים מספירת הבינה, בבחינת "בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים". ונזכה להרבות בשיר וברננים, שהם הדרך היחידה בדורות אלו להגיע לבחינה של מתן תורה, זכנו לבחינת כינורו של דוד, שהמשיך על ידו את חמשת ספרי תהילים, כנגד חמשה חומשי תורה, ועל ידו זכה לגלות וללקט את כל הנקודות הטובות שבכל יהודי ויהודי, והמשיך בהן את בנין בית המקדש. אנא זכנו להכלל במעלות הצדיקים, המקבצים כל נקודה טובה שבכל יהודי, ומקימים על ידי הקיבוץ והליקוט הזה את המשכן והמקדש. אנא זכנו להכלל במעלתם של מתתיהו ובניו שבדרך זו טיהרו את המקדש, בעזותם דקדושה, בבחינת עיזא דבחישא בקרנוהי, הנמשכת מאור החנוכה, שבספירת הנצח, בבחינת נצחתי ואנצח, שזוכה לה הצדיק האמיתי, באופן שאין שום אופל ומיני חשיכה שבעולם יכולים להסתיר ממנו את הנקודה הטובה שבכל יהודי ויהודי שבכל דור ודור, שעל ידה הוא ממשיך מחדש בכל דור ודור את אור המקדש ואור החנוכה, ומחדשו בכל שנה ושנה ביתר שאת וביתר עוז, מכפילו ברבבות רבבות אלפי פעמים משנה לשנה. ריבונו של עולם, מלא רחמים, אור האורות, ושורש כל השמחות, אנא זכנו להכלל בחמישים שערי קדושתך בהדלקת ארבעים וארבעה נרות חנוכה, המתעלים למאה אורות (בצירופם לחמישים וששה נרות המנורה, שדלקו שמונה ימים בבית המקדש), שסגולתם לפדותנו מחמישים שערי טומאה, ולכוללנו בחמישים שערי קדושה. אנא זכנו לטוהר שמן המנורה, החתום "חותם בתוך חותם", בשני חותמות של הכהן הגדול, שהם כנגד כל החותמות של הסטרא אחרא מפני נגיעת זר כל שהיא. זכנו, שיגן עלינו השמן הטהור והחתום הזה, אפילו אם כבר נחתמנו רחמנא ליצלן בכל החותמות של הסטרא אחרא. וטהרנו וקדשנו מנגיעה כל שהיא, הזרה לעבודתך ולרצונך, בקדושתו של הכהן הגדול, הנמצא בכל דור ודור, החותם אותנו בכל שנה ושנה בכל חותמות של קדושה. בזכותו ובכחו זכנו לצאת מכל חותמות של סטרא אחרא של רשות הרבים, ושל כל עשרה כתרין דמסאבותא שנפלנו בהם, ואשר בגללם גלינו מארצנו, ונתרחקנו מעל אדמתנו, ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך, ולעשות חובותינו בבית בחירתך, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. כי מרוב חטאינו עוונותינו ופשעינו, ארץ ישראל עדיין ביד הקליפות. "עבדים משלו בנו ופורק אין מידם, על זה היה דוה לבנו, על אלה חשכו עינינו, על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו." ריבונו של עולם, אתה הודעתנו על ידי צדיקיך, כי הפורענות והחרבן הזה נמשכים עלינו מחטא אדם הראשון, אשר בחטאו נשרו אבריו ונתפזרו בכל העולם, והמעיטו אורו, עד אשר "כל המקודש מחבירו שמם מחבירו", עד שנפלה ארץ ישראל, המקודשת בעשר קדושות תחת עשר קליפות נוראות, שאפילו יהושע לא יכול היה להכניעם, כי אם בקול שופר. וגם עכשיו גילית לנו על ידי דוד עבדך, שאי אפשר לגאול את נחלתנו, "את גאון יעקב אשר אהב סלה", אלא בתרועה ובקול שופר "עלה אלקים בתרועה, ה' בקול שופר", ועל ידי זמר ושירה "זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו". אנא, גואל ישראל, זכנו לקול שופר ולקול זמרה ורננה, עד שנזכה, כי יקוימו בנו הפסוקים "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ, ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלנו, מלך כל הארץ אלקים, זמרו משכיל מלך אלקים על גוים ישב על כסא קדשו". אנא, זכנו לסוד משכי"ל – (שהוא ש'שה ס'דרי משנה שניתנו בארבעים יום). זכנו להתמיד בלימוד תורה שבעל פה , המעורר את הנפש לניגון ולשירה, לרינה ולתרועה, אשר בהם ממליכים את מלך מלכי המלכים על העולם כולו, מקדשים שם שמים כמתתיהו ובניו "כל העמים תקעו כף, הריעו לאלקים בקול רינה, עלה אלקים בתרועה, ה' בקול שופר". אנא, יודע תעלומות, מגלה עמוקות, זכנו לגלות את צדיק האמת, שיורנו את דרך התרועה והשופר, שהוא סוד שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע, שזוכין לו רק על ידי – "זמרו משכיל", בבחינת – "עלי הגיון בכנו"ר", שהוא סוד נרות החנוכה, (כ"ו-נר – נר ה'), שמהם נמשך קול הכינור, לזוכה לשמוע מהם קולות ניגון ושירה, שהוא סוד – "בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים", כי אז נשמעת השירה והרינה הבוקעת מנרות החנוכה, ואז "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון... עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכינור כי שמחתני ה' בפעלך במעשי ידיך ארנן", ואז נבין "מה גדלו מעשיך ה', מאד עמקו מחשבותיך, בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד" "אך בחלקו תשית למו, היפלתם למשואות איך היו לשמה כרגע, ספו תמו מן בלהות, כחלום מהקיץ ה' בעיר, צלמם תבזה". ריבונו של עולם, "נצח ישראל לא ישקר", הסר מעמנו רשע, והחש לנו ישע, כי עדיין "שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות, שלחו באש מקדשך, לארץ חללו משכן שמך אמרו בלבם נינם יחד, שרפו כל מועדי א-ל בארץ אותותינו לא ראינו, אין עוד נביא, ולא אתנו יודע עד מה". כי יד המתיונים המכה בנו בגוף ובנפש הולכת ומתחזקת, ואין אתנו יודע עד מה. כי אומרים, אין נביא בארץ, אשר על ידו אתה עושה עמנו אותות ומופתים כמתתיהו ובניו ושאר צדיקי הדורות. "עד מתי אלקים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח, למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה, ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ", "עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון, נשמדו בעין דור היו דומן לאדמה, ואני תמיד עמך, אחזת ביד ימיני, בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני, מי לי בשמים, ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלקים לעולם", "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה', לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי". א-ל רם ונישא ורב להושיע, הושיענו מהרה, כשם שהושעת את אבותינו בימי החנוכה, ושמעת את צעקתם ונאקתם, והושעתם מידי המתיונים ומיד אנטיוכוס הרשע. אנא פדנו משחת, וגאלנו גם בדור הזה, כמונו היום, אפילו אם אין אנו ראויים לשום נס ולשום שנוי טבע, אף על פי כן, ממך לא יפלא כל דבר, ועושה אתה ניסים ונפלאות עד אין חקר בכל דור ודור ובכל יום ויום לראויים ולשאינם ראויים, כאשר יצעקו אליך באמת ובתמים, ויחפשו את צדיק האמת בכל לבם ונפשם, את הצדיק, שהוא בבחינת "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", שהוא בבחינת עפר ואפר, שזרק קש ונהפך לחיצים, עפר ונהיה לחרבות. וכשנגלה צדיק כזה, אזי תיקר נפשנו בעיניך, וחרף היותנו פחותים באמת כעפר ואפר – תושיענו, דייקא מתוך שפלותנו ופחיתותנו תאיר פניך אלינו ותגאלנו. ויקויים בנו: "ויקץ כישן ה' כגבור מתרונן מיין, ויך צריו אחור, חרפת עולם נתן למו... ויבחר את שבט יהודה, את הר ציון אשר אהב, ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם". ואז תשוב ותבנה לנו את בית מקדשנו, ותשיבנו לארצנו לעיר קדשנו, "וקרב פזורנו מבין הגויים ונפוצותינו מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם" על ידי נרות החנוכה, המפרסמים ניסיך ומגדלים אמונתך ומאירים באור קדושה ומסירות נפש את פני כל הארץ. ריבונו של עולם, מלא רחמים, עדיין אנו שקועים בכל עשרה כתרי דמסאבותא, וכל תפילתנו, שיאירו נרות החנוכה, שהם למטה מעשרה טפחים, את כל המחשכים ואת כל המקומות האפלים, הנסתרים מדעת ורחוקים מתיקון. אבינו, אב הרחמן, על אף היותנו בהסתרה שבתוך הסתרה באפילה שבתוך אפילה, למרות הכל, זכנו ברחמים הרבים, של"ו נרות החנוכה, שהם כנגד ל"ו הצדיקים הנמצאים בכל דור ודור, יאירו את כל הנתיבות שאבדנום, ואת כל הדרכים הקדושות שסטינו מהם בגבהות לבנו וברב פשעינו. אנא חוס ורחם עלינו, כי עינינו רק אליך תלויות, ישר לנו אורחות והתקן לנו נתיבות, עד אשר נגלה את צדיק האמת, שהוא סוד השמש, העומד ומשמש במרום, המדליק את כל ל"ו הנרות, ובתפילתו ובתורתו מאיר בצדיקי הדור, שיוכלו להאיר בכל בני ישראל עמך. ריבונו של עולם, אנא זכנו לחפש מחדש את צדיקי הדור האלו, ולקבל את הארתם. תן בנו הארה מפרשת השבוע, מחיפוש האחים את הצדיק כדי שנחפשנו בכל לבנו, בכל נפשנו ומאודנו, ונמסור את גופנו להרוג וליהרג, עד שנמצאנו. כי בחטאינו הוא נעלם, והוא אסור בזיקים, אויה לנו, כי באין ראש בית ממליכים אנו את עצמנו, נאמר אלקינו למעשה ידינו. ריבונו של עולם, זכנו לצדיק הזה, שהוא אור האורות, למען נזכה בכחו להאיר אור החנוכה בלבותיהם של כל בני עמך, אפילו בלב הרחוקים ביותר. כי הנקודה היהודית, החבויה בנבכי נפשו של איש ישראל, נדלקת לאור הנר, ומעוררת את הנפש לערוג לאור ה',לאור הגאולה. אנא, א-ל רחום וחנון, תן בנו דעת זכה וצלולה לקיים מצוות הדלקת הנר בכל כוונתיה ולהאיר על ידן את כל השמות הקדושים, ובפרט את השם אהי'ה אשר אהי'ה, אשר מכפלתו אמ"ת, כי אי אפשר לזכות לשום נקודת אמת, אלא כאשר אנו יודעים נאמנה, שעדיין לא התחלנו להתהוות כלל. ובריחוקנו מאתך אין לנו עדיין שום הויה בעולם של נצח. אנא א-ל דעות, החונן לאדם דעת, חנכנו בימי החנוכה האלו והשפע לנו דעת אמיתית, באופן שעכשיו נתחיל להתהוות ולהתחנך – לאור באור החיים, זכנו לאורות של נצח, עד שנזכה לגלות ולמצוא ולהאיר את הטוב הכבוש בנו ברחמיך בכחך הגודל, ובזכות ל"ו נרות הצדיקים הנסתרים שבדור, ושבכל הדורות, ובפרט בזכות צדיק האמת, הוא השמש העומד ומשמש במרום ומאיר בכולם אנא זכנו באורו של הצדיק הזה להוציא לאור את הטוב הנסתר והחבוי הכבוש בתוך נשמותינו, ואפילו את הטוב הכבוש במרוחקים ביותר ובבני אומות העולם, עד אשר לא יוכלו עוד מידותיהם הרעות להזיק לנו, כי ישובו כולם אליך וישמחו בראותם את יראיך, ישמחו כי יפוג הרע אשר בהם ויעלם, יתבטל ויהיה כאין, הנקודה האלקית תתגלה ותזהיר את צלם האלקים אשר באדם, ואור הפנימיות הזך והבוהק יגאל מן ההסתרה, ויאיר באור גדול ונפלא. יתקלף ויסור מעטה הקדרות החיצונית, ואותיות התורה המלובשות בכל בני העולם תזהרנה בהילת קודש. לאור חנוכה דלתתא תצטרפנה האותיות המחיות כל דומם צומח חי ומדבר, ואור עצום ורב מלעילא יתווסף עליהן, עד שמכל הטוב הכבוש בכל בריות העולם, נזכה לבנות בנינים דקדושה. יוסיף עוד האור להתעצם והטוב להתגלות, עד שיבנה ממנו היכל קדשך. ואז נעלה אל בית תפארתך, ובמנורה הקדושה נעלה את הנרות לכבודך, עד שתהא השלהבת עולה מאליה, ויפציע אורה מן החלונות לכל העולם כולו, ויזמין את כל אנשי תבל אל הבית, אשר בית תפילה יקרא לכל העמים. אנא ה', מלא רחמים רבים, חומל דלים, שומע אנקת אביונים, רואה בעלבון עלובים, החפץ בתשובתן של רשעים, ואינו חפץ במיתתם, אתה ידעת חרפתי ובושתי וכלימתי, "חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין, ולמנחמים ולא מצאתי", הריני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה, מלא חרפות ובזיונות. מה אומר ומה אדבר ומה אצטדק, בעת אשר אראה את גודל שפעת חסדיך, ואת גודל אורותיך, אשר שלחת לעולמנו האפל, את הדר גאונך והוד נגהך הזורח וצוהל לקראתנו מתוך שלהבות החנוכה, הנאצלים בשמונה ימים, שהם בחינת עולם הבא בזכות מתתיה"ו, איש צדיקך, ראש כל בני ישראל ובחינת רא"ש השנ"ה (אשר אור זריחת התשובה המתחדש בו נמשך עד כ"ה כסלו, עת גובר הקור ואור היום). אנא, זכנו להלהיב את שלהבת לבנו באורותיך ולגדל בה את אור האמונה השלימה למען נראה בחוש, כי כנגד הקרירות ההולכת וגוברת בלבנו מיום ליום – הולך האור כנגדה הלוך וגדל, עד שיבקע האור את סגור לבנו, וחומו ימיס את הקפאון השורר בקרבנו, אור הלבנה יהיה כאור החמה, ואור החמה שבעתיים כאור שבעת הימים, ומהגש"ם (7X7X7) מהחומר יתהוו כלים נפלאים, לאורות קודש של תקומה וישועה, ולשפע מטר וגשמי ברכה, להרוות את פני הארץ הצחיחה, המשוועת ללחלוחית של טוהר וקדושה, והגשמיות, הממלאה את פני כל הארץ, תיהפך לחנוכיות של כסף ולמנורות של זהב מזוככות ולבזיכי חן ותפארת לשמן זית זך וטהור, חתום בחותם בתוך חותם, המפיץ זוהר נפלא, שיאיר את חשכת אפילתנו, עד שיתהפך לילה – ליום, חשכה – לאורה, ונאור כולנו באור החיים, באור של נצח, שהוא לא יום ולא לילה, בכח ספירת הנצח, המאירה בימי החנוכה. ריבונו של עולם, אנא, זכנו בחסדיך העצומים להתקרב ולהתקשר באמת לצדיקים אמיתיים, אשר יום ולילה לא ישבותו, ואור תורתם ותפילתם מאיר את כל המחשכים, זכני להתקרב לצדיקים שהם שורשי כלליות נשמות ישראל, לדבר עמם פה אל פה, ולשמוע מפיהם הקדוש דיבורים קדושים, דיבורים המתישבים על הלב, ואזכה לקשר את לבי לדברי פיהם הקדושים, לנקודתם הקדושה, ותמשול בי נקודתם הקדושה ותאיר מפיהם ללבי. ועל- ידי זה יתבטלו מלבי כל חרפות הלב, וכל הערלת לב, וכל העקמומיות שבלב, ויהי לבי ישר עם ה' תמיד. ריבונו של עולם, אתה נתת לנו את שמונת ימי החנוכה, שהם כנגד שמונת ימי המילה, שבהם אתה מסייע בידינו ונותן לנו גבורה ועזוז למול את ערלת לבבנו מתוך אורה ושמחה, מתוך שיר ורננה. כי זהו רצונך האמיתי, שתמיד נתקרב אליך מתוך שיר ורננים ונהללך בנבל וכינור בזמר ובמחול, שהוא שורש מחילת כל העונות. ידיד נפש, אב הרחמן, משכנו אחריך, עד שתהא נפשנו קשורה בך בקשר בל ינתק, וכל עבודתינו ותורתינו תהיה מתוך תשוקה, ערגה וכיסופים אליך, מתוך געגועים שאינם פוסקים יומם ולילה. אנא זכנו להתחזק בתפילה ובתחנונים עד כלות הנפש, בשירים ובריקודים, במסירות נפש עילאית, כפי שצריך למסור את הנפש באמת על כל דבר שבקדושה. וכשם שמתתיהו ובניו וכל הנלוים אליהם מסרו את נפשם וגופם אליך, כן תזכנו, גם אנו, למסור את הנפש בתפילה ובתחנונים בשירים ובריקודים, ותהיה תפילתנו תמיד מתוך מסירות נפש אמיתית, עד שנסכים באמת להתבטל אליך עד כלות הנפש, ונקבל עלינו באמת ובתמים בכל תפילה ותפילה, ובכל קריאת שמע את כל ארבע מיתות בית דין. ונדע שאין לנו עתה שום דרך לקרב את אור הגאולה, כי אם על ידי תפילה ותחנונים, שיר ורננים, הנעשים מתוך ביטול כל עצמותנו ומחשבותינו, עד כלות הנפש באמת. ונבקש ממך סליחה ומחילה באמת אמיתית, ולא נשוב עוד לכסלה, ונתחרט חרטה אמיתית מעומק הלב על כל חטאתינו ופשעינו. אנא, זכנו לזכור ולדעת את שורשי הדברים. לדעת, שחטאינו הם אשר היו בעכרינו, הם המחיצות אשר בינינו לבינך, והם אלו אשר המליכו את המתיונים עלינו, ונתנו חרב בידי שונאינו, והסיתו את כל אומות העולם כנגדנו. לכן נחלה פני בעל הרחמים, אנא חזקנו ואמצנו בתפילה ובתחנונים בגבורה עילאית, ואל ניתן דמי לך, עד שתחננו. נקרא אליך, עד שתעננו, עד שנעורר רחמיך האמיתיים עלינו זכנו בימי חנוכה אלו הנמשכים מספירת הנצח לנצח אותך בתפילתנו ובתחינתנו, עד שתשיב פניך אלינו ותרחמנו תשיבנו בתשובה שלימה לפניך באמת בכל לב ונפש. נזכה שיאירו בנו כל הנקודות הקדושות, שזכינו להם מעודנו ועד היום, ובכל גלגול וגלגול בכל חלקי נפש רוח ונשמה חיה ויחידה, שכולם יחד יצטרפו ויאירו לנו באור יקרות, ויוציאונו מחשכת גלותנו, ויאירו לנו את הדרך לאור באור החיים, באופן שלא נחפוץ עוד שום דבר מהבלי עולם הזה, המחשיכים ומסתירים את אור האלקות מאתנו, כי כמטבע קטנה על העיניים, המסתירה את אור השמש, כן הם כל התאוות והרצונות הנפולים, כפריסא קלישא של קורי עכביש, הנעשים באחיזת עיניים מרוב פגמי העיניים. אנא זכנו לתקן את מאור עינינו, להביט בתורתך הקדושה בחשק נמרץ ובכיסופים גדולים, אשר אינם פוסקים לעולם, ולראות את הנקודות הקדושות שבכל אחד ואחד מאתנו ושבכל עמך ישראל, עד שיאירו זה לזה בתוספות אור ברב עוז ותעצומות, ויבטלו את החשכה האופפת אותנו, עד אשר כל חשכת העולם תיהפך לזוהר אין סוף, בכח כל הנקודות הקדושות, שבכל עמך בית ישראל, המצטרפות באין סוף צירופים בימי חנוכה אלו. אלקי ישראל, הבוחר בעמו ישראל באהבה, אנא זכנו לאור האהבה והחסד ולאור הטהרה והקדושה, אשר היו נשפעים בכל יום ויום על עמך ישראל ומאירים לעולם כולו משבעת קני המנורה הקדושה, שהיטיבה והעלה נרותיה אהרן הכהן בכל יום ויום ערב ובוקר. אנא זכנו לבנות משכן בתוך לבנו ומוחנו ולהיטיב את הנרות במנרתא דא רישא. זכנו לטהר ולזכך את השמן אשר במח, ולקדש את אור הנרות – את העיניים, האזנים, הפה והחוטם, להיטיבם ולזככם מכל שמץ גאוה, מכל שמץ ראיה, שמיעה ודיבור אסורים. נזכה לענוה האמיתית של משה רבינו, שהוא בחינת חוטם, שלא חרה אפו על בזיונו, ובבחינתו זו נשתבח מכל האדם אשר על פני האדמה, ורוממתו מעל כל בני תמותה, וגילית לו תורתך, חכמתך וכל רצונותיך, והנהגותיו של כל אחד ואחד עד סוף כל הדורות, ורמזת לו, שאהרן ובניו יזכו להמשיך את אור המנורה הקדושה בכל הגלויות לדורי דורות עד נצח נצחים, ויזכו דרך אור החנוכה להמשיך את אור האהבה הקדושה, אשר עליה נאמר: "ועל כל פשעים תכסה אהבה", ויכפרו על עמך ישראל באהבה וברחמים. ריבונו של עולם, כשם שגילית את אהבתך למתתיהו ולבניו ולכל הנלוים אליהם, ומחלת להם על כל פשעיהם, וזיכיתם להכנס לדביר ביתך, ולפנות את היכלך, ולהדליק נרות בחצרות קדשך, כן באהבתך הגדולה תזכנו לתשובה שלימה, ותמחול ותסלח ותכפר לנו על כל חטאינו ועוונותינו ופשעינו, ותאסוף את חרפתנו. ותהיה מעתה בעזרנו, שלא נחטא עוד לעולם בין בשוגג בין במזיד, בין באונס, בין ברצון, ותצילנו מכל מיני פגמים שבעולם, ונזכה להיות כרצונך הטוב באמת. ונזכה להמשיך את אור שמונת ימי החנוכה לכל השנה כולה. ובכח יוס"ף הצדיק, המתגלה בימי החנוכה, נזכה להיות בבחינת מוסי"ף והולך, עד שנזכה בכל יום ויום להעתיר לפניך ולהרבות עמך בשיחה, זו תפילה, בוידויים והפצרות, בבחינת "נפתולי אלקים נפתלתי עם אחותי וגם יכולתי", עד שנזכה לנופת צופים של תורה ותפילה, וידושנו עצמותינו מדבורי התורה והתפילה, "ועצמותינו כדשא תפרחנה", וכל עצמותינו גידינו וחושינו יאמרו, "מי כמוכה באלים ה'" ריבונו של עולם, כשם שעשית נפלאות ליהודה המכבי, שחרט על דגלו "מי כמוך באלים ה'", ובתפילה וזעקה לחם את מלחמותיו, והראת לו ולאחיו ולכל ישראל את ידך הגדולה והחזקה, "אשר מי א-ל בשמים ובארץ, אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך", ועמדו חלשים כנגד גיבורים, מעטים כנגד רבים, טהורים כנגד טמאים, ומסרת זדים ביד עוסקי תורתך, כן גם בדור הזה, אפילו שאנו כמו שאנו, אנא, עשה עמנו ניסים ונפלאות כבימים ההם גם בזמן הזה, והפל את כל שונאיך תחתנו, ומתקוממיך תחת רגלינו, ויקויים בנו: "ידבר עמים תחתנו, ולאומים תחת רגלנו, יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה". ריבונו של עולם, אילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאילות אין אנו מספיקים להודות לך על אחת מכל הטובות, שעשית עמנו עד כה, ואפילו אם נודה לך אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות לא נוכל להודות לך אפילו על טיפה אחת של גשמים, ואות אחת של תורה או תפילה שזיכית אותנו מעודנו עד היום הזה. מה נאמר ומה נדבר שהרי חרף כל הטובות שעשית עמנו עד כה, עדיין לבנו אטום ומסוגר בכל מיני אוטם ומסגר ואלפי אלפים ורבי רבבות חומות מקיפות אותנו באופן שלא נוכל לראות את עצם רבי רבבות חסדיך וטובותיך, הנשפעים עלינו בכל עת ובכל שעה. כי אילו היינו חשים אפילו כל שהוא מאהבתך האמיתית אלינו, היינו מיד מתבטלים במציאות מעוצם הערגה והכסופים של הנשמה אליך, כי אין לנו כלים להכיל שפע חסדך העצום ואהבתך הרבה, ואין בנו מעשים שיזכונו לראות ולהרגיש את הנועם והעדן, השופע עלינו מאהבתך הנצחית, כמו שכתבת בתורתך: "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה". ואם על דור המדבר, שזכו להשגת פנים בפנים, כתבת כך – מה נאמר אנן אבתרייהו, שהרי אנו מלאים חטא עוון ופשע במזיד במרד ובמעל, ואני כאויל הנכתש במכתש, שלא תסור איולתו מעליו, וככלב השב על קיאו ואתה טוב ומיטיב לכל, טוב ומיטיב תמיד, טוב ומיטיב לרעים ולטובים. ריבונו של עולם, אנא היטיבה ברצונך עם רחוק מטוב כמוני, אשר מרד בטובך בשוגג ובמזיד, באונס ברצון. אלפים ורבבות פעמים היטבת עמי ברוחניות ובגשמיות, אין סוף פעמים השפעת עלי טוב אמיתי ונצחי, ואנכי דחיתי במו ידי טובך האמיתי מבלי דעת כמה וכמה פעמים, עד כי חדל לספור כי אין מספר. אנא הא-ל הטוב, אשר טובך אינו נפסק לעולם, זכני מעתה בזכות ימי חנוכה אלו, המאירים מחדש בכל דור ודור ובכל שנה ושנה, לשבוע מטובך הנצחי ולהיכלל באחדותך באמת, ולדעת שאין עוד מלבדך, ואפס זולתך, ולא אשוה מול עיני אלא את שמך הנורא והמיוחד – "שויתי ה' לנגדי תמיד". בזכות ימי החנוכה האלו לא אירא משום בריה, ולא אעשה שום תנועה כדי למצוא חן בעיני מאן דהו, אלא כל תנועותי ומחשבותי, דבורי והגיגי יהיו תמיד נתונים ומסורים אליך בלבד, ולא אכלה את שנותי בהבל ובריק, במחשבות של הבל ותאוות אסורות, ולא אטה את לבבי לשום ענין מעניני העולם הכלה והנפסד, שכולו דמיונות שוא ותעתועים, שלא היו ולא נבראו מעולם, ואינם אלא אחיזת עיניים, מפגמי עיניים. זכני בימי חנוכה אלו להתחזק מחדש, ולחזק את עצמי ואת רמ"ח אברי ושס"ה גידי וכל חושי בקדושתך, וכשם שהוספת לאברהם אות "ה", כשזכה לשלוט בכל חושיו ואבריו, עד שכל העולם היה כדאי לו ונתקיים בזכותו, בבחינת "אלה תולדות השמים והארץ בהברא"ם", כן תזכה גם אותי לשלוט על כל חושי ואברי. אנא זכני בזכות שבעת קני המנורה לצאת מכל שבעת ההבלים דסטרא אחרא, ולזכות לשבעת ההבלים דקדושה, הנמשכים מצדקה של ארץ ישראל, שהן מעות חנוכה, שצריכין להרבות בהן בימי החנוכה, כדי להמשיך עלינו את ההבל, שאין בו חטא, הכולל את כל שבעת ההבלים דקדושה, שעל ידם זוכין לכיסופים ולדיבורים דקדושה, שאינם פוסקים לעולם, אנא זכנו לשבעת ההבלים דקדושה, שבהם זכה שלמה המלך לבנות את בית המקדש, ולהכניע שבעים אומות. זכני להמשיך את הבל הפה הקדוש לכל אומות העולם, ויתבטלו בפני עמנו, כאשר זכה שלמה המלך עליו השלום לעורר בכל בני תבל כיסופים להשם יתברך וערגה לבית המקדש, בהעלותו את האור הגדול לכל העולם בעשר המנורות, המפיצות בשבעים הקנים את אור ה' לשבעים האומות. ריבונו של עולם, מלך קדוש וטהור. אנא האר עינינו בשבעת ההבלים דקדושה, המבטלים את כל ההבלים דסטרא אחרא, זכנו לדעת בידיעה ברורה ובהירה, שמבלעדיך הכל הבל הבלים, ואל יהיו לנו חס ושלום כיסופים לשום דבר עבירה, או למה שאינו כרצונך, אלא כל מעיינינו יהיו רק בך, וכל כיסופינו ותשוקותינו יהיו רק לעשות רצונך בביטול גמור, בביטול כל החושים והרגשות, עד שכל ישראל עמך, ועימם כל שבעים האומות יהיו נכספים אליך בלבד, וישתוקקו לבטל רצונם בפני רצונך, כנאמר לעתיד לבא: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים, וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". אנא אב רחום, העושה רצון יראים, הנותן חן לענוים, אנא זכנו לענוה ושפלות באמת, עד שנזכה למשוך את כל העולם כולו אליך, בכח צדיקיך האמיתיים, שכבודך הגדול והקדוש אצלם הוא נמצא, בכח צדיקיך המטוהרים מכל נגיעה עצמית, ותשוקותם וחפצם קודש להאדיר ולהגדיל את שמך הגדול, כמתתיהו ובניו, שמסרו חלבם ודמם, נפשם ומאודם לפרסם את אלקותך ברבים. כי זהו כל ענין החנוכה – פרסומי ניסא, לפרסם את אלקותך בעולם, בין כל אומות העולם, הנמצאים ברשות הרבים ובכל עשרה כתרין דמסאבותא, בסוד "ועוררתי בניך ציון על בניך יון". כי המלחמה בין הסטרא אחרא והקדושה ובין האור והחושך נמשכת בכל דור ודור, ומתעצמת מיום ליום בנסיונות איומים ובסכנות נוראות, עד שכשל כח הסבל לעמוד במלחמה הנצחית הזאת, שאינה פוסקת אף לרגע קט. ריבונו של עולם, א-ל גדול אדיר ונורא, הן רק אתה יודע את עוצם המלחמה הנוראה הזו, ועל כך נקראת איש מלחמה, הן אתה פועל גבורות בכל יום ויום, עושה חדשות בעל מלחמות, ואתה הוא הנותן עזוז וגבורה, כח ועוצמה לכל הרוצה להכנס למלחמה הגדולה הזו, ואתה שולח בכל דור ודור צדיקים עצומים ונוראים, בבחינת מתתיהו ובניו, הנלחמים את מלחמות ה' במסירות נפש עילאית ללא הרף וללא הפוגה, ומורים דרכי מלחמה לכל ההולכים בדרכיהם. אנא, א-ל רם ונישא, עושה גבורות, בעל מלחמות, כשם שבימי החנוכה הקדושים האלו הגברת צדיקים על רשעים, טהורים על טמאים כן גם בדור השפל והחלש הזה גלה גבורותיך, אמצנו וחזקנו והגבר את כחותינו, השפע עלינו כחות עליונים, בבחינת "הוא נותן עוז ותעצומות לעם", להתגבר בכל יום ובכל עת על הכח המכריח והמעכב, עזרנו לעמוד איתנים כנגד הכח הזה, המתגבר ללא הפוגה כנגד הכח המושך אל הקדושה, למען הרחיק בני אדם מהשם יתברך ומצדיקיו האמיתיים. אנא רחום וחנון, הנותן יד לשבים וחפץ בהצדקם, תן לנו סעד במלחמה הגדולה הזאת, כי אתה יודע כמה נפשות שקעו בה, עד שנטרדו משני עולמות, כי הכח המכריח והמעכב הפסיקם והפרידם מן הצדיקים האמיתיים, עד שהרחיקם מהשם יתברך ואיבדם מן העולם. ואנו יתמי דיתמי, מה נעשה ומה נפעל, מי ילחום בעדנו להכניע ולשבר, למגר ולבטל את כח המכריח, העומד בינינו ובינך אבינו שבשמים, בינינו ובין כח המושך אל הצדיקים האמיתיים. ריבונו של עולם, "ה' עזוז וגבור, ה' גבור מלחמה", עליך השלכנו את יהבינו, שתלחום בעדנו, ה' יריב את ריבנו, וילחם את מלחמותינו, "כי אתה מרום לעולם ה'", ולעולם ידך על העליונה, חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו וטהרנו בזכות הצדיקים האמיתיים, כבית חשמונאי, שיש להם כח המושך אליך באמת, בבחינת "מי לה' אלי", שנפיל ונמגר את כל חומות הסטרא אחרא, המקיפות אותנו, וכשם שעזרת את יהודה המכב"י ואחיו, באופן ששום חומה לא עמדה בפניהם כן תעזרנו גם אנו בדור הזה, עתה בימי החנוכה האלו, להפיל את כל חומות הסטרא אחרא, המקיפות אותנו, ולשבר את כל חומות הברזל, החוצצות בינינו ובינך יתברך, בינינו ובין הצדיקים האמיתיים, ובזכות ימי החנוכה האלו יהפכו כל המחיצות לאורות צחצחות, והמניעות לנעימות, ומכולם יתהוו כלים נפלאים לאורות אין סוף. כי אתה גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שכפי תוקף המניעות וריבוי המחיצות המקיפות ומסובבות אותנו. כן נזכה לשפע של אורות בכפלי כפליים, בעת אשר נעמוד הכן נוכח כל הנסיונות, ולא ניפול בשום יאוש בעולם, אפילו כשאנו רואים, שהנסיונות והמחיצות מתרבים מיום אל יום ומרגע לרגע , אף על פי כן לא ניפול ברוחנו אפילו לרגע קט, אלא נדע ונאמין כי לפום גמלא שיחנא, ומתרבים הנסיונות מיום אל יום ומרגע לרגע, משום שרצונך לזכותנו בעולמות נאצלים ובאורות עליונים אין ספור. ריבונו של עולם, אתה גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, המתקנים ומגינים מפני הס"מ, אשר בא לפתות את אדם וחוה, רכוב על נחש בדמות גמל, שהוא סוד הגמל טעון הפשתן, ההולך בימי החנוכה לפתות את כל העולם, כי הפשתן היה קרבנו של קין, שחשב לתקן בו את העולם ברוח גבוהה, שהכחישה את כל הפמליא של מעלה, והגבירה את החשיכה בעולם, עד שבאו בניו והכחישו, כי אכן יש מנהיג לבירה. כי בימי החנוכה אש הנרות מבעירה את פשתנו של הגמל, ואורן מאיר את כל הבירה באור יקרות, שזהו סוד הגץ, היוצא מתחת הפטיש מבוצינא דקרדינותא, המבעיר את העולם בתאוות רעות ובמחשבות אסורות, הנהפך בימי החנוכה לאורות זכים ובהירים. אנא, זכנו לראות בחנוכה את הגץ הזה בעלייתו ובתיקונו, זכנו לראותו מאיר את העולם באור האמת, עד אשר מציץ בעל הבירה מבעד לחרכים, מציץ מכל החלונות, ומכריז ואומר: אני בעל הבירה! יש מנהיג לעולם! ריבונו של עולם, מלא רחמים רבים, רחם עלינו כשם שריחמת על יעקב אבינו עליו השלום, שמיד אחרי שנקעה כף ירכו, המרמזת על ספירת הנצח, עזרתו לנצח את שרו של עשו, והזרחת לו את השמש, שהוא סוד האור הגנוז, סוד אורות החנוכה. אך עדיין היה לבו דואג ודוה על יוצאי ירכו, עד שבנה מצבה ונסך עליה נסך, ויצק עליה שמן, וכל היודע לשער כמה לוגין יש בימה של טבריה, ידע כמה ניסוכים ניסך באותה שעה יעקב אבינו כי ניסך דייקא כנגד מימיה של ימת טבריה, שהיא סוד הכינור של ארץ ישראל, כדי להמשיך ניגונים לעד ולנצח נצחים, שהם שורש כל החכמות, בבחינת "זמרו משכיל", הנמשכים משבעת קני המנורה, שהם כנגד שבעה שבעה שנאמרו בפרשת פרה. כי המוחין שהם הנשמה, והם אורות המקיפין, המתחדשים בכל יום ויום בכל אחד ואחד על ידי לב נשבר ורוח נמוכה, מטהרים מכל הטומאות ומעלים את שבעת ההבלים מעומקא דליבא להיות רוח חזק מפרק הרים ומשבר סלעים, המכלים את כל האומות הרוצות להרע לישראל, ובקול ה' על המים (שפיכת לב כמים), הופך קול ההבלים דקדושה לקול ה' חוצב להבות אש, שורף את כל הרע שבכל העולמות. ריבונו של עולם, פודה משחת וגואל עמו ישראל ברחמים רבים, אנא הערה בנו רוח ממרום, ועוררנו לקנא לשמך וללחום מלחמותיך ככהניך הקדושים שקדשו שמך וגאלו את עמך. זכנו לפעול בשלימות לתיקון, שיחיש את הגאולה השלימה, כי בית חשמונאי לא הספיקו להשלים התיקון השלם בספירת הנצח, הראוי לגאולת נצח, והיו עדיין בבחינת "ותקע כף ירך יעקב", אלא רק המשיכו הארה מספירת הנצח לספירת ההוד, המועילה לדור אחד בלבד, לפיכך לאחר מכן "כל היום דו"ה", כי כל "הו"די נהפך עלי למשחית". מרא דעלמא כולא, המדבר ומקיים שכל דבריו אמת וצדק, אנא העלנו לספירת הנצח בשלימות, כאשר חפצת "וגם נצח ישראל לא ישקר, ולא ינחם", וכל ההבטחות, שהבטחתנו מימות עולם על ידי משה עבדך ועל ידי נביאיך הקדושים וצדיקיך שבכל הדורות, יתקיימו בשלימות בלא כל שהות. כי הגאולה מוכנה ומזומנה לבוא בכל רגע ורגע כהרף עין, עת נהיה מזומנים לבוא אליך כאפס וכאין. כי ספירת הנצח נקנית בצחות – בביטול מידת ההתנצחות, בבחינת "למנצח מזמור לדוד" זמרו למי שמנצחין אותו ושמח, בבחינה זו תאיר עלינו בשלימות ספירת הנצח. אז נוכל להמשיך את אור הגאולה, אורו של משיח, העומד בפתחה של רומי, ומוכן בכל דקה להתגלות, עד ששרי חד ואסיר חד, כי בכל שניה ושניה הוא מוכן לצאת לקראת מעשה אחד אפילו הקטן ביותר, הנעשה לשם שמים באמת. כי זהו סוד בריאת שמים וארץ, המתחדשים בכל יום ויום, כי מתחדש העולם ונגאל אפילו על ידי חסד אחד של אמת, על ידי מי שלבו נשבר בקרבו באמת לרסיסי רסיסים ושחקי שחקים, באשר הוא מעלה את כל העולם כולו לשחקי השחקים, מקום ששוחקים בו מן לצדיקים, מקום השחוק והשמחה לעד ולנצח נצחים. אנא ה', רחמן מלא רחמים, פודה ומציל, גואל חזק, חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, עמוד על ימיני וסמכני, כשם שסמכת את מתתיהו ובניו ועמדת על ימינם, והעלתם לספירת הנצח, שממנה המשיכו את אור החנוכה. אנא, אב רחום, חומל דלים ורב להושיע, עזרנו להשלים בדור הזה את כל התיקונים שלא נשלמו עד כה, (אף כי עלו לספירת הנצח לא הצליחו להעלות את הספירות של רחל לנצח ונשארה בהוד). וזהו סוד כל החרבנות וכל השואות, וכל שבעה מימות שבעולם שעברו עלינו עד עכשיו, שתיקונם על ידי שבעת קני המנורה, שנמשך עליהם האור משבעה שבעה מוצקות, שהם סוד ארבעים ותשע הספירות, והגולה שמעליהם, שהיא סוד שער החמישים, שיתגלה במהרה בימינו, ויהיה מוכן ומזומן להתגלות לנו בימי חנוכה אלו, המסוגלים לתיקון חטאי קין והבל, (שחטאם היה לדברי רבי אליעזר בימי החנוכה) זה ברבוי אור וזה במיעוט אור, שהם שורש כל החטאים. ריבונו של עולם, רב הרחמים ואדון הסליחות, שמור על נפשותינו והצילן מכל פגע ועוון, כי אנו לוקין בחסר וביתר, ונתקיימו בנו שני החטאים של קין ושל הבל, ובכל עת ובכל שעה אנו נכשלים ברבוי אור, או מתרפים ומתעצלים ונופלים למיעוט אור, ומדמים כל ניצוץ של אור לרבוי אור. עזרנו ופדנו מעושק חטא ועוון, הצילנו משני הפגמים הללו עתה בשמונת ימי החנוכה, על ידי הפתילות והשמן היורדים עד למטה מעשרה טפחים, ומאירים את כל המחשכים, עד ששורפים את הגמל ומכלים את פשתנו, שורפים את הגמל שהוא הנחש, שהכשיל את אדם הראשון, ואת הפשתן, שהוא סוד חטאו של קין. כי גילית לנו שבימי החנוכה אפשר להמשיך את האור משבעת קני המנורה ולבטל את הפשתן, המכחיש את הקרקע לשבע שנים, שזה סוד כל שבעים שנותיו של אדם, שתיקנם שלמה על ידי שבעים הקנים שבעשר מנורותיו, עד אשר אור הלבנה היה מעין אור החמה, וקיימא סיהרא באשלמותא, בבחינת ביטול כל היצרים הרעים, ונתקיים בדורו הפסוק: "אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל", ועל זה נאמר: "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלקיו". כי בימי דוד ושלמה תוקן חטאו של קין בשלימות, שזה סוד "מזמור שיר ליום השבת", המתקן את נשמת קין והבל. וכמו שבשבת עולים לעולם האצילות, כך בחנוכה מקבלים לבושים מעולם האצילות, המרומזים במילה נ"ר, שהיא שלשת היחודים הוי'ה אדנ'י; הוי'ה אלקים; הוי'ה אהי'ה; שאיתם עולים עד כתר, בסוד "ועלה האיש מעירו", כי העלה את חנה לכתר, בבחינת סוד חנוכ"ה, חנ"ה – כ"ו, שעלתה לשם הוי'ה. וזה מה שראתה לאה ברוח קודשה, וחנה בשירתה, שמלוי יצאו כהנים, שבמסירות נפשם ימשיכו את אורות שבעת קני המנורה על ידי שמונת נרות החנוכה לכל הדורות, באופן שהזוכים יוכלו להמשיכם לכל יום ולכל שעה, עד שנזכה לאור הגאולה, ולבנין בית המקדש אשר בו הכהנים בגדי פשתים ילבשו, ויתגלה סוד חלל הפנוי, סוד הפשתן, ונעלה כולנו לספירת כתר,לראות את ה' פנים בפנים "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון". ריבונו של עולם, אנא זכנו לכל המעלות והמדרגות, המזומנות לכל איש ישראל. אנא, זכנו שיתבטל הגוף לגבי הנפש, שזוהי בחינת אור החנוכה, ונזכה למעלת מתתיהו ובניו, שביטלו את גופם לגמרי, עד אשר נזכה לשלום הכללי, וכל מיני מחלוקות ומלחמות גזירות שמד, הרג ואבדן יתבטלו לגמרי, ויומתק כל שיש בו איזו אחיזה לאיזה שהוא דין, בכח ההארה העצומה המאירה בימי החנוכה. אנא, זכנו להיות מבוטלים להארה הנפלאה הזו, ולדבוק באור אין סוף, כדי לראות את שפלותנו באמת, ולחוש שאנו פחותים ממדרגת עצמנו, עד שיתבטלו כל הפניות והנגיעות, ונהיה בבחינת "מי לה' אלי", נהיה כולנו בכל גופנו נפשנו ומאודנו "בלתי לה' לבדו"! ועל כן באנו לפניך בימי חנוכה אלו, ליפול ולהתחנן לפניך, ולהשתטח מול הדרת קדשך, שתחון אותנו ברחמיך, ותנחילנו דעת ושכל טוב בהארת הבחינה הנפלאה המרומזת בח"נ-כ"ה. אנא, חננו בח"ן ובחסד וברחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, תן בנו ח"ן של אמת, המטוהר מכל ח"ן של שקר וגבהות לבב, ויתקיים בנו "יתן לענוים חן". ברכנו אבינו, בברכת כ"ה יהיה זרעך, שנתברך בה אברהם אבינו עליו השלום, על ידי בחינת " נלכה עד כ"ה". הערה עלינו ממרום רוח גבורה, הבער לבנו בשלהבת האור של מסירות הנפש אשר בעקידה, שממנה נאצל אור החנוכה בכ"ה בכסלו. האור שהנחילו העוקד והנעקד לזרעם ולזרע זרעם עד עולם. אנא זכנו להתגלות האור הנפלא הזה של מסירות הנפש, אשר נטעו בנו האבות הקדושים, שנאות ונתרצה תמיד בלב שלם להעקד על קידוש שמך, ונדע נאמנה, שעד ביאת משיח, זוהי תכליתנו, ונחוש ברמ"ח אברינו ושס"ה גידינו שזוהי כל תשוקתנו, בבחינת מתי יבוא לידי ואקיימנו, עד שבשעה שתצא נשמתנו על קידוש השם, לא נרגיש יסורים כלל, אלא תצא נשמתנו מתוך דביקות עילאה באור אין סוף. אנא אבינו אב רחום, האוהב את בניו ומשפיע עליהם תמיד את טובו הנצחי, זכנו להמשיך את האור הזה, אור מסירות הנפש בימי החנוכה, עד שתוכלל נשמתנו באורך הזך והנאצל בעת תצא על קידוש השם, ותערב לנו יציאת נשמתנו ופרידתה מהגוף מכל עונג שבעולם, כי נאות ונתרצה בכל עת ובכל רגע למסור את גופנו ונפשנו כמתתיהו ובניו, ובפרט כשאנו מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים וקוראים, "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד". ריבונו של עולם, מרא דעלמא כולא, חי החיים, המחיה מתים ברחמים רבים, תן לי חיים ואחיה ולא אמות, תן לי חיים אמיתיים, חיים נצחיים, חיים טובים באמת, חיים ארוכים, חיים שיש בהם יראת שמים, חיים שנזכה על ידם בכל עת ובכל רגע להשגת התכלית האמיתי, אשר בשבילה בראת את כל העולמות כולם, ובשביל התכלית הזו באנו מעולם העליון, מרום המעלות, לעולם הזה. חוס וחמול עלי, ותן לי תקוה, ולא אובד. חזקני ואמצני, שאזכה מעתה למסור את גופי ונפשי אליך בכל רגע ורגע כמתתיהו ובניו, ולא אעשה עוד שום דבר, שאין בו השגת התכלית האחרון. אקדש את שמך בכל רגע ורגע באמת, ובפרט אמסור את נפשי באמת בקדושת הברית ובשמירת עיניים. חמול על מעשיך, ותשמח במעשיך ויאמרו לך חוסיך, בצדקך עמוסיך, תוקדש אדון על כל מעשיך, כי מקדישך בקדושתך קדשת, נאה לקדוש פאר מקדושים. ריבונו של עולם, אב רחום וחנון, הבוחר בעמו ישראל באהבה, זכנו להשתוקק אליך בכל שעות היום והלילה בכיסופין, שאין להם קץ ותכלית, עד שעל ידי כיסופים אלו יתבטלו כל ההיזקות והאנסים, כל העלילות והגזירות, שגוזרים עלינו המתיונים בכל עת וכל שעה, ופריצי עמך הקמים בכל דור ודור ינשאו להעמיד חזון ונכשלו, כמו שעזרת את כהניך הקדושים, שהיו מעטים נגד רבים, לסכל את כל עצות הפריצים וגזירותיהם, שהיו בזמנם כן תקדשנו גם בדור זה בכל מיני קדושה וטהרה, עד שגם בנו יתקיים, גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך. אבינו שבשמים, בזכות השם "אהי'ה אשר אהי'ה" חמול עלי ועל כל עמך בית ישראל, ותעמוד לימין צדקי, ותהיה בעזרי בכל עת, שאזכה לגרש כל המחשבות הטורדות וכל הרעיונות המבלבלים, בפרט בשעת התפילה, באופן שאזכה להתפלל תפילותי לפניך בכל לב בכוונה גדולה מעומקא דליבא באמת במחשבות זכות וקדושות, באופן שתהיה המחשבה קשורה אל כל דיבורי התפילה בקשר אמיץ וחזק באחדות גמור, ולא תעלה על לבי שום פניה ומחשבה זרה בעת התפילה, רק אזכה להעביר מדעתי בשעת התפילה כל הפניות והמחשבות הטורדות, ולא תעלה על דעתי שום מחשבה של שטות, של איזה צד גדלות של הבל, לחשוב שאני מיוחס ובעל משפחה, או להדמות בעיני, שכבר היה לי עמל ויגיעה בעבודת הבורא יתברך שמו. אך אכיר חסרוני ואדע שפלותי באמת, ואשכח את כל משפחתי ובית אבי וכל מיני מחשבות, שמגיע מהם איזה צד פניה של גדלות והתנשאות, רק אעמוד כרש וכאביון ואדע פחיתותי וגריעותי ושפלותי באמת לאמיתו. אבל אהיה בטוח בחסדך הגדול, שאתה שוכן את דכא ושפל רוח, ואתה קרוב לנשברי לב, ובחסדך הגדול לבד ארחיב את לבי להתפלל לפניך בשמחה אמיתית. אגילה ואשמחה בישועתך, באופן שתהיה תפילתי בתכלית השלימות, זכה וצחה ונכונה ושגורה בפי, באופן שתשמע ותקבל את תפילותינו ותחינותינו ובקשותינו, ונזכה למשול בתפילותינו, שיפעלו כל מה שנרצה, אפילו לשנות הטבע. ותמלא כל משאלות לבנו לטובה ברחמים, ותתעדן ותתקשט ותשתעשע עם תפילותינו תמיד, ועל ידי זה תקיים את עולמך, וכל אשר בו, בכח עשרה מאמרות. ותמשיך עלינו חסדים טובים תמיד, ותמתיק ותבטל מעלינו ומעל כל ישראל כל הדינים שבעולם, ותשבר ותבטל מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל כל הדינים, בין אם לפני גזר דין, בין אם הם לאחר גזר דין, על ידי ימי החנוכה, שהם ימי החתימה - לטוב, לחן, לחסד ולרחמים. ריבונו של עולם, אתה יודע, שעדיין אין לי שום הויה בעולם, ועדיין לא התחלתי לחיות כלל, ועדיין לא נכנסתי אפילו לבחינת עיבור, ואין בי שום נפש רוח ונשמה. וגם לא נפש דנפש, כי אם נפש הבהמית עכירת הדמים, המושכים אותי לכל דבר פיגול ותיעוב, עד שנהייתי גרוע מבהמה, ואת השכל הזך והטהור שנטעת בי טמאתי בכל מיני טומאה, מיום הולדי ועד עתה, ועתה מה אומר, ומה אדבר, אחר שעשית עמדי טובות וחסדים עד אין סוף, ועד אין חקר, כדי להוציאני משאול תחתיות ומתחתיו, ואני בידים מרדתי בכל עצותיך הטובות, ודחיתי את כל חסדיך, והתעלמתי מרמזיך הטובים, כי אם הייתי מביט על רמז אחד, כבר היה מתבטל כל גופי לגבי הנשמה, ועל ידי זה היו מתבטלים כל הגזירות הרעות מכל עמך בית ישראל, כי כבר אפסה כל תקוה, באנו עד קץ הדורות, ועומדים לגזור עלינו כל מיני גזירות שמד כבימי היונים והמתיונים ימח שמם. כי רק למשמע אזנים אחזה חלחלה בכל מתנים, רק לשמע דבריהם הצופנים מזימותיהם מרחפות עצמותינו מפחד, עד לא נותרה בנו נשמה, כי פסו אמונים מעם, ועומד בפרץ אין, וכבר נסתרו או נסתלקו מן העולם צדיקיך, העוסקים בתיקון העולם ובביטול כל גזירה רעה, קודם שתעלה במחשבה. "נתנני ה' בידי לא אוכל קום", "בילה בשרי ועורי, שיבר עצמותי: בנה עלי ויקף ראש ותלאה... גדר בעדי ולא אצא הכביד נחושתי: גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי: גדר דרכי בגזית נתיבותי עיוה: קלים היו רודפינו מנשרי שמים על ההרים דלקונו במדבר ארבו לנו: רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצילו נחיה בגויים:". ואף הצדיק שאמר, שיכול אני להחזיר את כל העולם בתשובה, נעלם מאתנו, כי נפלנו להסתרה שבתוך הסתרה, עד שאיננו מרגישים כלל בחסרונו, ואנו מה נעשה, כי החמצנו בחינת פי שנים, בחינת "אם תראה אותי לוקח מאתך". אנא אב רחום, פקח עיני, והסר גאון רוחי הנלוזה, ואראה שפלותי, ומה חדל אני, כי עדיין הולך אני בשרירות לבי, וחושב שאני אדון לעצמי, ואיני מרגיש את גדולת יוסף, אשר נאמר עליו : "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים", וחושב אני, שאני אדון לעצמי על ידי ורגלי, על לבי ושרעפי, עד שמרוב עוונותי נחרב בית המקדש, ונעלמה המנורה הטהורה, "כילה ה' את חמתו, שפך חרון אפו, ויצת אש בציון, ותאכל יסודותיה", אויה לי, כי אני במו ידי, באש תאותי, הבערתי את האש בבית המקדש, ומסרתי את ישראל לחרב ולמשיסה. ועתה "מי יקום יעקב, כי קטן הוא", אם לא רחמיך וחסדיך הרבים. מי יקום בעדנו אם לא אורך הגדול הנשפע עלינו עתה, הנמשך מל"ו צדיקים נסתרים שבכל דור ודור, שהם בחינת מתתיהו ובניו, שמסרו נפשם על קידוש השם, והמוסרים את נפשם על קדושת שמך בכל רגע ורגע. מי יתן ואמצאם, מי יתן ואחסה בצילם. הייתי הולך על ידי ורגלי בכל העולם כולו, אולי אזכה להנות מאורם הקדוש, אולי אזכה לנשום את הבל פיהם הטהור אפילו דקה אחת לפני מותי, כדי לזכות לתיקון המלא, להמשיך את האויר הקדוש והטהור לכל העולם כולו, עד שכל אומות העולם יחזרו בתשובה. כי הגויים הנוטים להאמין לכל דבר, בקל היו זוכים להאמין באמת האמיתית, אם לא הסתרה שבתוך הסתרה, שהמשכתי לעולם ברוב עוונוי, לולא האפילה שהאפלתי את העולם באופל כפול ומכופל, לולא מכת חושך שהבאתי לעולם, בבחינת "שלח חושך ויחשיך", כי אורה הפכתי לאפילה, עד שאותיות פל"א נהפכו לאפ"ל, ובמקום לראות ניסים ונפל"אות – נפ"ל או"ת, ונפלו כל העולמות והאותיות, כי השתמשתי באותיות הקדושות לדברי שוא והבל. כי אילו הייתי מכוון אפילו באות אחת כראוי, ואומר אותה בחדילו ורחימו היו כל חכמות העולם נמוגות, וכל המלחמות מתבטלות, וכל העולם היה זועק: "ה' הוא האלקים אין עוד"! אנא, קרבנו אליך, וגלה לנו דרך תשובתך כעת בימי חנוכה אלו, אשר בהם אתה רוצה לחנכנו, כתינוק הנולד, וכגר המתגייר, כיצד להיות יהודים, וכיצד לייחד כל תנועה ומחשבה אליך, לבל נהיה ככל הגויים, לבל נלמד ממעשיהם ונחשוב כמחשבותיהם חס ושלום. אנא משכנו אחריך, באופן שלא יהיה לנו שום רצון כלל מבלעדי רצונך הטהור והזך, באופן שלא נמליך את עצמנו על שום בריה, אלא נרגיש את עצמנו כטיט, אשר אין בו חפץ, וכאבק אשר ישאנו הרוח. כי אז תתגלה מיד מלכות ה' בכל זוהרה, ואור הלבנה יהיה כאור החמה, ואור החמה שבעתיים כאור שבעת הימים. וכל העמים יתנו לך כתר מלוכה. ריבונו של עולם, עומדים אנו נרעשים ונפחדים מול הדרת קדשך, מול אורות צחצחות, המאירים בכל ספירותיך ועולמך, כי אורך הזך והטהור יורד בימים אלה למטה מעשרה טפחים, לכל המקומות הנידחים והאפלים, אשר לא ניתן להזכירם בשם מקום כלל, למקומות אשר לא נפלו לשם ישראל מעולם, ואתה פושט יד לכל הפושט יד לעברך, המוכן להסיר מעליו את לבושי החומר, את בגדיו הצואים, ולהתעטף בבגדי מחלצות, בלבושי אור, בסוד דברי רבי נחמן בשם רבי מאיר: אפילו מצאו באשפה וחתמו ונתנו לה , כשר. אנא, חוס ורחם על פחותי ערך כמונו, המשך לנו את אור החנוכה, כשם שממשיך רב נחמן בשם רבי מאיר כתנות אור, אפילו לנמצאים באשפה, וחותם אותם בחותם דקדושה, ומעלה אותם לשכינה הקדושה, כבחינת נר החנוכה, שאנו מדליקים אותו מול רשות הרבים, עד שתכלה רגל מן השוק, עד שיתבטל המשא ומתן ותאוות הממון בקדושת האור, ואיש את אחיו יעזורו, ולרעהו יאמר חזק. ואומות העולם אף הם יאורו באור הזה, ויבואו לשמש את ישראל "ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר אכריכם וכרמיכם","בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי".... ריבונו של עולם, אבינו אב הרחמן, "תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח", "תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית... השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדבה תסמכני". ריבונו של עולם, אתה יודע כמה אני רחוק משמחה אמיתית בגוף ובנפש, כי קלקללתי הרבה מאד בלי שיעור וערך ומספר, עד אשר תמו צירופי האותיות לכנות בהם עניני קלקולי, פגמי וחיובי העצום. אבי שבשמים, א-ל חי וקיים, מה אומר, מה אדבר, ומה אצטדק, הן על כל אלה קשה עלי מאד להמשיך עלי השמחה, ואם ברחמיך גמלת עמי ועם כל עמך בית ישראל טובות רבות לנצח. אכן ידעת המחשבות והמזימות, אשר יועצת עלינו הסטרא אחרא להפר קדושת הפרט והכלל. ידעת את העצות אשר מטכסים עלינו בכל עת המתיונים והפריצים, השולטים בנו כיום הזה, ידעת זממם עלנו לרעה רחמנא ליצלן "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד". אנא, אל תטשנו ואל תעזבנו בידם, וכשם שהושעת בימים ההם בזמן הזה את אבותינו מידי המתיונים והפריצים, אשר גזרו עליהם לחלל את השבת ולבטל את המילה ועוד גזירות שמד כהנה וכהנה , כן גם בדור הזה, אנא בטל מעלינו את גזירות השמד, את אלו שנגזרו ואת אלו שעומדות להיגזר על עמך בית ישראל על ידי המתיונים והפריצים השולטים בנו עתה. "עבדים משלו בנו פורק אין מידם", אין מי שיצילנו ויפדנו ממלתעות הסטרא אחרא הזו. כי אי אפשר להנצל מן הקליפה המוסרת נפשה לכלותנו אלא על ידי מסירות נפש, על ידי צדיקים, שימסרו את כל נפשם ומאודם בשעות התפילה בכל אות ואות. כי בכל אות ואות טמונים ישועות אין סוף, ובכחה של אות אחת, הנאמרת בכוונה באמת, אפשר להציל את כל העולם כולו. והמשכיל והמבין, יש לו להתפלל כל ימיו, שיזכה פעם אחת כל ימי חייו לדבר דיבור אחד של אמת לפני ה' כראוי. לפיכך, באנו לבקש ולהתחנן לפניך, אנא תן בנו כח לכל הפחות לזעוק לפניך "אנא ה' הושיעה נא" באמת, פעמיים בכל יום בהלל בחנוכה, כי בכח דבור אחד של אמת אפשר להחזיר את כל העולם כולו בתשובה, להפוך לבבות לעבדך, ולהטות אף לבב הרשעים והפריצים לשחר פניך באמת, כי סביב רשעים יתהלכון. וכל מלחמת הסטרא אחרא מכוונת רק על הכשרים והתמימים, שיודעים כבר את סוד התפילה, ומפתח הגאולה בידם. אותם דייקא הסטרא אחרא מבלבלת בכל יום בכל תפילה ותפילה, ומוצאת עבורם תירוצים ומענות אין סוף לפטרם מכוונה בתפילה. אך אם היינו מאמינים באמונה שלימה, וחשים ומרגישים, כי השם יתברך עומד עלינו, מאזין ומקשיב לכל דיבור ודיבור, היוצא מפינו, לא היתה תפילה, שלא היינו מכוונים בה, ולא אות, שלא היינו מוסרים נפשנו עליה, ובפרט בימי החנוכה, כשמתעוררת הרוח של מסירות נפש מלעילא, לתת עוז ותעצומות לעם, בעת מתחזקים אנו בבחינת חנה-כו, לתת עוז לאלקים להושיענו, בעת מערה ה' רוח ממרום לעוררנו להתפלל במסירות נפש, מתוך ידיעה שמלוא כל הארץ כבודו, והוא יתברך עומד ומצפה לכל הגיג וניד שפתים, לכל הגוי של אות מפי הכשרים והתמימים, כדי שיוכל להפשיע בכח האות ההגויה ברתת ובזיע שפע של כל טוב עלינו ועל כל העולם כולו, כי האות והתיבה, המוארת ומורמת בכוונת התפילה, תתעורר לחזר אחר נשמות הרשעים שבשורשה, להשיבם בתשובה שלימה, עד אשר ברבוי האותיות המוארות כל עם ישראל ואיתם כל העולם כולו ישובו אליך ויקראו בשמך. ריבונו של עולם, שומע כל תפילה, החפץ בתפילתן של ישראל - זכנו לידיעה בהירה,לראיה באספקלריא מאירה, כי אתה עומד עלינו ומצפה להגיגינו. אנא תן בנו לב לדעת אותך, לב חם באהבתך למסור נפשנו בתפילתך, ולכוון בכל אות ותיבה לשמך הגדול והנורא, ובפרט נזכה, בשעה שאנו אומרים את שם ה' הגדול והנורא, נזכה לאומרו בקדושה ובטהרה, כדי שהרוח וההבל הקדוש, היוצא בשעת אמירת שם ה',ילך לפנינו ועל פני כל העולם, ויפיל לנו חללים, ויכלה את כל שונאי ישראל, "בשם ה' אלקינו נזכיר המה כרעו ונפלו", והמתיוונים ועוכרי ישראל, יכרעו ויפולו, תתבטל דעתם ותופר עצתם, כי ישובו אליך אף הם ויכירו כח מלכותך, שאין בלתך ואפס זולתך. ריבונו של עולם, אב הרחמים ואדון הסליחות, סלח ומחל לכל עוונותינו בימי החנוכה האלו, שבהם נגמרת החתימה, וחותמנו בחותם דחותם דקדושה, כפך השמן, שהיה חתום בחותם בתוך חותם של הכהן הגדול.תזכנו לגלות את צדיק האמת, הגדול מהכהן הגדול, החוגר מתניו להעלותנו ולהכניסנו לפני ולפנים, עד אבן השתיה. אנא אב רחום, מאזין ומקשיב תפילת בניו, יעלו נא לפניך תפילותינו ועתירותינו וכל הוידויים שנזכה להתוודות לפניך כשלושת הוידויים של הכהן הגדול בעדו, בעד ביתו ובעד עמו, שעל ידן היה יכול להכנס לקודש הקדשים לאבן השתיה. אנא, זכנו בימי החנוכה בימי ההודאה הנפלאים אשר לפנינו, להתעורר בתשובה שלימה ולהתוודות לפניך על כל פגם ופגם, שאנו פוגמים בכל רגע ורגע, בפרט בפגמי המחשבה והעיניים, שמהם נבראים משחיתים נוראים המתעברים באומות העולם ובפריצי עמך, עד שמבקשים להשמידנו בכל עת, ולמחות את שמנו מתחת שמי השמים. כי אתה גילית לנו, שיש בכח הוידוי שמתוודים בכל רגע ורגע, מתוך חרטה אמיתית על כל מחשבה וראיה אסורה – להמשיך עלינו מיד את אור יום הכפורים, ולזכותנו בהארה מאבן השתיה ומבית המקדש, שכל אבניו נפזלו ונשתייפו על ידי תולעת השמיר, הבוקעת כל מיני חומות אבן וברזל. אנא זכנו לבחינת התולעת הזו, להיות שפלים בפניך ובפני כל אדם, ולבקוע את כל רבבות מחיצות הברזל, המקיפות אותנו יומם ולילה, בפרט בזמן התפילה, ומאפילות עלינו בכל מיני חושך לבלתי התחזק באמונה, שאתה כל יכול, ובידך הכל, ושרק על ידי תפילה בכוונה ועל ידי הוידויים, המקושרים לצדיק האמת לכהן גדול, הכולל את כל ישראל באבן השתיה, בשורש כל ההמתקות והסליחות, הכפרות והישועות ניוושע אנחנו וכל עמך בית ישראל. ריבונו של עולם, זכני לבוא אל בית ה' מתוך שפיכת הלב כמים "אזכרה ואשפכה עלי נפשי, כי אעבור בסך אדדם עד בית אלקים בקול רינה ותודה המון חוגג", זכני לבוא אל בית אלקים ולשחר פניך מתוך שיר והלל, מתוך כסופין דקדושה, ואהיה נכסף ומשתוקק אליך תמיד, ומתגעגע לעבודתך באמת, ועיני תכלינה כל היום להשיג עבודתך האמיתית "כלתה לישועתךנפשי, לדברך יחלתי: כלו עיני לאמרתך לאמור מתי תנחמני:" "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי:" "כלה שארי ולבי צור לבבי וחלקי אלקים לעולם:" "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים:" "צמאה נפשי לאלקים לא-ל חי, מתי אבוא ואראה פני אלקים:". ריבונו של עולם, זכני להתקרב לצדיקים אמיתיים ולאנשים כשרים, תמימים וישרים בלבותם באמת, המוסרים נפשם באמת על קדושת שמך, ושלח לנו ברחמיך הרבים גם בדור הזה רועה נאמן כמשה רבינו עליו השלום, רעיא מהימנא, אשר ישא אותנו, כאשר ישא האומן את היונק, וילמדנו דרכי עבודתך, כיצד לעבדך במסירות נפש אמיתית, ובישוב דעת נפלא, עד אשר יביאנו לתוך דרכי הקדושה והתשובה מתוך שפלות באמת, ונזכה להכנס בימי חנוכה אלו, שהם גמר החתימה, לעולם התשובה, עד שכל מהותנו תהיה תשובה. אנא תעזרנו להיות כרצונך הטוב כל ימי חיינו, ולקיים מקרא שכתוב "בטח בה' ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה", עד אשר נהיה ראויים לרועה הנאמן, משיח צדקנו, שיבוא במהרה בימנו אמן. ריבונו של עולם, זכני בימי חנוכה אלו לראות שפלותי באמת, זכני לענוה אמיתית, ולשפלות אמיתית, עד שאהיה שפל בעיני למטה ממדרגתי השפלה מאד, ועל כל פנים לא אצא ממדרגתי ומקומי, ולא אטעה את עצמי חס ושלום, שיש לי כבר איזו מדרגה או מעלה, ואהיה מכיר את מקומי השפל והנמוך מאד בלי שעור וערך ומספר, ולא יהיה בלבי שום גאוה טמונה חס ושלום, הדוחה אותי כל פעם מפניך ולא ידחו תפילותי וקרבנותי בימי החנוכה, כאשר ארע לקין, שנאמר עליו: "ואל מנחתו לא שעה", ולא אכשל בכשלונו של הבל, שבשביל גאוה טמונה נהרג, אלא אזכה לראות שפלותי באמת, תמיד, ובכח נרות חנוכה אזכה לחפש בחורים ובסדקים כל שמץ גאוה ופסול וארחיקנו מעלי. יאיר לי אור החנוכה ויחדור לתוך נבכי נשמתי, עד שאזכה לראות כל פגם ופגם שפגמתי מימי היותי על האדמה ועד עתה, אכיר בחסרונותי הרבים לאין שיעור, ואזכה לראיה בהירה ועליונה, לעיני הצדיקים, לבחינת "עיני ה' אל צדיקים", שזוכים בעיניהם לראות את שפלותם באמת. לא אטעה את עצמי עוד חס ושלום, שכבר יש לי איזו מעלה, או איזו השגה, או הבנה בעבודת ה', אלא אהיה בבחינת מנשה, שאודותיו קורין בשבת חנוכה, לרמז שבזו העת מאירה השפלות בהארה מיוחדת. כי הענוה והשפלות הן מקור החיים והחדוה, המאירים את נשמותינו באור יקרות. זכנו בימים אלו לבחינת מנשה – לבטל גאותנו, ולשכוח יחוסנו ועמלנו. זכנו להשיג את דרכי הענוה האמיתיים, שהם מקור החיים, השמחה והחדוה, עד שנוכל על ידן לראות את גדולת עמך ישראל הקדוש, ואת חשיבותו של כל יהודי ויהודי, ולמסור נפשנו באמת עבור כל אחד ואחד מעמך ישראל, עם קדושים. אבינו אב הרחמן, המתאוה ונכסף לתפילתן וכיסופן של ישראל אבית תהילה מגושי עפר מקרוצי חומר, נכספה נפשי לחצרותיך גם כלתה לרצונך להסתופף בצילך, אנא, זכנו למעלות הנפלאות האלו של ענוה עילאה ושל אהבת ישראל נפלאה, שעל ידן נכספים אליך תמיד בכיסופים דקדושה באמת, עד שאזכה בימי החנוכה האלו מתוך רינה הלל ושמחה לתשובה מאהבה, עד שכל עוונותי יתהפכו לזכיות, ואזכה למוחין ושכל דקדושה, לשכל זך וצח ונקי מכל סיג ופסולת, ככסף טהור צרוף מזוקק שבעתיים, הנמשך משבעת קני המנורה הקדושה, ואזכה לחדש את מוחי בכל עת בקדושה ובטהרה גדולה. עזרני והושיעני תמיד, שאזכה ללמוד וללמד בשכל צח וזך וטהור, ואזכה להבין תמיד במהירות גדול בכל מקום שאלמד, ובפרט בל"ו המסכתות, הנשפעים מל"ו נרות החנוכה, ובזכות אור החנוכה לא אצטרך לעיין כלל, אלא מיד יאיר לי כל דיבור ודיבור של חכמינו זכרונם לברכה, רש"י ותוספות ושאר מפרשים ושאר ספרים. ויהי שכלי הולך וגדל מיום ליום, בבחינת – מוסיף והולך בקדושה גדולה ובזריזות גדולה, בצחות ובבהירות, ואזכה להיות מהיר במלאכת שמים, בבחינת "חזית איש מהיר במלאכתו לפנים מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשוכים", הנאמר על משה רבינו שזכה בענותנותו לקבל תורה מפי הגבורה, ולהבין כל דבר לאשורו ולאמיתתו בדברי תורתך הקדושה במהירות גדולה, בלי שום בלבול כלל. יהי רצון מלפניך, ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שומע תפילת עמו ישראל ברחמים, שכמו ששמעת בימי החנוכה את תפילת כהניך הקדושים וכל הנלוים אליהם למען היכלך וכבוד שמך, כן יתעוררו רחמיך וחסדיך עלינו למענך ולמען ירושלים עירך בית מקדשך, וכבוד שמך, ותכין לבבנו להתפלל אליך בכל לב ונפש, ותהיה תפילתנו שגורה בפינו תמיד, ולא יהיה לנו שום מונע ומעכב ובלבול בתפילתנו כלל. ריבונו של עולם, נוהג כצאן יוסף,יושב הכרובים, הופיעה עלינו ברחמיך הרבים באור קדושתך, הנמשך מהשמן הזך והטהור, החתום בחותם הכהן הגדול, באופן שתומשך עלינו רוח קדושה וטהרה, עד שנזכה להרים קולנו בקול ניגון ערב של זמר ושבחה. כי אתה בוחר בשירי זמרה, כאשר בחרת בנעים זמירות ישראל. עזור לנו ברחמיך הרבים, שנזכה להרים קול זמרה, תן בנו כח, שנזכה לסדר לפניך זמירות שירות ותשבחות, קול גילה ורינה, ונגינותינו ננגן על בית ה' כל ימי חיינו, בקול נעים וזך כאשר אהבת, עד שתרחם על שכינתך, הנודדת מגלות לגלות זה כבר כאלפים שנה, ותקים ותגביה את כנסת ישראל מנפילתה, עד שנזכה לקול ניגון כינורו ותהילותיו של דוד המלך עליו השלום, שבזכותם נכבשה ארץ ישראל לפניו, והכניע את כל הסטרא אחרא, בבחינת – כנור נעים עם נבל, עד שאותה אבן, שטובעה במצחו של גלית, תלך ותגדל, כמו שנאמר: "והוציא את האבן הראשה", ויתבטלו כל מלכויות העכו"ם בפניה, כדכתיב: "ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא", "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". מלא רחמים, זכנו בשמונת ימי החנוכה אלו לעלות לעולם האצילות, שעולה אליו רק העוקד את עצמו על קידוש השם כיצחק, שנכנס מיד אחר העקידה עם גופו לגן עדן, וכמתתיהו ובניו וכל בני דורם שזכו להמשיך הארה משער החמישים, אשר אין בו תפיסה לשום שכל ורעיון כי אין נמשכת הארה משם אלא למי שמוסר נפשו בתפילה באמת, בבחינת כולו לה', בבחינת עולה שכולה לגבוה, כפי שהשתוקק הבל בימי החנוכה, כנאמר עליו: "והבל הקריב גם הוא", כי רצה להקריב גם את עצמו. אנא ברחמיך הרבים שלח לנו הארה מעולם האצילות לעבדך במסירות נפש, ומעולם האצילות תמשיך עלינו את אורות החנוכה, משער החמישים, עד שנזכה להכלל בך באמת במסירות נפש אמיתית בחד קטירא לעולם ועד. ריבונו של עולם, זכנו בפרט בימים אלו, בהם מתגלים מאורי האור, לשפוך לפניך שיח כמים בכל חצות לילה, בשעה הכשרה לביטול מאורי האש, וזכני לשכך את תבערת אש התאוות על ידי שפיכת הלב כמים, בעת נפתחים השערים ומסתלקות המחיצות שבינינו לבין אבינו שבשמים. זכנו לשפוך נכחך לב כמים, עד אשר יהיו כל ההבלים של לימוד תורתנו, הבלים דקדושה, הבוראים שמים וארץ חדשים, ויתבטלו כל הבלים דטומאה, הנמשכים מתאוה קנאה וכבוד, הבוראים רקיעים דשוא, וארעא דשוא, אשר מהם כל הגזירות המלחמות והשואות, וימוגו כל ההבלים דסטרא אחרא, האוחזים עינינו בשמים וארץ של הבל, בבחינת " הבל המה מעשה תעתועים", המעוררים את העולם לתעתע בנו ולגזור עלינו כל מיני גזירות, שאין לבטלם אלא בשינוי הבריאה על ידי תשובה מעומקא דליבא, על ידי הבלים וכיסופים דקדושה, כאשר זכה אהרן הכהן בשעת הדלקת המנורה, והמשיך מקני המנורה את שבעת ההבלים דקדושה לכל יהודי ויהודי, שמהם נתהוו שבעת ענני הכבוד, שהנמיכו את הגבוה והגביהו את השפל, והראו לדרי מעלה "איה מקום כבודו", ולדרי מטה "מלא כל הארץ כבודו", גללו אור מפני חושך, וחושך מפני אור, ישרו את כל ההדורים, וישבו את כל הקושיות, עד אשר לא היה לשום פגע ומזיק שליטה על ישראל. ריבון העולמים, שוכן מרומים, אור האורות, גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור, אנא, זכנו לפנימיות עבודת הקודש של אהרן הכהן המעלה את הנרות, עד שתהא השלהבת עולה מאליה. שלח לנו אורך אפילו עתה בשפלותנו, ובמקומותינו, והזרח לנו אור שבעה ושבעה מוצקות, שהם ארבעים ותשע מעיינות, המשפיעים לשבעת קני המנורה, שאפשר להעלות על ידן את כל עם ישראל לשער החמישים דקדושה, ולתקן את חטא עץ הדעת, שאי אפשר עתה לתקנו (מאחר שהקדים אדם הראשון חכמה לתפילה) אלא רק על ידי מסירות נפש אמיתית, המאירה בשמונה ימי החנוכה, לעוררנו לשפוך לבנו בתפילה ובתחנונים שיתבטלו מאורי אש, המכלים בנו, ויהפכו למאורי אור בשבעת הקנים הנמשכים מארבעים ותשע מעיינות, עד שאור שבעת הימים יהא נכפל בשבעה שבעה, ויהא כאורו של רעיא מהימנא, הנקרא: "בשג"ם הוא בשר", המכהה את כל העולמות, אלולא נסתר במסוה שעל פניו, סוד אהי'ה (סוד א' של אהי'ה שהיא גימטריא מסו"ה). אבינו אב הרחמן, אדון הסליחה והמחילה, שבמקום גדולתו אתה מוצא ענותנותו, אנא זכנו לבחינת קרינת עור פניו של משה רבינו עליו השלום שזכה לענוה בבחינת אהי'ה אשר אהי'ה, שהכפילה את אורו בכל יום יותר ויותר, עד אשר הגיע למטה מעשרה טפחים, למטה מעשרה כתרין דמסאבותא, במקומות שאי אפשר לקרוא להם בשם מקם כלל, כי הם למטה מכל נקודת מקום, ומשה משם את הטובעים ביוון מצולה, וגאלם מתכלית הטומאה לתכלית הטהרה, והוציאם משעבוד לגאולה, מאפילה לאור גדול. ריבונו של עולם, אויה לנו, כי נפלנו למקום ציה וצלמות, שאול ואבדון, תהיה ושאיה, שכחה ונשיה, ושכחנו ונשינו את מקור קדושתנו, ואין אנו יודעים כלל על מה לצעוק, כי נסתרה מאתנו גם הידיעה שצריכים לצעוק, וכהו חושינו לדעת שיש על מה לצעוק. אנא, אל תטשנו ואל תעזבנו, לברית הבט ואל זכות אבות, אנא, אל תסתר פניך ממנו, והושיענו בכח ובזכות הזעקות והצעקות של מתתיהו ובניו, אנא תן גם בלבנו לצעוק ולזעוק, עד שנראה עין בעין את המקדש על מכונו ואת המנורה על כנה. ריבונו של עולם, רחם עלינו ועל זרענו ועל שארית פליטתנו. כי נשארנו כתורן בראש הר, באין עוזר וסומך, ואין מי שיעמוד בעדנו. הצל הצל והושיעה נא, ומלט את זרענו וזרע זרענו ברחמיך הרבים מכל מיני חכמות חיצוניות, שלא יהיה לנו שום חלק ועסק בהם, ותהיה ידינו מסולקת מהם, ושכלנו ולבנו נקיים מכל שמץ של תרבות זרה כי לא באלה חלקנו לא באלה גורלנו, כי אנו מזרע אברהם יצחק ויעקב, מאמינים בני מאמינים, וזכינו לעמוד על הר סיני ולקבל תורתך הקדושה על ידי משה נביאך, נאמן ביתך. אנא עזרנו, שיהיה חלקנו בתורתך הקדושה תמיד, ב"תורת ה' תמימה משיבת נפש", ש"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וכל לבנו ומחשבותינו, כל חושנו, רמ"ח אברינו ושס"ה גידנו, כולם יהיו דבוקים וחבוקים רק בך, כמו שכתוב: "שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש, שלהבתי-ה", וכל חושינו יתלהטו באש להבת קודש של נרות המנורה, המעוררים לאהבה ולדבקה בך, עד שנזכה, שיתעברו בנו מלאכים ושרפים, שילהיבו את לבנו לאהבתך ולידיעתך בלבד, (שלהם זוכים על ידי שרפים – שר"ף-י"ם – אש ומים, על ידי שנשפוך לב כמים ונהרות של דמעות) אנא, זכנו שנהרות של דמעות יזלו מעינינו, ובתוך ים של דמעות תבוססנה רגלינו, אז יטהר לגמרי לבנו, ואש קודש ורשפי שלהבת י-ה ימלאו את לבבנו, ויצרפו את כל כליותינו, ונהיה זכים וברים, טהורים וקדושים, עוסקי תורתך לשמה, עד שתמסור בידינו את כל הטמאים והזדים, ולא יוכלו עוד להזיק, לא לנו ולא לזרענו עד עולם. ריבונו של עולם, חוס ורחם על עולמך הריקן והחסר, על עולמך החרב והשמם, והערה עליו רוח דלעילא ממרום, ותן גם בלב האויבים והרשעים, לעשות תשובה שלימה. וההבלים דקדושה, שיצאו מאתנו יתעברו בהם ויהפכו אותם מרע לטוב גמור. אב הרחמים, שוכן מעונים, זך וטהור, קדוש ונורא שמו, "לב טהור ברא לנו אלקים, ורוח נכון חדש בקרבנו", "אל תשליכנו מלפניך ורוח נדיבה של קדושה וטהרה תסמכנו", ויתקיים בנו: "ארפא משובתם, אוהבם נדבה, כי שב אפי ממנו, אהיה כטל לישראל, יפרח כשושנה, ויך שורשיו כלבנון, ילכו יונקותיו, ויהי כזית הודו, וריח לו כלבנון, ישובו יושבי בצלו, יחיו דגן ויפרחו כגפן, זכו כיין לבנון". אנא זכנו לכל אלו בימי החנוכה הבא עלינו לטובה , כרמוז בסופי התיבות: "יפרח כשושנה ויך שורשיו כלבנון". ריבונו של עולם, כמו שכרת עם נח שבע בריתות אחרי צאתו מהתיבה, הנמשכים משבעת קני המנורה, כן תכרות גם אתנו בדור הזה ברית חדשה, ככתוב: "כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום ה' נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם: ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום ה', כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד". ריבונו של עולם, קדוש ונורא, אנא קדשני בקדושתך, ואזכה לקדושת הברית, כי כבר כשל כח הסבל מרוב המחשבות הזרות, השוטפות על מוחי, שהם כמי המבול רחמנא ליצלן. גואל ממות, ופודה משחת, פדני ממצולות ים, פדני ממחשבות רעות, מלטה נפשי מהרהורים רעים, הפוגמים בנפש ישראל מאוד מאוד, הצילני מטפשות לב מערלת לב, פדני וחנני ומלטני ברחמיך הרבים ממחשבות רעות ומחכמות רעות, שהם עיקר יצר הרע שבלב, חוס וחמול עלי, חוס וחנני והושיעני. אנא הושיעני בזכות קדושתם של כהניך הקדושים, שמסרו את נפשם על קדושת שמך. חנני חנני, פדני וגאלני, מלטני והצילני, הצילני נא ברחמיך מן היצר הרע, כי בעוון מחשבותי הרעות, אשר לא ידעו מנוח, ובפגם ההבלים והדיבורים הרעים היוצאים מפי תדיר, נפל הדור הזה לעמקי שאול תחתיות, עד אשר נשכח שם ישראל ממנו. אויה לי כי גם אנכי שכחתי את קדושתי ונשיתי ממקומי, ונטשתי את שורש נשמי ונעקרתי ממקור מחצבתי, עד אשר אני בעצמי במחשבותי הרעות נתתי יד רחמנא ליצלן למתיונים שבדורנו, ונסכתי בתוכם רוח עוועים לתעתע ביראי ה' ובצדיקיו, כנאמר: "ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא", עד שאף הצדיקים שבעמנו נתונים למשיסה, כי כיון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בן צדיק לרשע, אנא ה' א-ל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ואמת, מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך, ואף כי אנו עזי פנים, אל תסתר פניך ממנו, הן אתה מלא חמלה אין קץ, ואלקי הרחמים והסליחות נקראת, ולא תחפוץ במות רשע, "כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה", כאשר רמזת לנח בעלה הזית, שיוכל על ידי אור החנוכה להחזיר את כל דורו בתשובה. ואתה משפיע בכל יום ויום אור חדש על העולם כולו, כמו שאנו מבקשים בכל יום :" אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו", כל שכן בימי החנוכה, אשר בהם בוקע האור מכל פתחי הבתים, מבעד לכל החלונות, בבחינת "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים", ונכנס וחודר לתוך נבכי הלב והנשמה, ומעורר כל מיני נקודות סמויות ונעלמות הנמצאות בפנימיות כל יהודי ויהודי. ריבונו של עולם, שומע תפילת כל פה ומאזין לקול שוועת עמו ברחמים. כשם ששמעת את תפילת משה רבינו עליו השלום, על בני דורו וכשאמר, "מחני נא", מחלת אפילו על חטא העגל הנורא, ופתחת פתח תשובה, וניחמת על הרעה לכלות רחמנא ליצלן את עם ישראל כן תשמע גם עתה את שוועת בניך הנושאים לך תפילה בלב נכנע וברוח נשברה בימים אלו, גם אם אין מי שיעתיר בעדם, ותשיב אליך באהבה וברחמים את כל הנשמות התועות שנתרחקו כל כך. אנא זכנו לתשובה שלמה לתשובה מאהבה, אשר על ידה תהפוך את כל עוונותינו לזכויות, ותקיים בנו את הנאמר: "הנה ימים באים נאום ה' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה: לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאום ה'", ה' אורי וישעי, נאמן הברית חוס ורחם עלינו ותמשיך עלינו שבע הבריתות דקדושה, הנמשכות משבעת קני המנורה, ועל ידם נזכה לשבע מחיצות האש, שנתגלו לישראל במתן תורה, שמתוכם השמעת את קולך ואת עשרת דברותיך, עד שנזכה לשמוע גם בימי החנוכה את עשרת הדברות מתוך אש המנורה, בבחינת שומעים את הנראה, ונזכה לתפילה בכוונה מעומק הלב, ולשמחה ולמחולות דקדושה שיגיעו עד העקביים, עד שנזכה על ידי זה שתחדש לנו ברית אבות, באהבה רבה ובחמלת אין קץ, כמו שכתוב: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". ריבונו של עולם, גדול העצה ורב העליליה, "עושה גודלות עד אין חקר ניסים ונפלאות עד אין מספר" כי אין דבר נמנע ממך, "כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזימה". אנא גלה את לב עבדיך המתחננים לפניך, הנושאים עינם אליך לבד, אנא גלה להם מי הם הצדיקים שבדור הזה, שהם בבחינת בית חשמונאי, המוסרים נפשם עליך בכל רגע ורגע באמת ובתמים, היכולים לחולל ניסים ונפלאות עצומים כבימים ההם גם בזמן הזה. אנא גלה לנו את הצדיקים המכפרים את כל עוונותינו ומהפכים אותם על ידי תשובה מאהבה לזכויות, לכלים נפלאים של לבבות שבורים לאור הגנוז הנמשך עלינו בשמונת ימי החנוכה. אנא גלה לנו את צדיק האמת שעליו נאמר: "אכן חליינו הוא נשא...והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו מוסר שלומינו עליו ובחבורתו נרפא לנו". תן בלבנו שנזעק יומם ולילה "איה המעלם מים את רועה צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם". תן בלבנו לחפש את צדיקי האמת שבדור, בבחינת שבעת הרועים, בבחינת מתתיהו ובניו, ויקום בנו הפסוק: "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים". ריבונו של עולם, זכני להתקרב לצדיקים אמיתיים, שזכו לבחינה של אדם הראשון קודם החטא, היכולים למצוא נקודות טובות בכל אחד ואחד מישראל, ולהיות בבחינת מוסיף והולך, עד שבזכותם יחזרו כל עם ישראל בתשובה. אנא, זכני להתקרב לצדיקים אלו, המלקטים את הנקודות הטובות ומקבצים אחת לאחת למצוא חשבון, ובונים מהם בנינים דקדושה נפלאים ונוראים, ומעלים לפניך שעשועים גדולים, שלא עלו מימות עולם, וזוכין לעשות זמירות וניגונים קדושים על ידי קבוץ הטוב הזה. אנא, זכנו בימי חנוכה אלו, של"ו הצדיקים הנסתרים יאירו בנו ויחזקו אותנו, ויאירו באור יקרות כל נקודה ונקודה טובה, שזכינו לה מעודנו, כדי שלא ניפול עוד לשום יאוש בעולם כלל, אלא נהיה בכח הצדיקים האמיתיים, בבחינת מוסיף והולך, ונתחזק ונשמח בכל נקודה טובה המצויה בנו, שזכינו לה מעודנו ועד היום הזה. וכשנזכה לשמוח ולגיל כל היום כולו על ידי כל נקודה ונקודה טובה שזכינו לה נוכל להמשיך את אור שמונת ימי החנוכה בתכלית השלימות שאין שלימות אחריו, עד אשר גם אנחנו נזכה להגיע לדרגת אדם הראשון שקודם החטא כשכל צבא מעלה ומטה היו זעאן ודחלאן מקמיה. (כי היה כלול אז מנפש רוח נשמה חיה יחידה באצילות, ולכן זכה ועאל לגן עדן לאתעדנא תמן בעדונין עילאין, והוו מלאכין עילאין סחרין ליה ומשמשין קמיה, כי הוא היה בבחינת פנימיות לגבי כולם, והוו מגלין ליה רזין עילאין, עד שזכה לאסתכלא ביקריה דמאריה, אבל "המה כאדם עברו ברית", ומשעה שפגם בבריתו, פרחו ממנו כל חלקי הנשמה דאצילות, ונשאר רק בבחינת נפש דנפש, עד שהגיעו ימי חנוכה שבהם התחיל להשלים את נפשו מחדש, ולהשיב לעצמו את אבידותיו, עד שזכה לקשר נפש בנפש עילאה, ורוח ברוח עילאה). אנא א-ל רחום וחנון, העלנו ורוממנו לדביקות על ידי תפילותינו במסירות נפש וזכנו להעלות את כל חלקי נפש רוח נשמה חיה יחידה תתאין בחלקי נפש רוח נשמה חיה יחידה עילאין, עד שנזכה כמשה רעיא מהימנא וכמתתיהו בן יוחנן כהן גדול, לייחד יחודא שלימא , למקרע רקיעין ולאפתחא תרעין, ולא יהיה מאן דימחי בידינו, עד שנזכה באורן העצום של נרות החנוכה לבטל את כל הגזירות הרעות, להשרות שכינה בעולם, ולהביא את הגאולה השלימה, במהרה בימינו, אמן. טוב ומיטיב לכל, אתה בראת עולמך כרצונך הטוב, כפי מה שעלה במחשבתך הקדומה, ותכלית כוונתך הטובה היתה לזכותנו על ידי זה בתכלית הטוב, בתכלית האמיתית, תכלית הטוב של כל התכליתין, שבשבילה בראת כל העולמות, כולם בחכמה נפלאה עשית מראשית האצילות עד סוף העשיה, כד שנזכה מסוף המעשה לבוא ולהכלל בתחילת המחשבה, להשיג תכלית הטוב הנצחי. ולשם זה קבעת לנו מועדים לשמחה, וחגים וזמנים לששון, והוספת לנו את שמונת ימי החנוכה האלו, שבהם האור יוקד עד אין סוף ותכלית, "חופש כל חדרי בטן", מגיע וחודר לכל המחשכים ולכל המקומות האפלים אשר נידחנו לשם בעוונותינו הרבים. אבינו בעל הרחמים, הן אתה המשכת עלינו בימים אלו שלש עשרה מידות של רחמים, המעלים אותנו ממלכות לבינה, כדי שנכלל בעולם שכולו תשובה, כנגד גזירות מלכות יון הרשעה, אשר כמעט והשכיחה התורה מישראל, שלחת לנו צדיקים אמיתיים המעוררים את לבנו להתעוררות ולהתלהבות דקדושה באמת, אנא זכנו בזכות שלש עשרה מידות רחמיך, לגדולת צדיקיך היודעים לעורר באורם הזך והטהור של נרות החנוכה את רשפי שלהבת י-ה, המושרשים בשורש נפשנו רוחנו ונשמתנו, הבוערים ולוהטים להתקרב להשם יתברך ולגלות את אור להביות איש ישראל הבוער עד אין סוף, עד שנזכה לעסוק בתורתך תמיד, ולהדבק ביראתך, להתקדש בקדושתך ולהרבות בכל עת בתפילות ובתחינות בשירות ובתשבחות להשם יתברך. אנא זכנו שכל הגיגינו ודיבורינו יהיו תמיד בוערים אליך, ויצאו מעומק הלב בקדושה ובטהרה "חם לבי בקרבי, בהגיגי תבער אש". אנא מרא דעלמא כולא, "הן אבית תהילה מגושי עפר, מקרוצי חומר", מי יתן ויעלה שיח שפתותינו שעשועים לפניך ויעשה נחת רוח לפני כסא כבודך ברב תפילות ותחינות, בנועם שירות ותשבחות, כי בוחר אתה בשירי זמרה, מלך מהולל בתשבחות. לפיכך זכנו לעשות רצונך, ולהתפלל אליך תמיד, ותן בפי דיבורים בוערים כאש לוהטת הנמשכים מאור החנוכה. זכנו שכל דיבורינו יהיו כגחלי אש באימה וביראה גדולה מפניך, ובנגינותיך ננגן תמיד בקול נעימה עריבה, בשיר וברננים, ויהיו דברינו דברי חן באמת, ויעלו ח"ן בעיניך, ויחרתו בלבך. בנח"ת יהיו נשמעים, וכל הבקשות והתחינות יעלו רצון לפניך עד אשר "אור חדש על ציון תאיר", מאור המנורה הקדושה, ותזריח עלינו במהרה את אור הגאולה. אנא, אב רחום, זכנו להמליכך עלינו על כל רמ"ח אברינו ועל כל שס"ה גידנו. בפחד וברעד ברתת ובזיע נמליכך עלינו, עד שנזכה שכל דיבורינו היוצאים מפינו, יהיו בזוך ובטוהר הנמשכים משבעת קני המנורה, מנרתא דא רישא, וכל האש הלוהטת בקרבנו תהפך באור המנורה למאורי אור, לדיבורים קדושים המזדככים ומיטהרים ברשפי אש יוקדת, עד שנזכה בכח שבעת ההבלים דקדושה שיצאו מפינו, להכניע ולבטל את כל ההבלים של הסטרא אחרא, לבל ישאר בנו שמץ תאוה או מידה רעה. ואש בערת התאוות תתעלה לרשפי אש שלהבת י-ה, לעשות דין באויבינו, בבחינת "מהאש יצאו והאש תאכלם", "ראש מסיבי עמל שפתימו יכסמו, ימוטו עליהם גחלים באש יפילם במהמורות בל יקומו". ריבונו של עולם, קדשנו וטהרנו עד אשר נהיה קדושים ופרושים לגמרי, ונזכה במנהיג האמיתי הקדוש והפרוש באמת, הענו והשפל בתכלית, שיצילנו ממפורסמים של שקר, ממנהיגים אכזריים, המתגאים על הצבור שלא לשם שמים, הגורמים לנפילת המלכות לקליפות. הצילנו מן המנהיגים הפגומים הללו, הנותנים כח למלכות הרשעה להשתעבד בנו, והממליכים עלינו מלכות של מינות, המשתררת עלינו בחינם, ומעלילה עלינו עלילות שוא. אנא, חוס ורחם עלינו ופדנו מממשלת הזדון, המפקירה אותנו לידי מרצחים, כי דם ישראל ניגר כמים יומם ולילה בחוצות קריה באין פוצה פה ומצפצף. אנא מלטנו מעוכרי ישראל אלו, מהם ומהמונם, הפר מחשבתם וסכל עצתם. כאשר הפרת עצת אנטיוכוס הרשע ועצת המתיונים בימים ההם בזמן הזה. כי מחרבינו ומהרסינו אשר ממנו יצאו, לא ינוחו ולא ישקטו מלטכס עלינו עצות רעות להשמיד יהדותנו ולמחות שמנו מתחת שמי השמים רחמנא ליצלן. אנא, א-ל רם ונישא, אשר לב מלכים ושרים בידיך, קיים בימי חנוכה אלו את חזון נביאך: "הנותן רוזנים לאין, שופטי ארץ כתהו עשה: אף בל נטעו אף בל זורעו אף בל שורש בארץ גזעם, וגם נשף בהם וייבשו וסערה כקשת תשאם: ...למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' ומאלקי משפטי יעבור: הלא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם ה', בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו". ריבונו של עולם, מרא דעלמא כולא, עיניך הלא לאמונה. אנא, תן לי אמונה שלימה באמת, שלא אירא ולא אפחד משום דבר, וחרף הגזירות הנוראות המתחדשות על עמך בית ישראל מידי יום ביומו אאמין בך אמונה שלימה, שאתה מוכן ומזומן לעשות עמנו כלאבותינו בימים ההם בזמן הזה ניסים ונפלאות עד אין חקר ועד אין מספר, ולקיים בנו את הפסוקים: "הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים תדוק וגבעות כמוץ תשים: תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל". ריבונו דעלמא כולא, אדון יחיד, נותן התורה, שהיא סם ומרפא לצדיקים, עץ חיים למחזיקים בה בכוונת הלב, מה נאמר ומה נדבר, מה נזעק ומה נתלונן בעת אשר גילית לנו ברחמיך, כי המתרשל בעסק התורה מחשיך שבעים פנים, ונותן נשק ביד אויבינו להשמידנו, אשר כל כחם ויניקתם משבעים פנים חשוכין. אויה לנו, על ריחוקנו מלימוד תורה לשמה, בחשק ובעיון, בקדושה ובכוונת הלב, יימר לנו על ריחוקנו מן המאור שבה, שיכול להחזירנו בתשובה. אנא אב רחום, הבוחר בתורה ובישראל עמו, הצילנו מלימוד שהוא כמצות אנשים מלומדה, המגביר את התאוות והמידות הרעות בתוכנו, והנותן להם שליטה בעולם. אנא עורר בנו אהבת תורה ויראת שמים, לבל יהיה מלימודנו רחמנא ליצלן כח יניקה לעכו"ם ולרשעים, ותוקף לאכזריותם ולרשעתם, להתגברותם ולממשלתם עלינו בגזירותיהם הקשות, ככל העולה על רוחם, גזירות רעות ומרות רחמנא ליצלן. אנא אב רחום וחנון, שפוך עלינו מים טהורים ועוררנו מתרדמתנו, תן בלבנו לאהבה וליראה את שמך ולעבדך בלבב שלם. האר בלבנו שבעים אנפין נהורין, לעסוק בתורתך יומם ולילה בשלהובין דרחימותא ובדביקות עצומה, עד שהמאור שבה יחזירנו למוטב, ואש התורה תכלה את כל הקליפות והסטרין אחרנין, באופן שניפדה וניגאל לעד ולנצח נצחים. אבינו שבשמים, אנא זכנו בימי החנוכה לאור פניך, ולאור תורתך, זכנו למאור שבה, המכניע את ממשלות העכו"ם ושלטון הרשעים. אלקי עולם ברחמיך הרבים, רחם עלינו ותן חלקנו בתורתך, זכנו ברחמיך הרבים בימי החנוכה האלו להתעורר מעתה אילך באמת, ולהתחיל לעסוק בתורה יומם ולילה, תהיה תורתנו קבע ומלאכתנו ארעי, ואל יפריענו ואל יבלבל דעתנו שום עסק ומשא ומתן, ושום טרדת עולם הזה לא תעכבנו מעבודתך, אלא תהיה מלאכתנו נעשית על ידי אחרים, ולא נזקק לה כלל וכלל, ונזכה ללמוד כל ספרי תורתך הקדושה בכל יום, תנ"ך, ש"ס, פוסקים ומפרשיהם, כל ספרי המדרשים וספרי הצדיקים האמיתיים שבימינו ושבכל הדורות, ונזכה לסיימם, ולחזור ולהתחילם כמה וכמה פעמים כל ימי חיינו. אנא, אמצנו וזרזנו בימים אלו שהם ימי חינוך והתחלה, להתחיל מחדש בעסק תורתך הקדושה בחשק וברצון עז, ולהתמיד בה יומם ולילה, שפוך עלינו רוח חדשה ממסירות הנפש של בית חשמונאי למען נמית עצמנו באהלה של תורה, ונשבר ונמגר בכח הלימוד לשמה את כל התאוות והמידות הרעות ונעביר ממשלת זדון מן הארץ. ריבונו של עולם, החפץ בטובת עבדיו והרוצה בנצחון בניו, זכנו לנצח את הסטרא אחרא, שהיא קליפת יון המתגברת עלינו בכל דור ודור, ואין אפשרות לנצחה אלא על ידי ימי חנוכה, שהם בחינת חנוך, מלאך מט"ט המתגלה בחנוכה, שעליו נאמר: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". ריבון העולמים, אב הרחמים, המזכה את בניו בנהר היוצא מעדן המטהר מכל הכתמים, שהוא עצם האור הגנוז הנמשך מנר החנוכה, אנא טהרנו וזככנו בעדן מימיו מכל רושם של כתמים, וזכנו לייח"ל אליך תמיד בסגולת הנהר היוצא ממנו, הסובב את כל ארץ החויל"ה, אשר שם הזהב הטוב, שממנו נבנה המקדש ונעשו הכרובים, שהקול היה מדבר מבינותם. אנא זכנו לזהב הארץ ההיא, שהיא גבורות דקדושה, הנמשכים מהפישו"ן – מפ"י שו"נה הלכות. אב רחום חנון, השפע עלינו שפע של דיבורים מטוהרים ומזוככים, שפע של יחולים וכיסופים בכח הנהר היוצא מעדן המשפיע מימי תפילה לחלות פניך, אוחילה לא-ל, אחלה פניו, אשאלה ממנו מענה לשון, אחנן בקולי לחלות פני קוני, בשירי וזמרי אוחילה ליוצרי מורשה להנחיל, יומתק יחולי כצוף נחיל, להמציא כופר ומחיל, כהבטיחך למסתתר בנקרת מחיל, אזכה להתחיל בכינור ובחליל. קשוב זעקתנו בחיל, כי מאימה הדין לבנו יבחיל, ועפעפינו יזלו מים כנחל מזחיל, לבי יזעק בקרבי לפניך אזחיל, בצפייתי ירושלים להנחיל, ויסער בקרבי בעת בחנוכה אתחיל, לכן אליך אוחיל, שנת אור להאחיל. אבינו אב הרחמים, המטהר את עולמו בעדן הנהר, אשר יפרד לארבעה ראשים, אנא הטבילנו במימיו הטהורים של הגיחו"ן, ללמדנו להיות גחי"ן ושחוח, ולדבוק בתכלית הזאת ובמקור השפע הזה של הענוה והשפלות שזכו לה ישראל בימי הבית, כשהיה הגיחון יוצא מירושלים ומשקה את כל הארץ, ועתה בעוונותינו איבדנו את בחינת גיחון, כי נעלמה מאתנו הדך לענוה ולשפלות. אנא אב הרחמים חוס ורחם כי כל יכול אתה, ולא יבצר ממך מזימה, אנא חננו בעצה ותושיה לתקן פגם זה על ידי בחינת חידק"ל, להיות בבחינת ח"ד וק"ל – קל כנשר ורץ כצבי, להרבות בשמחה ובריקודים לבטל הגאוה, הנסוכה בכל רמ"ח אברינו ושס"ה גידינו, כדי לזכות לבחינת פר"ת כרבי עקיבא, שהיה פר"ה ורבה בתורתו בעבודתו, וזכה להכנס בשלום ולצאת בשלום. ריבונו של עולם, ה' אורי וישעי, מקור כל האורות וכל הישועות, אנא חוס ורחם עלינו בימי חנוכה אלו, והשב לנו את כל האורות, שנסתרו מאתנו מימות עולם, כי בכל דור ודור אתה משתוקק לחדש עלינו את האור הגנוז, שהיה בגן עדן מקדם, אשר למען השיבו מחדש צם אדם הראשון תשע מאות ושלושים שנה. "כי את כל מעשה האלקים יביא במשפט על כל נעלם" גם על האור הגנוז הנעלם מאתנו בחטאותינו בכל דור ודור מחדש ניתן דין וחשבון. לפיכך אל נסיח דעת ממנו, אלא נבקש תמיד ונתחנן לזכות לאור הנפלא והאדיר הזה, שהוא אור סתרי תורתך, אור קדושת צדיקיך הנסתרים. אנא זכנו לאור הגנוז הנפלא והאדיר הזה, שאתה חפץ לפאר בו עולמך ולהאיר בו דעת בניך, עם סגולתך. וזכנו לאורם של האורים והתומים, הנמשכים מי"עקב איש תם, יושב אהלי"ם" בבחינת – "בהיל"ו נרו עלי ראשי". שזכה לרפואת כ"ף הרגל שהוא בחינת פ"ך השמן המאיר את שבעת נרות המנורה, שהם כנגד שבעת ענני הכבוד. אנא מלך הכבוד, הופע בהדר גאון עוזך, פרסם לעיני כל תפארת מלכותך. גלה קדושת כבודך מהרה בשבעת ענני הכבוד, אשר יקיפו בהדרת קודש את ירושלים עירך משוש תבל קרית מלך רב, כמו שנאמר: "וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם, ועשן ונגה אש להבה לילה, כי על כל כבוד חופה", "ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה". ריבונו של עולם, זכנו לאורך אור תורה ונר מצוה, לאורך הזך השלם והטהור, לזיהרא עילאה שזכה לו חנוך, כי בקדושתו נתחדש לו מעין האור הגנוז, ושמש וירח האירו לו שבעתיים. אנא זכנו להתנוצצות והארה מן האור הנפלא הזה, אשר בדומה לו שב בימי אברהם בעת אשר נימול, האירנו באור המוחין שהמשיך לעולם ראש למאמינים אב לנימולים, שהוא אור החמה שהופיע בימיו ברב פאר והדרה. גואל ומושיע פודה ומציל, הסתירנו נא בצל כנפיך ונחסה בצילך מפני החמה שהוצאת מנרתיקה לדון בה את הרשעים ולהפוך בה את סדום. רבון כל העולמים, יוצר המאורות, "המאיר לעולם כולו בכבודו", החפץ בתיקון העולם באורו ובישעו, אנא זכנו למשיך עלינו את אור ה', האור והזוהר הזוך והטוהר, שהרשעים המואסים בתשובה אובדים ונכחדים בו מקרב הארץ, והצדיקים מתרפאין בו וזוכים "לאור באור ה' בארץ החיים". ריבונו של עולם, מלך רחום וחנון, הממשיך לנו בימי החנוכה שלש עשרה מידות של רחמים, הנמשכות משלש עשרה נהרות של אפרסמון, הבאים מגן עדן העליון, מרישא עילאה של סוד בראשית, בסוד "אני אעביר כל טובי על פניך". אנא, זכנו לארבעים ושמונה טיפות של הנועם העליון, הנוטפות אלינו מידי יום ביומו מגן עדן, המשפיעים נבואה לארבעים ושמונה נביאים, שהם כנגד שמונת הנרות (הכלולים משש ספירות), שמהם נמשכת נבואה ואורה לעם ישראל. אנא ה', חוסה על עמך ואל תתנהו לחרפה בגויים ולמשיסה בלאומים, ואע"פ שחטאנו והרבינו פשעים מארץ לשמים, אשר כבדו מחול ימים ורבו משערות ראשנו, אף על פי כן אל תסתר פניך ממנו, כי אתה מלא רחמים ולפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית. אתה זוכר את כל המפעל, וגם כל היצור לא נכחד ממך. אנא, חננו בזכות ימי החנוכה, ואל תכחידנו, כי הכל גלוי וידוע לפניך צופה ומביט עד סוף כל הדורות, כי תביא חק זכרון להפקד כל נפש ורוח, להזכר מעשים רבים והמון בריות לאין תכלית, וצער עמך בית ישראל המרודים מאד, והדבקים בך עדיין לא נסתר מנגד עיניך, אנא, הבט משמים וראה, כי נפלנו למטה מעשרה טפחים ובאנו עד קץ הדורות, ועודנו עמך. אנא אל תעזבנו ואל תטשנו, בעת באנו לבקש ממך במתנת חינם, להתקרב מאד לצדיקים אמיתיים שהם בבחינת מתתיהו ובניו. כי עמך ישראל בדור הזה, הקרוב אל הקץ, השרוי בתכלית הדיוטא התחתונה, עורג ונכסף אליך ומצפה לישועתך ולבו גואה במסתרים בכמיהה עצומה אליך ולצדיקיך האמיתיים. אנא ה', המקבץ נידחים והחפץ בתשובת השבים, בזכות אורות החנוכה תרעיף על בני עמך רוח ממרום, ותלבה את געגועיהם וכיסופיהם החבויים בנשמותיהם, עד אשר ימצאו כולם את הדרך אל צדיקי הדור, ובכחם יבטלו את כחו של הס"מ, ושל יצר הרע הבוער בקרבם ויכבו את אשו הגדולה בנהרות של דמעות, מתוך שמחת כיסופים וערגה אליך, עד שיעלו רע לטוב, חושך לאור, מאורי אש למאורי אור, ואת הס"מ יהפכו לא-ל חי (ס"מ בא"ת-ב"ש- א"ל ח"י) בכח נרות החנוכה, המקבלים את אורם מאורות המנורה, אשר עליה נאמר: "והנה מנורת זהב וגולה על ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה". בזכות ארבעים ותשע מוצקות המשפיעות אורות של א"ל ח"י לכל נר, יציפו ימי החנוכה באורם הנשגב את כל העולם באור גדול, ויאירוהו באורך הגנוז, הנמשך משער החמישים, ובמקום אשר נקראנו לא עמי, יאמר לנו בני א-ל חי. ריבונו של עולם, אנא רחם עלינו בימי החנוכה שהם ימי חינוך והתחלה מחדש, אנא עוררנו משנתנו ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים והעצומים, כי בעוונותינו גברה עלינו השינה מאד בהתגברות גדולה ועצומה מאד, עד אשר זה ימים ושנים רבים, אשר עוסקים עמנו הצדיקים האמיתיים לעוררנו ולהקיצנו משנתנו ותרדמתנו ובכמה אופנים וסיבות רבות ויגיעות גדולות ועצומות טרחו ויגעו בשבילנו, וצמצמו אור אלקותך יתברך עלינו, שיוכל להגיע עד עומק חשכתנו ואפילתנו. האירו לנו באורך הנפלא את פני התורה הקדושה, הנמשך מהאור הגנוז, אור המנורה הקדושה, והנחילו לנו ימים של הלל וזמרה, המסוגלים לתקן את חטאי הדורות מימות אדם הראשוןועד ימינו. ריבונו של עולם, תן לנו פורקן, הב לנו פדות בימי החנוכה, אשר בהם הרעפת אהבה וחסד על נח בתיבה, והחלות כעבור ארבעים יום של המבול להעביר רוח נייחא בעולם. רחמנו אבינו, וקבץ ברחמים רבים הבנים שגלו משולחן אביהם. קדשם וטהרם ורוממם לכל מעלותיך וספירותיך, כשם שזיכית בימים ההם בזמן הזה את החשמונאים לטהר את מקדשך ולפנות אל היכלך, ולעלות לספירת הבינה של אריך אנפין, שממנה התפשטות כל המדריגות והספירות והעולמות, עד אשר עמדה להם תפילתם וזעקתם בנפול אויביהם, ונתעלו לבחינתו של שלמה המלך בחינת "הבית בהבנותו", שנבנה מאליו בזכות תפילותיו ושיריו, ונתגלה לו השמיר, השמור מאחיזת החיצוניים, (בסוד מלכות שנכללת בבינה בחנוכה כדעת בית הלל, בבחינת "בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים", ועולה המלכות על ידי השיר והזמר, בסוד "ועשה לי מטעמים", שהוא התיקון הנרמז לעשו לעלות הכל לעולם של טעמים). ה' אורי וישעי, אנא זכנו לאורה של המנורה הקדושה, מנרתא דא רישא, שקידשוה החשמונאים בקדושת כל החושים, עיניהם ואזניהם, פיהם ואפם, בבחינת "רוח אפינו משיח ה'", בשכינה אשר שרתה עליהם, שהיא רוחו של משיח, הזוכה לכל המדרגות על ידי בחינת אף ואריכות אפים בקבלת החרפות והבזיונות בשמחה ובאהבה. אנא, אבינו שבשמים, זכנו לבחינה הנפלאה הזאת שעל ידה נהפכים כל הבזיונות לאבני בנין קודש, הבונות את בית השם, בבחינת "והבית בהבנותו אבן שלימה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו". ריבונו של עולם, זכני ברוח חיים חדשה, שזוכין לה בחנוכה, הנמשכת משם אהי"ה אשר אהי"ה, זכני לדבורי אמת, אשר בהם יאורו כל מיני חושך ואפילה, עד שכל המסכים המסובבים את התפילה, וכל חומות הברזל ומחיצות האבן המקיפים את לבי, שהוקמו בעוונותי כי רבו יבקעו מהרה על ידי דיבורי אמת של התפילה, כאשר נבקעו האבנים בפני תולעת השמיר. כי אתה חפץ באמת וקרוב אתה לכל אשר יקראוך באמת. על כן באתי לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, להשתטח לפניך ולפרוש כפי אליך, שתעורר רחמיך האמיתיים עלי על עני ואביון כמוני, ותשפיע עלי ברחמים רבים אור האמת שאזכה בימי החנוכה האלה לדבר לפניך דבורי התפילה באמת לאמיתה, באמת ברורה זכה וצלולה, וכל אות ואות בברכת הנר תאיר כספירים, למען יאיר לי אור האמת, למצוא הפתחים בתוך החושך הגדול, המתגבר עלינו בכל עת, למען אמלט מחשכת חכמת יון, החפצה להחשיך את העולם להסתיר מאתנו את אורך הגדול, למנוע בעדינו פרסומי ניסא. אויה לי אבי שבשמים, איך אשא פני אליך, ואנכי עוד מוסיף בכל יום ויום חושך על חושך אופל על אופל. אנא ה', חטאתי, עויתי, ומרדתי בזדון ובמעל בכל האורות הקדושים שהשפעת עלי, האפלתי את אור הניסים, והחשכתי את זוהר קדושת מסירות הנפש, ופגמתי לפניך פגמים לרוב, שניתי ושלשתי אותם פעמים אין מספר, עד שעל ידי כל חטא ופגם הוספתי עלי חושך על חושך ומסגר על מסגר, מסכים ומחיצות על מסכים ומחיצות, מניעות על מניעות ובלבולים על בלבולים, עד אשר באתי בעומק החושך והאפילה, ואני מוקף ראש ותלאה "סוף חבוש לראשי", ונחשכו ונסתרו מעיני כל מיני פתחים שיש שם לצאת על ידם מאפילה לאורה. "טבעתי ביון מצולה, ואין מעמד, באת במעמקי מים ושבולת שטפתני". אנא ה', אלקי ואלקי אבותי, חוס ורחם, חוס וחמול עלי, הצל הצל, כי רדוף תרדוף והשג תשיג, כי על כן נתת לנו את ימי החנוכה האלו, לצאת מכל מיני חושך ואפילה, עד אשר לא יהיה שום כח לשום חושך ואפילה למנוע אותנו חס ושלום מעבודתנו ותפלותינו, לא יהיה כח לשום חושך לעכבנו מלימוד תורתנו. ובכל מיני חושך ואפילה, הרוצים להתגבר עלינו בכל עת בפרט בעת תורה ותפילה, נוכל למצוא את הפתחים על ידי דיבורי אמת, הנמשכים מאור החנוכה, לצאת מתהום נשיה לאור התבונה והדעת, "כי אתה תאיר נרי ה' אלקי יגיה חשכי", "ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד". כי אתה ידעת, ה' אלקי ואלקי אבותי, כי אין לי שום פתח והצלה, כי אם על ידי אורך, שהוא אור החנוכה, הנמשך מאור האמת. אנא אבי אבי, עזרני ברחמיך הרבים לילך בדרך אמת תמיד, ולא יצא מפי שום דבר שקר לעולם, אפילו בטעות ובלא כוונה, פן אברא על ידי זה ארעא דשוא ורקיעין דשוא שמהם כל גזירות השמד הצרות וההריגות. אויה לי שאני במו ידי גרמתי לכל האסון הנורא הזה, והקמתי עלי את כל ממשלות הסטרא אחרא. כי ברב זיופי ותרמיתי, ברב שקרי ועיוותי בראתי מלאכי חבלה, והסעתי את עצמי מקדמונו של עולם, בבחינת "ויהי בנסעם מקדם", ובניתי לי עיר ומגדל שהם כל הבנינים של הסטרא אחרא, אויה לי א-לי מי ירפא לשברי. אנא ריבון העולמים בונה עולם ברחמים רבים, סייעני לנפץ ולשבר עיר ומגדל שבניתי בעוונותי בכח נרות החנוכה (חנכ"ה גימטריא ומגד"ל), ההורסים ומחריבים את כל בניני הסטרא אחרא באורם הגדול שהוא עצם האמת, מי יתן ואזכה תמיד לשפוך שיחי ותפילתי ותחינתי לפניך באמת לאמיתה, לישא עיני לחסדיך העצומים, ולזכור את בוראי בימי בחרותי, לשוב אליך בתשובה שלימה ובלב נשבר באמת, הבא מתוך שמחה וניגון דקדושה, ואזכה לשפוך לבי כמים נוכח פני ה', בפרט בחצות לילה ארבה בתחינותי ובבקשותי, ואזכה לפרש כל שיחתי לפניך בכל לב ונפש בבכיה גדולה ועצומה מתוך שמחה, עד שכל הדמים שבתוכי יהפכו לדמים זכים וטהורים, הנכספים אליך בלבד. ומי יתן ואצא מרוח בהמה ואזכה לדם אדם (גימטריא חנוכה), על ידי הנחל הנובע מקור חכמה, (הרמוז בראשי תיבות: להדליק נר חנוכה), עד שבזכות ימי החנוכה אזכה לקום בכל לילה בחצות ממש, ולא יעבור עלי חצות לילה בשינה לעולם חוק ולא יעבור, אלא אתגבר כארי לעסוק בתורה ובעבודה, ונגינותי אנגן תמיד "עורה כבודי, עורה הנבל וכינור, אעירה שחר". ריבונו של עולם, אדון הנפלאות, אבי צורי גואלי ופודי, הצופה להיטיב אחריתי, עזרני ברחמיך העצומים בישועתך הגדולה ובדרכי עצותיך הנפלאות, להמשיך עלי ועל כל עמך בית ישראל אורו של משיח, הנמשך מקץ הפלאות, בזכות שמונת הנרות, שהם כנגד שמונה שמותיו של משיח, הרמוזים בפסוק: "כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ א-ל גבור אבי עד שר שלום". אנא, גדול העצה ורב העליליה, עשה עמנו ניסים ונפלאות, אשר עדיין לא היו מעולם, ושמע קולנו דייקא בעת הקשה הזאת, "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה", ענני ושמע קולי בעת הזאת, עת צרה ליעקב, לא שמענוה מעולם, כי בכל יום מחדשים עלינו גזירות שמד, הרג ואבדן, "ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו", מייחלות רק אליך, לרחמיך הרבים. אנא, תן בי כח להתפלל אליך ולהתוודות בפניך, עד שאזכה על ידי וידוי דברים בכל יום ויום להשלים את הדיבור הקדוש, ולהפוך את כל הצירופים שנחקקו על עצמותי לצירופים של קדושה, עד שיתעורר הקול העליון הנמשך מנרות החנוכה, בבחינת שומעים את הנראה, ויתיחד עם הדיבור ביחודא שלים, באופן שיתוקנו על ידי זה כל חטאותי עוונותי ופשעי, שחטאתי ועויתי ופשעתי לפניך מיום היותי עד היום הזה, ויהפכו לכלים נפלאים של ענוה ולב נשבר לאור האין סוף, ותמלא את כל השמות שפגמתי, הרמוזים במלה נ"ר, (הוי"ה אהי"ה הוי"ה אלקי"ם הוי"ה אדנ"י = 250 = נר), ועל ידי זה ייבנו כל העולמות מחדש, וביתך בית תפילה לכל העמים, יתנוסס בראש ההרים. ריבונו של עולם, מלך הכבוד, צופה בעלבון עלובים, החס על כבוד הבריות, המרחם על כל מעשיו, חוס ורחם וחמול בחמלתך ורחמיך האמיתים על עצם חרפתי וכלימתי ובושתי הגדולה ביותר בלי שיעור וערך ומספר, כאשר אתה לבד ידעת חרפתי ובושתי וכלימתי, מה אומר ומה אדבר, בהאיך אנפין איעול קדם מלכא, איך אוכל להיטמן מפני בושתי, איך אוכל להסתיר פני בעלמא דקשוט מפני כלימתי, איך אוכל להרים פני המושחרים יותר משולי קדירה בפניך, ה' אלקי ואלקי אבותי, איך ארים פני בפני אבותי אשר יצאתי על ידם לעולם, איך ארים פני בפני מורי ורבותי, אשר הורני בדרך הישר והאמת, ואנכי לא חסתי על כבודם הגדול והקדוש, וביזיתי את עצמי וגם אותם כביכול, מי יוכל להצילני אז מבושתי הגדולה, מי יוכל לעמוד בפני כלימתי העצומה, איך אוכל למצוא לי מקום לברוח ולהטמן שם מפני כלימתי ובושתי וחרפתי, "ומה אשיב שולחי דבר" כי אתה גמלת עמי כמה וכמה טובות בכל עת, בכל שעה ובכל רגע בגשמיות וברוחניות, והיית מרמז לי בכמה מיני רמזים, וקראת אותי אצלך יתברך בכמה מיני כרוזים, ונטית ידך אלי, ורמזת לי מקרוב ומרחוק לקרבני ברחמיך בהתקרבות גדולה מאד בכמה וכמה מיני רמזים וכרוזים שונים בלי שיעור וערך בכל יום ובכל שעה ממש, אשר לפי התנוצצות אחד שהיתה מתנוצצת לי אלקותך יתברך ורמזיך וכרוזיך הקדושים, היה ראוי לי לבלי לעבור על רצונך אפילו בתנועה קלה שבקלות. ואפילו על תנועה קלה בעלמא, שאינה כראוי, חס ושלום, כרצונך בשלימות, היה ראוי לי לפול על פני ולשכב בבושתי, ולהתכסות בכלימתי, עד שכמעט תצא נפשי, חס ושלום, ושלא אוכל להרים פני כלל, מכל שכן וכל שכן, שאתה היית מתנוצץ לי הרבה התנוצצויות בלי שעור, כמה בחינות וכמה גלגולים גלגלת עמי, וכמה סיבות סבבת עמי סיבות טובות ושאינן טובות, והכל היה לטובתי כדי לרמז לי על ידם לשוב אליך. בכמה לשונות של חיבה קראת אותי, ובכמה רמזים שונים רמזת אלי להתקרב אליך, ולא די שלא חסתי על עצמי להתקרב אליך באמת, ולהיות כרצונך הטוב בשלימות, אף גם הייתי כמסלק הבושה מעל פני, ומרדתי נגדך בשאט נפש במרד ובמעל, ופגמתי פגמים הרבה מאד. ולכן בימי חנוכה אחלה פניך ואבקש להתכלל בדרגת צדיקיך אמיתיך, שהבינו את רמזיך משלהבות הנר, ונתגלו להם עתידות ונפלאות באור הנרות. על כן באתי לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, ואני פורש כפי אליך ונושא עיני למעון קדשך, "אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים", שתזמין ותשלח לי דבורים אמיתיים בפי ובלשוני, שאוכל לרצותך ולפתותך בהם, שתשיב פניך אלי, ותחנני ותצילני מבושות וחרפות ובזיונות מעתה ועד עולם, ותהיה בעזרי ותשפיע עלי אור היראה והבושה דקדושה, שהוא אור נרות החנוכה, הנמשכים מאור שבעת הימים, מהאור הגנוז שקדם לעולם. אבי שבשמים, רחם עלי כרחמי אב על בנו, ותמשיך עלי מידת היראה והבושה דקדושה משורשה מקודם הבריאה, ממאמר השלם, שהוא בראשית ירא-בשת, מחכמה עילאה, מעדן עילאה דסתים וגנוז, מי לא יירא בפני אורות הצחצחות האלו, מי לא יתבייש בפניהם, מי לא יפחד, מי לא ירעד, כשיזכור ריחוקו הגדול מאורות אלו, שהם שורש אורות החנוכה וכל האורות שבעולם, מי לא ירעד, מי לא יפחד, מי לא תסמרנה שערות ראשו אפילו אם יהיה נקי מן החטא לגמרי, מכל שכן מי שפגם איזה פגם כל שהוא בכל ימי חייו, מכל שכן וכל שכן מי שהוא מלא חטא עוון ופשע. חוס וחמול עלי, חוס וחמול על נפשי ורוחי ונשמתי, חוס וחמול על גופי המגושם הרחוק מקדושתך בתכלית הריחוק וההרחקה, הפגום בכמה מיני פגמים, המקולקל בכמה מיני קלקולים. ריבונו של עולם, עוררנו לעבדך באימה וביראה, ובמיוחד בימים אלו, ימי הח'נ'ו'כ'ה' שהם בבחינת יום הכיפורים, הרמוזים בפסוק: "סלח נא לעוון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה", בימים המזומנים לסליחת עוונותינו ולכפרת פשעינו. זכנו לקבלם באימה וביראה כראוי (כמו שאמר ר' לוי יצחק מברדיטשוב זכר צדיק וקדוש לברכה זכותו יגן עלינו: כשמגיע ליל כל נדרי, אפילו דגים שבים רועדים, כמה צריך לרעוד אם לא רועדים אז). אנא א-ל איום ונורא שכל העולם חל מפניך, עורר בנו יראת שמים אמיתית ואימה מן הימים הגדולים העומדים לפנינו כי מרוב עוונותינו רחוקים אנו מכל הרגשה בגדולת הימים האלה. אין אנו רועדים מאימתם, ואיננו חשים בקדושתם הנמשכת מן הבינה, מהאור הגנוז, הנמשך מעתיקא קדישא, מרוחו של משיח, מנוקבא דפרדשקא. אך ידעתי גואלי חי, ואחרון על עפר יקום, כובש כל כעסים, לבל אף להשים, זכנו לשרתך במורא ביראה ובושה, בחיל ומורא נמליכך עלינו, יראה ורעד יבוא בי ותכסני פלצות, סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי, מי לא ייראך מלך הגויים כי לך יאתה, כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך, אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו, על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו. ריבונו של עולם, א-ל גדול ונורא, קדוש אתה ונורא שמך, אשר יראתך ואימתך על כל שנאני שחק, ועל כל השרפים והאופנים וחיות הקודש, ועל כל העולמות העליונים והתחתונים, על כל דרי מעלה ודרי מטה, כולם ירעדון ויפחדון מאימת שמך. חוס וחמול עלי בחמלתך הגדולה, ותשפיע ותמשיך עלי יראתך הקדושה, שאזכה להתירא ולפחוד ולרעוד ממך תמיד באמת, בפחד וברעד נמליכך עלינו, ונזכה להרגיש יראתך הקדושה בכל רמ"ח אברינו ושס"ה גידינו, ותהיה יראתך על פנינו לבלתי נחטא עוד שום חטא ועוון כלל לא בשוגג ולא במזיד מעתה ועד עולם, ויראת ה' תהיה חופפת עלינו תמיד להוסיף בכל יום ובכל עת ובכל שעה תוספות קדושה יתירה, ונזכה להרחיב ולהגדיל את כל ימינו בכל פעם יותר ויותר בתוספת קדושה בכל יום ובכל עת ובכל שעה, עד שנזכה לאריכות ימים ושנים דקדושה באמת כרצונך הטוב. אדון הסליחות ורב המחילות, כפר על פשע והרבה לנו ישע, הארך ימינו והרבה אורנו, כשם שעשית לאדם הראשון כי כשבראת עולמך לפנים, והארתו באור שבעת הימים, האיר האור מקצה עולם עד סוף עולמים, ובעוד ירא ממך האדם מתבושש ונכלם זרח ביפעתו על כל העולם. וכשפגם האדם בבושתו, ונכשל בחטאו, גנז ה' את האור והעלימו. ומאז החלו הימים מתקצרים, והאורות מתמעטים, לא עוד זוהרים, זעק אדם הראשון בקול מר ונמהר, ואת דמעותיו שפך לפניך כנהר, זעק לבל ירד העולם לטמיונים, בזעקות ביקש רחמים בתחנונים, לבל תחשיך עולם וכל אשר בו, לבל יסתלק האור וטובו. ואתה ברוב רחמיך שמעת המייתו, קשבת לתחינתו ונאקתו, ובחנוכה החילות להאריך ימיו ושעותיו, הודה ושיבח וחגג על אורותיו. אב רחום בעל הרחמים, רחמנו כרחם אב על בנים, והשפע עלינו אור מידת טובך ושלש עשרה מידות רחמיך, אשר גילית באותה עת לאדם הראשון יציר כפיך. וזכנו להמשיך עלינו רחמים (בעת נכוון למידותיך בשלש עשרה תיבות אשר בשתי הברכות של הדלקת הנרות), ואורך הצפון ליראיך הגנוז לצדיקיך. נזכה לאור הנעלם אור שבעת הימים וגם לחידוש הניסים והנפלאות הגנוזים באהבה שבימים, כפי שכללת בהבטחת "אני אעביר כל טובי על פניך". כל ניסיך ונוראותיך, המופתים והאותות שעשית לאבות, ביציאת מצרים במדבר ובכל הדורות, בכל יום ורגע בכל שעל ושלב, בענני כבוד בבאר במן ובשליו. אנא השפע גם עלינו שפע הניסים והאורות, בזכות שבעת הרועים ויחידי הדורות. ריבונו של עולם, אתה ידעת כי גם קין והבל חפצו לפעול למען האור שנמנע מהם, השתדלו להיות כצדיקים הראויים לאור הגנוז. לשם כך הקריבו קרבנם בימי החנוכה הקדושים האלו במקום קודש הקודשים, אך לא עלתה בידם, כי אפילו הבל שנאמר בו: "וישע אל הבל ואל מנחתו", פגם כנרמז: וי-שע, ובשביל הרהור גאוה קל שבקלים עלתה נשמתו לגנזי מרומים. ועתה מה נאמר אחר אשר נפסל להב הלב היוצא מהבל הפה של הבל בנו של אדם, שכמעט תיקן העולם, והקריב אז קרבנו כדי להאיר מחדש את האור הגנוז, אור של תחילת הבריאה, אור הנעלם. מה נוראים משפטיך ודקדוקיך כחוט השערה עם צדיקים נוראים כאלה, עד אשר בגין הרהור קל של גאוה טמונה, העלמת את האור הזה כבר קרוב לששת אלפים שנים. אנא רחום וחנון, החזר נא לנו את אור הבושה והיראה, ונזכה כבר בשנה זו להחזיר עטרה ליושנה, לחדש הבריאה באור השבעה, כי לאור הגנוז אנו מייחלים בהדלקת נרות החנוכה. קבל נא עתירתנו כקרבן וכעולה, בזכות הצדיק שאין בו עוולה, שהוא נשמת דוד שקדמה לעולם, באין לו חיים לא נגלה בעולם. עד אשר נתן לו אדם משנותיו במתנה חלק לו משנותיו שבעים שנה, האיר אז העולם בנועם זמירותיו ובמקדש הלויים שוררו שירותיו. בכינורו רוח צפונית אור הנעלם ובמקדש כינורות מוסיפים מהם לעולם. בעריכת חצות לילה בהלל ובשירה קירב את בנין בית הבחירה, ואילו היה זוכה בחנינה להשלים שנותיו למאה שנה היה גואל את העולם באור הנעלם. "צור כל העולמים, צדיק בכל הדורות", זכנו לאורך אשר האצלת בו עולמך, זכנו לאור האין סוף, הנאצל מאור שבעת הימים, מהאור הגנוז שאמרת בבריאתו: "ויהי אור", ועליו אמר רבי עקיבא: מהיכן האורה יוצאת? ממקום המקדש!, כי שם שורש האור- אור שבעת הימים, ובו גנוזים כל אוצרות החכמה והבינה, שנתגלו לאיש אמיתך עבדך נאמן ביתך, משה רבינו עליו השלום, בעמדו על הר סיני. באותה שעה פתחת לו חמשת אלפים שערי חכמה, כנגד חמישה חומשי תורה, ושמונת אלפים שערי בינה, כנגד ח' נביאים וכנגד שמונת ימי חנוכה, האוצרים בתוכם זוהרה של תורה, וזוהרו של בית הבחירה. ריבונו של עולם, זכנו להמשיך עלינו בשירה ובריקודים את אור שמונת הנרות, שהם כנגד שבעת הרועים ומשיח בן דוד, שנמשך מפך השמן האחד, שהוא כנגד יחידו של עולם, שממנו נמשך אור שבעת הימים, שהוא אור הבושה, שזכה לו משה רבינו עליו השלום, שקרן אור פניו. (ובזה לבד נשתבח על שאר צדיקי עולם, בתכלית הענוה והבושה מאתו יתברך). זכנו לאור הבושה שהאצלת על אדם הראשון מיד בבריאתו ואיבדו לפני החטא, כשנאמר עליו: "ולא יתבוששו", ושב אליו בחלקו כשהקריב פר מקרין מפריס, אך הזיהרא עילאה שפרחה ממנו לא שבה, עד שבא חנוך ובתפילה וענוה בושה ויראה מחודשים, זכה בזיהרא עילאה, עד אשר נהפך ללפיד אש. לפיכך באנו להתחנן ולבקש מלפניך א-ל רחום וחנון, שתאיר גם עלינו בימי החנוכה את אור שבעת הימים, ותשיב לאומתך, הקרויה בחיבתה בתי אחותי אמי רעיתי את הזיהרא עילאה, שהוא אור הגאולה, אור שבעת הימים, אור הנעלם, בסוד המאורות הגדולים, ששם כולא ימינא ולית שמאלא תמן, שעל זה נאמר: "מימינו אש דת למו" ששם נכללים מאורי אש בימין, ונהפכים למאורי אור, והבינה כולה רחמים, ולית פרודא תמן, כנרמז בפסוק:"כי נר מצוה ותורה אור" הנר עולה לדרגת אור, והלבנה לדרגת חמה, השלג הופך לצמר, נח"ש לחש"ן האורים והתומים, המאירים באור המקדש את כל הנתיבים הנעלמים. ריבונו של עולם, משכני אחריך נרוצה, נשחר פניך ונכסוף לאורך, אור אין סוף. אנא השיבה לנו את אורך שגנזת לצדיקיך, את טובך שצפנת ליראיך, מפני הבריות אשר ברב חטאיהם נחשכו עיניהם ומאסו באור הבהיר המבהיק בכל העולמות, מאסו בנועם העליון הזך והטהור, וגבר חטאם, עד אשר הציפו המים הזידונים של המבול את ראשי ההרים, וכעבור ארבעים יום במלאת שלשה ימים לאור החנוכה, נענית לתפילת נח בזכות שלשת האבות, "ונסכרו מעיינות תהום, וארובות השמים נסגרו, וכלא הגשם מן הארץ". כן תשמע גם עתה בימי החנוכה את כל תפילותינו ותחנונינו, ייפסק המבול השוטף את נשמתינו, ויבשו המים הזידונים, המכסים בעוונינו את ראשי ההרים. אנא א-ל רחום, השומע תפילת כל פה, חוס וחננו, והאר עלינו את אור הבושה והיראה לבל נחטא עוד. זכנו בבושה עילאה להתבייש בפניך, גם כשאנו באים בהיכלך לקיים מצוותיך, זכנו לאור הבושה הנמשך מאור אין סוף, מאור בראשית ירא-בשת שקדם לעולם, זכנו לאור שבו בראת עולם ומלואו, שהוא אור של בושה ויראה, הוא המאמר הסתום, יסוד העולם, שממנו נמשך אור החנוכה, אור שבעת הימים, הנמשך משמונת ימי בינה. רחום וחנון, אנא שמע את תפילתנו, אל נא תשליכנו מלפניך לעת זקנה, בסוף הדורות חושה נא לגאלנו, והראינו נפלאות וישועות, ותחזינה עינינו ניסים גדולים, המתרחשים בכל שעה ורגע, כי לניסיך אנו נצרכים, לרחמיך אנו מצפים, ולחסדיך אנו מיחלים, שתחון אותנו בכל מידה טובה, ויראה ובושה יהיו מנת חלקנו, לבלתי נחטא עוד אפילו כחוט השערה, וכל עסקנו יהיה בתפילה ותשובה. פתח לנו שערי בינה, להצילנו מחיים של טעות, דמיון ואכזבה. פתח לנו שערי חכמה ודעת לבל נטבע עוד בשטפונות המבול, בל נשקע בחיי זוועה ברוחניות ובגשמיות. אנא רחום, הבט נא וראה עמידתנו דלים וריקים, כי בתוקף הצרות ובעוצם היסורים נלקחו מאתנו כל המוחין, עד נשארנו ריקים מכל וכל. אנא האר עלינו מאורך עתה בימי האור בזכות צדיקים נוראים, הנמשכים מאור האין סוף, מאור שבעת הימים. אנא האר נתיבותינו באור שבעת הרועים, שניצלו מכל המחשכים, הזריחו באורם כל פינה אפילה, ובכל אשר הלכו קראו בשמך, שם שמים קידשו בכל ארץ ומדינה. לפיכך באנו בכחם ובזכותם להתחנן לפניך, אנא, השפע עלינו מאורך, הצילנו מעולם של תוהו, מעמל של ריק, וזכנו לעסוק בתורתך לשמה, לבל ניטה מרצונך אפילו כחוט השערה. אנא, אב רחום וחנון, כשם שבימי החנוכה שלחת חסידיך הכהנים למען יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לה' הממשלה על כל הארץ, למען ידעו כי ממך הכל ובידך לגדל ולחזק לכל, ובתפילות צדיקיך וחסידיך אתה פועל ישועות לעמך ישראל, כי לא כלו רחמיך ולא תמו חסדיך, ובידך כל הניסים והנפלאות, כן הושיענו גם עתה על אף היותנו פחותים ושפלים, כאשר הבטחת לדורות האחרונים, שהם בבחינת רגלין, למלטם מפח יקוש ולמשותם מטיט היון וממימי מדמנה. וכשם שזיכית את היונה להביא מגן עדן עלה זית, שהוא סוד פך השמן, כך תשלח גם עתה ממרומים לכנסת ישראל המשולה ליונה, שמן ישועה של שבעת הרועים. מבינת חסידיך תבוננו, ומחכמת קדושיך תחכמנו, בקדושה ובטהרה תסוככנו, ורוח של מסירות נפש עילאית תיטע בקרבנו. תזכנו למסור את נפשנו למען רצונך, לחוס על כל רגע במסירות נפש עילאית למען עסק תורתך, כי מסירות הנפש הגדולה ביותר היא ללמוד ולדעת את כל התורה שבכתב ושבעל פה , ללמוד ולשנות את כל ל"ו המסכתות, שהם כנגד ל"ו הנרות, הנמשכים מל"ו צדיקים נסתרים, הזוכים לחזות בנועם קדשך, ולראות פנים בפנים באור פניך. זכנו להכיר גדולתך באמת, כפי שנגלית לבחיר האבות בסולם בבית אל, והורדת לו פך שמן ממרומים, ואור החנוכה האיר והבהיק בכל העולמים, כן נזכה גם אנו לראות את כל הניסים סביבותינו מתרחשים, השומרים אותנו מכל צרה ומצוקים מכל נגע ופגעים. ריבונו של עולם, אתה ידעת שבני ישראל נמסרו עתה ביד אדונים קשים, וכמו בימי השופטים, כשזעקו אליך בלבבות נשברים, כן גם עתה המה מופקרים, לביזה ולמשיסה בין גויים אכזרים, והמושלים בם רשעים ארורים, ואין צדיק שיוכל לתנות את גודל הצרות, לזעוק ולשאוג לגאול ולפדות. אבל אתה שלחת ברוב נפלאותיך את חנה הנביאה לעם סגולתך, משכה ברוב תחנונים ודמעות את נשמת שמואל לגאול ולפדות, בקרן השמן משח מלכים את יפה העיניים מזוכך הדמים. מציץ מן החרכים בן דוד משיח, להחיש צעדיו לבוא להגיע. לגאול לפדות ולהושיע. ועד אז לא נדע מה נעש, ואין בידינו עצה ומעש. נכוון מעשינו רק למען השם, כאשר התפללה חנה על השם. נזכה לטוהר לבב לאור החנוכה – (חנה כ"ף וא"ו). נתפלל כחנה רק לשם שמים, תהא מגמתנו להרבות כבוד שמים. ביום ובליל לא נעצום עיניים, לא ניתן שינה לעינינו ותנומה לעפעפים, בעבודתו יתברך כל שיח שפתים. ריבונו של עולם, שוכן מרומים, העושה אותות ומופתים, המכרית גויים רבים ומלכים עצומים, ומוכן ומזומן גם עתה לחולל כל הניסים, בכל דור בכל עת בכל הזמנים, ובפרט בימי החנוכה הזוהרים, מאיר פנים ורוחנו מרים. לפיכך באתי לפניך בתחנונים, תערב תפילתינו כעולה וכקרבן כריח ניחוחים, למדנו והורנו להתפלל על חידוש האותות והנסים, ובימי החנוכה להיות שמחים וששים, בשמחת עולם שאין לה קץ וחקר, בעושה ניסים ונפלאות עד אין חקר. ריבונו של עולם, האר לנו אורם של צדיקים, כי כבר נפלנו ממרומים לעמקי עמקים, ואין לנו מקים ומרים, מלבד ל"ו צדיקים נסתרים, שהם כנגד ל"ו אורות זוהרים. אנא זכנו לחפשם ולשחרם, כי גם בימינו מצויים הם בהדרם, מי יתן ונזכה וגם בדורנו נמצאם. אנא רחום, רחם נא עלינו, שנזכה להיות שמשים. לשמשם ולהאירם, ועל ידי כך להכלל בזוהרם, וגם אם אנו דלים וריקים, זכנו לדביקות בצדיקים. נסתופף בצילם מכל רע יסתירונו, ויהיו פי שניים ברוחם עלינו, כשמש המורם על נס, אף כי אין לו חלק בנס, בהיותו המשמש הנאמן, המזכנו ללמוד לאורם, זוכה גם הוא להתנוסס בינותם, ולהרבות תפארתם, לכל החפץ לילך בדרכם , להקיץ נרדמים ולעוררם, באורות חנוכה המאירים בזוהרם, לכל כושל ועיף יגע ומתיאש, לעורר בו תקוה ורצון כשלהבת אש. ריבונו של עולם, רחום וחנון, האר נא אפילתנו באורך הגנוז, כי באור יקרות תבקרנו בחנוכה, ביקור חולים, כי אין כמונו מוכים ואומללים, אנושה מחלתנו, ונחלה מכתנו. החומל על דל, חמול על דלותינו, וראה את שפלותינו, כי רחקה רפואתנו, וראה את אורך גלותנו, כי נפלנו שבעתיים בגלות שנות אלפיים, מפגמי עיניים נתהוו החציצות, הושלכנו בראש כל חוצות. אנא האר בנרות הנוצצות, גם ראש כל חוצות, ומצא לנו כל האבידות, השב הצאן הנידחות האובדות, ותמלא רחמים על כלים נשברים, כנס מושלכים בחוצות ומתגוללים, אסוף מארחות עקלקלות נדכאים מעונים. הרופא לשבורי לב חבוש עצבונים, כי אליך לבד עינינו תלויות, אליך לבד המה צופיות, לתשועת ה' נפשותינו הומיות, שימה דמעתנו בנאדך להיות, ברחמים עודד בנים שוממים באור שבעת הימים, הקימנו, כי זה שבע אנו נופלים, באהבתך כהרף עין נושעים נגאלים. ויתקיים בנו: "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה: והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך". "וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד". "והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף אלקיך". "אני לפניך אלך והדורים איישר דלתות נחושת אשבר ובריחי ברזל אגדע ונתתי לך אוצרות חושך ומטמני מסתרים, למען תדע כי אני ה' הקורא בשמך אלקי ישראל". "כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". "אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאותיך לא אזכור". "והולכתי עוורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם, אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים". "הלא ידעת אם לא שמעת, אלקי עולם ה', בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו: נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה: וייעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו". "כי אני ה' אלקיך, מחזיק ימינך, האומר לך אל תירא אני עזרתיך: אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאום ה' וגואלך קדוש ישראל: הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגבעות כמוץ תשים תזרם ורוח תשאם, וסערה תפיץ אותם, ואתה תגיל בה', בקדוש ישראל תתהלל". ריבונו של עולם, אנא רחם עלי, וזככני וטהרני עתה בימי החנוכה האלו, כי מה אעשה והדמים העכורים רותחים בי יומם ולילה, לעוררני רחמנא ליצלן לכל העבירות שבעולם, לכל דבר האסור ולכל מחשבה פגומה. אנא משני מן המים הזדונים המאיימים להטביעני רחמנא ליצלן. עזרני עתה בימים אלו, המסוגלים לזיכוך הדמים (חנוכ"ה גימטריא דם אדם), לזכך ולטהר את כל הדמים העכורים שבקרבי, עד שאוכל להלל ולשבח, לנגן ולרנן לפניך תמיד, ויהיו דמי צחים וזכים מטוהרים ומזוככים, עד שאזכה לבחינת "לבי חלל בקרבי", כי בימים אלו אתה מצוי עמנו, ומוכן ומזומן להעלותנו מכל הירידות שבעולם, ולהוציאנו משאול תחתיות ממש, להפוך ירידות לעליות ועוונות לזכיות, כי אז השכינה יורדת לתוך רשות הרבים למטה מעשרה טפחים, וכל מי שיזכה באותם הימים לדבוק בשכינה, יעלה עמה מעלה מעלה. אנא כפר ומחל עוונותי בימי החנוכה בכח הסליחה הנמשכת מהסליחה והמחילה של יום הכפורים. כי בשבעים וארבעה ימי ההפרש שביניהם מזככים את הדמים משבעים המדורות הבוערות בנו (אחיזת שבעים האומות) בארבעת העולמות, ועל ידי זה יושפע שפע רב משמן המנורה בכל העולמות, ומ'ו'ח'י'ן חדשים יושפעו לנו, שעל ידם מחילת כל העוונות, בבחינת "מ'ח'י'ת' כעב פשעיך", עד שנזכה שיתקיים בנו "בימים ההם ובעת ההיא יבוקש עוון ישראל ואיננו..." אפילו נשמה נידחה של נאלח כמוני תזכה בתיקון הנפלא הזה בבחינת "כולו סג יחדיו נאלחו" (נאל"ח גימטריא חנוכה), גם נאלח ונחות דרגה כמוני יזכה לתכלית הידיעה שלא נדע (הידיעה = החנוכ"ה + עשר ספירות), וכל הרצונות שהם נגד רצונך יתבטלו לגמרי, ויוכללו ברצון העליון, כמתתיהו ובניו שביטלו רצונם כנגד רצונך, ישותם מול נצח ישותך, ועל כן זכו בישועתך. אנא, מלך רם ונישא, השוכן את דכא ושפל רוח, שבמקום גדולתו את מוצא ענוותנותו, זכני נא לשפלות האמיתית ולביטול המלא בפני רצונך העליון, עד אשר יתבטלו מן העולם ימוגו ויעלמו לנצח כל המחלוקות והמלחמות, הנמשכות מהרצונות הנפולים. הצילנו מרצונות שאינם כרצונך, וממחשבות ועשיות כרצוננו חס ושלום, פן אנו בעצמנו במחלוקתנו עליך נמליך עלינו את אנטיוכוס ומרעיו שבכל דור, שעושים בנו כרצונם רחמנא ליצלן, בכח האחיזה שיש לחיצוניים ברצונותינו ובדמינו הבלתי מטוהרים. אנא מלך חי וקיים, זך וטהור קדוש ונורא שמו, זככנו וטהרנו בתכלית הקדושה והטהרה, עד שכל דמנו יהיו זכים וברים, מזוככים מכל סיג ופגם, ונהיה בבחינת מ"ה, עד שנזכה לרמוז בפסוק: "כי תצא למלחמה על אויבך" (מלחמה – לח"ם מ"ה), נזכה בביטול ישותנו בבחינת מ"ה לגבור על אויבנו, בבחינת "כי לחמנו הם", ויתקיים בנו: "ונתנו ה' אלקיך בידך". אנא זכנו להידבק בך בבחינת "דבקה נפשי אחריך", ולזכות ל-"בי תמכה ימינך". אנא, תן בנו דעת להלחם בגבורה ולנצח במלחמה גדולה, להיאבק עם כל המחשבות הזרות ועם כל תחושות הגאות והישות, עד שנזכה למשוך אלקותך במוחנו תמיד, בבחינת "ושבית שביו", נזכה שתתקשר מחשבתנו (חשוב מ"ה) תמיד בבחינת מ"ה (הוי'ה במלוי אלפין), עד שתהיה קשור ואסור ברהיטי מוחינו, בבחינת "מלך אסור ברהטים", בבחינת משה (ש-מ"ה – שלש-מ"ה), שנאמר עליו: "עלית למרום שבית שבי", על שהמשיך שכינה לתחתונים, למטה מעשרה טפחים, למקום חושך ואפילה, (גם לאלה שהם כבר בבחינת תרמודיים, שאין מקבלים מהם גרים). כי צדיק האמת שהוא בחינת משה הכלול משלשה אבות, יכול להמשיך מאור חנוכה רוח חיים חדשה גם לפחותים ביותר בבחינת - הבל פה שאין בו חטא, שעליו העולם עומד ומתקיים. ריבונו של עולם, מרא דעלמא כולא, אנא חוס ורחם עלינו כי אבינו אתה. חוס ורחם עלינו, והצל ופדה את עמך ישראל משעבוד מלכויות, כי כשל כח הסבל. תן בנו דעת של אמת לנטוש את חיי ההבל והשקר, ולהשתחרר מכח המדמה של הקנאה התאוה והכבוד, המוציאים את האדם מן העולם. כי בעוונינו אלו, שעלו למעלה ראש, גברו עלינו אומות העולם ושלטו בנו בלי מצרים. אנא, הערה עלינו רוח ממרום, שתגרש את הרוח שטות שבקרבנו, לבל נהא עוד שוגים בהבלי שוא ודמיונות, ולבל ניכשל בגאוה, בבחינת אנא אמלוך, המסירה את השגחתך מן העולם, ונותנת כח ועצמה למרכבות הסטרא אחרא לשלוט בעולם כולו. אלקי ואלקי אבותי, החונן לאדם דעת, אנא, חנני מאתך חכמה בינה ודעת, לבל ניכשל עוד בחטאים ובעוונות ובתאוות רעות ובמידות מגונות, הצילנו נא מתאות אכילה ושתיה ומשאר תאוות ומחשבות רעות, שעל ידן נפגם שולחן המלכות, ויורדת המלכות לקליפות, ובעולם שולטת מלכות הרשעה המשתררת על עמך ישראל בעזות ובאכזריות. זכנו נא לאכול בקדושה ובטהרה בהארת הרצון ובהמשכת היראה, שיתעלה השולחן כמזבח, ויאיר בש"ע נהורין, ויהיה המח ניזון לפני הכבד, עד שיכנעו כל אויבנו לפנינו, בבחינת "תערוך לפני שולחן נגד צוררי", ונהיה מאוכלי שולחן המלך, בבחינת "בני ברזילי הגלעדי תעשה חסד והיו באוכלי שולחנך". אב רחום וחנון, תן בנו יצר טוב לעשות רצונך, ולאכול בקדושה משולחנך, משולחן גבוה, לכבוד שמך, הצילני מתאות אכילה, העורכת שולחן למלכויות דסטרא אחרא. הצילני מאכילתו של עשו האדומי, פן יקדם הכבד שהוא אדום, למח, פן ייהפך השולח"ן לנח"ש, הטס בכל העולם בשעת אכילה שאינה ראויה, ומשמיד ומכלה ללא רחם צדיקים וכשרים שבדור. אנא אבי הזן והמפרנס הרועה והמכלכל, זכני להתקדש באכילתי, בבחינת "לעת האוכל גשי הלום", ולא ימושו דברי תורה משולחני לעולם, עד שאזכה שאוריאל יעלה את שולחני ואת דברי התורה אשר בו לפני השם יתברך, ויעשה מהם עטרה לקב"ה ויאמר: "זה השולחן אשר לפני ה'" ואז תעלה המלכות מן הקליפות, תצא מן העכו"ם ומן הרשעים ותשוב לישראל עם סגולתך, לישרים ולכשרים, לצדיקיך האמיתיים ומלכות בית דוד תשוב על כנה ותקוים בנו הברכה:"על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו אחרים את כבודו, כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד". ריבונו של עולם, אנא הופע בהדר גאון עוזך, וגלה לעינינו מלכות האמת, שעליה נאמר: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה", גלה מתוך ההסתרה את אבן הפינה (פ"נה גימטריא קל"ה), אשר העולם מואסים ומלזלים בה, שהיא בבחינת "כרום זולות לבני אדם". אנא זכנו להשתדל ולהתחזק בתפילה, שהיא בחינת מלכות בית דוד, לבל תהיה קל"ה בעינינו, זכנו להתמסר לעבודת התפילה במסירות נפש, בבחינת "כי עליך הורגנו כל היום", כי היא אבן הפינה, וממנה הושתת העולם, ובה הוא מוסיף להתקיים. זכנו להתפלל אליך ולזעוק מעומקא דליבא כמתתיהו ובניו, שזעקו אליך בכל כחם, עד שאבן התפילה שמאסתי בה, שהיא מלכות בית דוד, תיהפך לראש פינה. ותדוק ותסף כל אילין מלכותא, והיא תקום לעלמיא במהרה בימינו אמן. מרא דעלמא כולא, מלך א-ל רם ונישא, בורא כל העולמות בשביל היראה והבושה בבחינת בראשי"ת – יר"א בש"ת, אנא מחל לחוטא פוגם כמוני, שבעוונותיו הסיר מעליו צלם האלקים ואור הבושה והיראה. אנא חוס ורחם עלי, כי מרוב חטאי נטמטם לבי, וכל חושי ואברי, עד שבוש עוד לא אבוש ולא אכלם, וכל דמי רותחים בקרבי לכל דבר האסור ומחשבה אסורה. וכל הבזיונות שבעולם לא יספיקו לטהר ולזכך את הדמים ולכפר על החטאים שנכשלתי בהם, אפילו על חטא קל שבקלים, כל שכן על עוונותי שרבו מספור, ועל חטאי שרבו מהמנות, עצמו משערות ראשי, רבו מחול הים, וכבדו מעפר הארץ. ואילו כל האגמים דיו, והעצים קולמוסים, והאנשים לבלרים, לא יוכלו לכתוב בכל ימי עולם אפילו מקצת דמקצת מעצם חטאי ועוונותי, פשעי וזדונותי, שאינם פוסקים אפילו לרגע קט, אלא מתרבים מיום אל יום, ומחדשים בכל פעם כחה של מלכות הרשעה. אנא אב רחום, תן לי תשובה, ופדני מרדת שאול, הושיעני עתה בימי החנוכה הנפלאים האלו, בכח שמונת נרות החנוכה, שהם כנגד שמונת בחינותיו של היצר הרע, (שהם שבע שמותיו והבחינה השמינית הקרויה: מדמה, המדמה מלתא למלתא), הצילני נא מן המדמה ההופך אסור למותר, פסול לכשר, וטמא לטהור. כי כל עוד יודע האדם, שהוא עובר עבירה ולבו נוקפו, יש עוד אפשרות שיעשה תשובה, אבל מה אעשה עכשיו כשנפלתי לבחינה השמינית הקרויה מדמה, והאיסורים נהפכו להיתרים, והעבירות למצוות, ואני איני יודע אנה אני בא. כי עתה נסתרת מעיני לגמרי, בהסתרה שבתוך הסתרה, ואין לי שום תקוה ומשען כי אם על שמונת נרות החנוכה שסגולתם להושיע. אנא הוציאני באורם מכל הדמיונות וההסתרות, מכל ההיתרים המדומים המסמאים את עיני, והאר לי את כל המחשכים, להצילני מכל שבע בחינותיו של היצר הרע, שעל ידם נופלים לשבעה מדורי הגיהנם, וניתנים בידי שבעים האומות, והצילנו מן הבחינה השמינית, הקרויה מדמה, שעל ידה נופלים ביד רשעי ישראל, המתכחשים לצור מחצבתם לדתם ולאומתם, ומדמים בנפשם שבהשמדת עמם ובמחיית שם ישראל מן העולם ייגאלו מרדיפות העמים. החונן לאדם דעת, תן נא דעת בלב המנהיגים הללו להכיר בנפשותיהם האלקיות, המושרשות באור האורות, ויבינו כי כל התחבולות שבעולם לא יועילו להם לעקור את נפשם ממקור החיים, מן האור הגנוז, המתנוצץ עתה מכל פתחי הבתים והחלונות, בבחינת "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". ריבונו של עולם, אדון השמחה והחדוה, אשר "עוז וחדוה במקומך", ושירה וצהלה נצחית של מלאכים ושרפים סביבותיך, אנא זכנו לשמחה אין קץ ולצהלה שאינה פוסקת רגע,למרות כל הגזירות האיומות והנוראות, הנוחתות על ראשנו מידי יום ויום, כי אין עצה ותושיה להמלט מהם אלא על ידי ריקוד של דביקות ושמחה בך, ואין דרך למחול עוון אלא בסגולת המחול. אנא, אלקי כל הארץ, אשר עוז וחדוה במקומו ושמחה במעונו, תן בנו דעת גבוהה ומוחין גדולים לדבוק בנצח כשם שזיכית את חנניה מישאל ועזריה לפזז ולרקד נוכח כבשן האש מתוך שמחה עצומה, על שזכו להיות קרבן כליל על מזבח ה', וכשם שזיכית את יוסף הצדיק שנים עשר שנים בכלא, לפז ולרקד כנאמר עליו: גבר קפוז. אנא זכנו גם אנו להאמין בחיים הנצחיים בלבד, שהם מעבר לגוף ולחומר, ולפזז ולרקד כל ימינו על טוב חלקנו ושפר גורלנו, שזכינו להיות חלקך וגורלך "כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו". אנא חזק בנו את הידיעה, והבהר לנו את ההכרה כי יש לשמוח במיוחד על המצוה הנפלאה והנוראה של מסירת הנפש אליך באהבה עצומה, בתשוקה נפלאה, שזכו לה מתתיהו ובניו, שעל ידה המשיכו את האור הנפלא, שזוכים בו על ידי מסירת הנפש בתודה והלל בריקודים ומחולות עד כלות הנפש, עד שהרוח תצא ממאסר הגוף ותתחיל לרחף ולשוטט בעולמות עליונים זכים וטהורים, בבחינת רצוא ושוב, מטי ולא מטי, עד שתזכה לאור אין סוף, אור זך וצח, אור צחצחות, אור החנוכה הנאצל מהאין סוף. ריבונו של עולם, הבוחר בשירי זמרה, מלך יחיד, חי העולמים זכני בימי חנוכה אלו לגלות את יחודך על ידי שירי זמרה, הבוקעים מנרות החנוכה, בבחינת "וכל העם רואים את הקולות", בבחינת ראיית המלאכים הבוקעים מתוך הקולות. אנא רומם לבבנו ופקח אזנינו לשמוע את שירת המלאכים, הבוקעים ועולים מתוך נרות החנוכה, בבחינת "שיר המעלות לדוד", בבחינת שיר שאמרו המלאכים לכבוד דוד, בסוד "למנצח...על עלמות שיר", (שהם המלאכים הנקראים עלמות, השרים שירי תשבחות לדוד על הכיסוף והערגה, שמשפיע עליהם בנועם שירתו ובנגינת כינורו, ומייחלים לשירתו, בבחינת "היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעיני"), למען יושפע שפע רב לכל העולמות, ומוחין לכל הבריות, אפילו לרשעים ולפחותים כמוני, עד שתכלה רגל מן השוק, וישראל עם סגולתך יעבדוך באימה וביראה, ובתורתך יהגו יומם ולילה, ובמלכותך יכירו כל באי עולם, כל אנשי תבל יקראו בשמך, "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ריבונו של עולם, "מחיה מתים ברחמים רבים", חדש ימינו ממקורך הרענן, ממקור מים חיים, עורר ישנים ונרדמים, והחיה אומללים ונדכאים בימי חנוכה אלו, עת יורד טל של תחיית המתים מעתיקא קדישא, ממוחא סתימאה, שעליו נאמר: "שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה". בעת יורד ממרומים טל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים, והוא המן שיהיה לעתיד לבוא, שעליו נאמר: "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון" (סופי תיבות חנוכה), כי בחנוכה מתעורר הטל של תחיית המתים, שעליו נאמר: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב, אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם". זכנו נא להיות רכים ונוים זה לזה כטל, ויקוים בנו: "והיה שארית יעקב בגויים בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף, ואין מציל , ואז נזכה לתחיית המתים, כנאמר "כי טל אורות טליך, וארץ רפאים תפיל". ריבונו של עולם, מרא דעלמא כולא, תיקר נפשנו בעיניך ותחוננו בריח טוב, בבחינת "נרדי נתן ריחו", שיעלה לנחת רוח לפני כסא כבודך, כריח ניחוח לה'. אנא זכנו לבחינת – הדודאים נתנו ריח, כנרמז במדרש: "הדודאים נתנו ריח " זה ראובן שהציל את יוסף מן הבור. ועל פתחינו כל מגדים – זה נר חנוכה. אנא זכנו לבחינת אורו וריחו של ראובן, שגילה את אורות החנוכה בהצילו את יוסף מיד אחיו (ותיקן בזה פגם קין, שקינא באחיו והרגו בחנוכה, כדעת רבי אליעזר). אב רחום וחנון, החפץ באהבת אחים, באהבת הבריות, זכנו לאהבה ואחוה, לשלום ורעות בלב שלם ובנפש חפצה, טהר לבנו מכל שמץ קנאה ושנאה, זכך דמנו מכל פגם של רשעות ואכזריות. טהרנו מכל נגיעה אישית, ועורר לבנו באהבתך, ויהיה לבנו חלל בקרבנו ופנוי לאהבת בריותיך אהוביך יצירי כפיך, עד אשר נהיה מוכנים בכל רגע למסור נפשנו איש בעד רעהו. אלקי כל הארץ האוהב את הבריות, והבוחר בעמו ישראל באהבה, אנא האר בלב עמך ישראל את אור מסירות הנפש של איש אל אחיו שעל ידו זוכין להתעברות המלאכים (מטטרו"ן וסנדלפו"ן), הנקראים דודאים, המשגרים לנו אורות משמונה רקיעים, ומן הספירות העליונות, המזהירות ככוכבים המנצנצים אלינו מן הרקיע השמיני, מספירת הבינה, שעל ידם זוכין לתקן את פגם מכירת יוסף, שמכרוהו בעבור נעלים (בחשבם שיוסף מעכב בעדם לזכות במלאכים הנקראים נעלי השכינה). אנא זכנו לאהבת חברים במסירות נפש, שתעלה לפניך ריחנו הטוב כדודאי ראובן. נתבודד בשדות וביערים לילות וימים, לזכות לאהבת החברים העליונה הזו, שעל ידה זוכין לגילוי אבן השתיה, מקום המקדש שזכה לו דוד, (שאמר: "הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יע"ר" = גימטריא סנדלפו"ן כי זכה דוד לגילוי מלאך סנד"ל, שזוכים לגילויו ביער; ובפסוק "כהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננ"ו ( 317 = 1 + 316 ) רמז דוד לגילוי מלאך מט"ט (שהוא שם ש-ד-י 317=314+3), שזוכים לו על ידי מ"ט פנים בתורה הבאים בזכות רו"ן ושירה שהוא פנימיות השם יעקב (יוד עין קוף בית = ישרון = 566), כי השם ישרון קיצור המלים שי"ר רו"ן שהם פנימיותו של כל יהודי ויהודי המלאים שיר ורון להשם יתברך), ועל ידי דוד שהמליך את השם יתברך בשירים וניגונים תהיה התגלות מלך המשיח כמו שנאמר: "שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי, אויביו אלביש בשת, ועליו יציץ נזרו". אבינו מלכנו, גדול העצה ורב העליליה, חולל לנו ניסים כבימי החשמונאים, הראנו בחידוש המקדש הדביר והעזרה, תחזינה עינינו בבנין הר הבית ויפעת הכרובים, חדש שנים עשר המעיינות, אשר יצאו מתחת מפתן הבית, וייעשו לנהרות רחבי ידים, ישקו עולם ומלואו, ויטהרו לאומים, "בל תלך בו אני שיט וצי אדירים", "ושמתי כדכד שמשותיך ויסדתיך בספירים, מלך ביופיו תחזינה עיניך", ומנורה של שבעה כפולה בשבעה ושבעה מוצקות, וגולה על ראשה, מול אבן שתיה, תאיר לנוה שאנן, לשבעים לאומים, לכל שרים ומלכים, "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך, והביאו בניך בחוצן ובנותייך על כתף תנשאנה". "כאשר ישא אומן את יונק". ובאורות חנוכה "תבוס עמים באפך, תשכרם בחמתך, תוריד לארץ נצחם". "קומי עורי אורי אורי, כי כבוד ה' עליך זרח, וראו גויים צדקתך, וקורא לך שם חדש". חדש לנו נוראות חדשות, אשר לא היו מעולם, ונראה בימי חנוכה אלו נצורות, איש לא ידעם. לא נשקוט ולא נחשה, עד תשים את ירושלים תהילה, "ובלע המות לנצח",
כי ה' יהיה לך לאור עולם.
Copyright
© 2003 ,מוסדות
ברסלב, ישיבת
שובו בנים
|
דף ראשי |
|