בס״ד

 

   הַתְּפִלָּה הַמּוֹפִיעָה בַּהֶמְשֵׁךְ, מְבֻסֶסֶת עַל סִפְרוֹ שֶׁל הָרַב שָׁלוֹם אָרוּשׁ שְׁלִיטָ"א, "נִפְלְאוֹת הַתּוֹדָה". בְּסִפְרוֹ, הָרַב אָרוּשׁ מַדְגִּישׁ מְיֻחָד אֶת חֲשִׁיבוּתָם שֶׁל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. אֶחָד, מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם חֲצִי שָׁעָה בְּכָל יוֹם, יִרְאֶה נִסִּים שֶׁל מַמָּשׁ. הָרַב מֵבִיא עַשְׂרוֹת סִפּוּרִים מֵהַחַיִּים שֶׁנִּשְׁלְחוּ לוֹ מֵאֲנָשִׁים שֶׁחָווּ זֹאת בְּעַצְמָם, הַמְּסַפְּרִים לוֹ עַל הַיְשׁוּעָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם, לְאַחַר שֶׁקָּרְאוּ אֶת סִפְרוֹ וְהִתְחִילוּ לְהִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם יוֹם. חֶלְקָם – כַּעֲבוֹר אַרְבָּעִים יוֹם, חֶלְקָם כַּעֲבוֹר שָׁבוּעַ, וְהָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁנַּעֲנוּ מַמָּשׁ בּוֹ-בַּמָּקוֹם. דָּבָר שֵׁנִי, עָלֵינוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, בְּכָל הַזְּמַנִּים, לִשְׂמֹחַ עִם כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ. וְדָבָר שְׁלִישִׁי, תְּפִלָּה זוֹ שֶׁלָּנוּ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת מְלֵאָה בַּאֲמִירַת תּוֹדָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גַּם עֲבוּר דְּבָרִים "רָעִים" שֶׁקּוֹרִים לָנוּ. מְפַקֵּחַ בַּמִּשְׁטָרָה מְסַפֵּר עַל עַצְמוֹ: הוּא חָלָה בְּסַרְטָן, קָרָא אֶת הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ אֶל הַשֵּׁם וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל הַמַּחֲלָה, וּלְפֶתַע הַסַּרְטָן נֶעֱלָם!

   אֲמִירַת הַתְּפִלָּה בְּקֶצֶב רָגִיל שֶׁל קְרִיאָה לוֹקַחַת בְּעֵרֶךְ חֲצִי שָׁעָה. פָּשׁוּט, קִרְאוּ וְאִמְרוּ אוֹתָהּ בְּקוֹל. וּכְפִי שֶׁחֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ: אַחֲרֵי הַמַּעֲשִׂים נִמְשָׁכִים הַלְּבָבוֹת. גַּם אִם יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁאֵינְכֶם מַרְגִּישִׁים וַאֲפִלּוּ לֹא מַסְכִּימִים אִתָּם, וַאֲפִלּוּ דּוֹחִים אוֹתָם לַחֲלוּטִין – פָּשׁוּט קִרְאוּ אֶת הַמִּלִּים בְּקוֹל! אוֹ לֹא. כִּרְצוֹנְכֶם.

   כָּתַבְתִּי אֶת הַתְּפִלָּה הַזּוֹ עֲבוּר אָחִי, שֶׁחָלָה בְּסַרְטָן. לְאַחַר שֶׁנֶּחְשַׂפְתִּי לְמִסְפָּר עָצוּם שֶׁל סִפּוּרִים אֲמִתִּיִּים מֵהַחַיִּים, אוֹתָם הָרַב מֵבִיא בְּסִפְרוֹ, עַל אֲנָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם נִסִּים שֶׁל מַמָּשׁ, חֶלְקָם אֲפִלּוּ מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ עִם חֲצִי שָׁעָה שֶׁל תְּפִלָּה בְּיוֹם: הַחְלָמָה מִמַּחֲלוֹת, הֵעָלְמוּת חוֹבוֹת, בִּטּוּל מִשְׁפָּטִים וְכוּ' – הִבְטַחְתִּי לְאָחִי שֶׁאִם הוּא יֹאמַר תְּפִלָּה זוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וַאֲפִלּוּ רַק לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים, הוּא יִתְרַפֵּא מִמַּחֲלַת הַסַּרְטָן. אָמְנָם, הוּא עֲדַיִן לֹא בָּרִיא, אֲבָל אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְקַוּוֹת לְטוֹב.

   בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה עַל מִרְיָם, אֲחוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כַּאֲשֶׁר הִיא לָקְתָה בְּצָרַעַת, "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל הַשֵּׁם..." וּמִיָּד הִיא הִתְרַפְּאָה.

   הַתְּפִלָּה מוּבֵאת בַּחֲסוּתוֹ שֶׁל הרב מֹשֶׁ֖ה מַייזֶּל מווּדְמִיר.

 

 

הַתְּפִלָּה הָאַחֲרוֹנָה

 

   רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, כֹּל-יָכוֹל, כָּתַבְתִּי אֶת הַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁאוּכַל לוֹמַר אוֹתָהּ בְּשֶׁטֶף, מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה עָלַי לְהִתְאַמֵּץ וְלַחְשֹׁב מַה לּוֹמַר כָּעֵת. הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ הִיא לוֹמַר לְךָ תּוֹדָה. תּוֹדָה לְךָ עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי וְעוֹשֶׂה בִּשְׁבִילִי, מֵאָז הֻלַדְתִּי וְעַד הַיּוֹם, וְעַל כָּל הַטּוֹב שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע בְּחַיַּי. אַךְ יוֹתֵר חָשׁוּב מִכָּךְ, אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לְךָ גַּם עַל כָּל הָרָע. לְכָל הַפָּחוֹת, עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁרָאִיתִי אוֹתָם עַד כֹּה כְּאִלּוּ הָיוּ רָעִים, וּבִמְיֻחָד עַל בְּרִיאוּתִי הַלְּקוּיָה וְעַל כָּל הַסֵּבֶל שֶׁעוֹבֵר עָלַי בְּעֶטְיָהּ.

   מֵעוֹלָם לֹא הָיָה עוֹלֶה בְּדַעְתִּי כִּי עָלַי לְהוֹדוֹת לְךָ הַשֵּׁם, עַל-כָּךְ שֶׁחָלִיתִי בְּסַרְטָן, עַל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַבְּעָיוֹת שֶׁהַמַּחֲלָה גּוֹרֶמֶת לִי, וְעַל הַמְּצוּקָה וְהַצַּעַר שֶׁהַטִּפּוּלִים לְבַד גּוֹרְמִים לְמִשְׁפַּחְתִּי וְלִי; אַךְ כָּעֵת עוֹרְרוּ אוֹתִי לְכָךְ שֶׁזֶּהוּ בְּדִיּוּק הָעִנְיָן, וְכָעֵת אֹמַר אֶת הַתְּפִלָּה, בָּהּ אֲנִי מוֹדֶה בְּדִיּוּק עַל כָּךְ.

   אָנָּא, הַשֵּׁם, עֲזֹר לִי לָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ בְּכָל לִבִּי וְעִם כָּל הָרֶגֶשׁ שֶׁלִּי, וּבְעִקָּר, מִתּוֹךְ עֲנָוָה. אֲנִי מֵבִין שֶׁחָשׁוּב לְבַטֵּא בְּקוֹל אֶת כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ לִבִּי, בְּמִלִּים בְּרוּרוֹת וּבְאֹפֶן חַד-מַשְׁמָעִי, וְלֹא סְתָם לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם, יוֹדֵעַ מַה כַּוָּנָתִי!

   רֵאשִׁית לַכֹּל, הֲרֵינִי מוֹדֶה בְּפֶה מָלֵא כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם, לֹא חַיָּב לִי מְאוּמָה! לֹא מִלְיוֹנֵי שְׁקָלִים, לֹא הַצְלָחָה בַּעֲסָקִים, לֹא צֶאֱצָאִים רַבִּים, מְכוֹנִית פְּאֵר, מְטוֹס סִילוֹן, וַאֲפִלּוּ לֹא בְּרִיאוּת טוֹבָה. אֲנִי מֵבִין וּמַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהַפְנָמַת דְּפוּס חֲשִׁיבָה זֶה לֹא מִתְרַחֶשֶׁת בִּן-לַיְלָה, אַךְ כָּעֵת אֲנִי לוֹקֵחַ עַל עַצְמִי לִלְמֹד, לְהַרְהֵר וּלְהִתְפַּלֵּל שֶׁאַגִּיעַ לְכָךְ שֶׁאַאֲמִין בְּכָךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים.

   יֶתֶר-עַל-כֵּן, מִתּוֹךְ לִמּוּד דִּבְרֵי חֲזַ"ל אֲנִי מֵבִין כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם, דּוֹאֵג לִי בֶּאֱמֶת וְאוֹהֵב אוֹתִי אַהֲבַת אֵין-קֵץ, וְכִי רְצוֹנְךָ הַיְּחִידִי הוּא לְהַעֲנִיק לִי טוֹב נִצְחִי. וְהָעֻבְדָה שֶׁאֵינְךָ נוֹתֵן לִי אֶת כָּל רְצוֹנִי, אֵינֶנָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא אִכְפַּת לְךָ, ח"ו, מִמֶּנִּי, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה טוֹב בִּשְׁבִילִי לְקַבֵּל אֶת הַדָּבָר הַמְּסֻיָּם אוֹתוֹ בִּקַּשְׁתִּי, אוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְכָךְ.

   אֲנִי גַּם מֵבִין שֶׁעָלַי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְכִי מֻטֶּלֶת עָלַי הַחוֹבָה וְהָאַחֲרָיוּת כְּלַפֶּיךָ, לִהְיוֹת אַךְ וְרַק וְתָמִיד שָׂמֵחַ בְּחַיַּי וּבְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי. אֲנִי מֵבִין שֶׁתְּחוּשַׁת הַ"מַּגִּיעַ לִי" שֶׁיֵּשׁ לִי, הַמַּחְשָׁבָה שֶׁבֶּאֱמֶת מַגִּיעַ לִי יוֹתֵר, הִיא בְּעֶצֶם לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר מֵהַאֲשָׁמָה מִצִּדִּי כְּלַפֶּיךָ, הַשֵּׁם, כִּבְיָכוֹל שֶׁאִם אֵינְךָ מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם בְּהֶתְאֵם לִדְרִישׁוֹתַי, כַּנִּרְאֶה שֶׁאַתָּה טוֹעֶה ח"ו.

אֲנִי מֵבִין כִּי גַּם הַתְּחוּשָׁה הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בְּלִבִּי, שֶׁל עֶצֶב אוֹ אִי-שְׂבִיעוּת רָצוֹן וַאֲפִלּוּ דִּכָּאוֹן, אֵינֶנָּה אֶלָּא כַּעַס שֶׁלִּי כְּלַפֶּיךָ, הַשֵּׁם, עַל-כָּךְ שֶׁאֵינְךָ מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ, כִּבְיָכוֹל! יֶתֶר-עַל-כֵּן, הַתְּחוּשָׁה הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בִּי, כְּאִלּוּ מַגִּיעַ לִי יוֹתֵר, אֵינֶנָּה אֶלָּא הֲטָחַת אַשְׁמָה כְּלַפֶּיךָ, הַשֵּׁם, עַל-כָּךְ שֶׁלֹּא מִלֵּאתָ אֶת הִתְחַיְּבוּתְךָ כְּלַפַּי, טְעָנָה כְּאִלּוּ לֹא נָתַתָּ לִי אֶת הַמַּגִּיעַ לִי, וּבְעֶצֶם, אֲמִירָה כְּאִלּוּ אַתָּה, הַשֵּׁם, מֻשְׂחָת ח"ו – שֶׁזּוֹהִי חֻצְפָּה, עַזּוּת-פָּנִים וּכְפִיּוּת טוֹבָה מִצִּדִּי אֵלֶיךָ, מֵעֵבֶר לְכָל דִּמְיוֹן!

   אִלּוּ הָיָה לִי חוֹזֶה חָתוּם, בּוֹ מְפֹרָט בְּדִיּוּק מַה אַתָּה, הַשֵּׁם, חַיָּב לִי, הָיִיתִי יָכוֹל לִתְבֹּעַ אוֹתְךָ לְדִין. אֲבָל אֵין לִי חוֹזֶה כָּזֶה, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁאֵין לִי כָּל רְשׁוּת לִהְיוֹת עָצוּב אוֹ מָרִיר לְגַבֵּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי, מִכֵּיוָן שֶׁכָּל דָּבָר אַחֵר חוּץ מֵאֲשֶׁר לְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה אֶת כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי, אֵינוֹ אֶלָּא הִתְנַהֲגוּת מִצִּדִּי כְּאִלּוּ יֵשׁ לִי תְּבִיעָה כָּלְשֶׁהִי כְּלַפֶּיךָ, הַשֵּׁם! וּבְכָל מִקְרֶה, פְּעָמִים רַבּוֹת כָּל-כָּךְ, בַּהַתְחָלָה הַדְּבָרִים נִרְאִים טוֹבִים, אַךְ לְאַחַר-מִכֵּן מִתְבָּרֵר שֶׁהֵם רָעִים, וְאוֹתוֹ הַדָּבָר נָכוֹן לְהֵפֶךְ, רַק יָמִים יַגִּידוּ. לְדֻגְמָא, בְּאַחַת הַפְּעָמִים הַמִּשְׁטָרָה אָסְפָה תְּרֵיסַר אֲנָשִׁים בְּאֹפֶן אַקְרָאִי וְגֵרְשָׁה אוֹתָם לְסִיבִּיר. שָׁם הֵם נֶאֶלְצוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת-פֶּרֶךְ, בְּקוֹר עַז עִם מַעֲלוֹת מִתַּחַת לְאֶפֶס. הֵם לֹא הִרְגִּישׁוּ כָּל-כָּךְ טוֹב מִמַּצָּבָם, וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר חָשְׁבוּ שֶׁהֵם-הֵם בָּרֵי-הַמַּזָּל. עַד שֶׁכַּעֲבוֹר מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת הִגִּיעוּ הַגֶּרְמָנִים ימ"ש וְטָבְחוּ אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, גְּבָרִים, נָשִׁים וְטַף!

   וּבְכֵן, לְסִכּוּם נְקוּדָה זוֹ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאַתָּה הַשֵּׁם לֹא חַיָּב לִי מְאוּמָה, אֶלָּא לְמַעֲשֶׂה אֲנִי חַיָּב לְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. רֵאשִׁית, אֲנִי חַיָּב לְךָ חוֹב עָצוּם שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב עַל כָּל מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד הַמְּרֻבִּים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בִּשְׁבִילִי. שֵׁנִית, אֲנִי חַיָּב לְךָ, הַשֵּׁם, הִתְנַצְּלוּת נֶחְרֶצֶת עַל כָּל מַה שֶּׁאֲנִי פּוֹגֵעַ בְּךָ כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹהֵג נֶגֶד רְצוֹנְךָ וְעוֹבֵר עַל מִצְוֹתֶיךָ. וּלְבַסּוֹף, הַדָּבָר הֶחָשׁוּב יוֹתֵר מִכֹּל, אֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, עַל שֶׁנָּתַתָּ לִי אֶת הַיְּכֹלֶת וְהָאֶמְצָעִים לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת!

   בְּקִצּוּר, אִם בֶּאֱמֶת הָיִיתִי מַעֲרִיךְ עַד כַּמָּה אֲנִי חַיָּב לְךָ, הַשֵּׁם, וְעַד כַּמָּה אֵינְךָ חַיָּב לִי, לְעוֹלָם לֹא הָיִיתִי מַגִּיעַ לְמַצָּב בּוֹ אֲנִי עָצוּב, חֲסַר-סַבְלָנוּת, מְאֻכְזָב אוֹ מִתְלוֹנֵן עַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא! עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם, נָתַתָּ לִי חַיִּים, אֲוִיר לִנְשִׁימָה, מַחֲסֶה, אֹכֶל לֶאֱכֹל, בֶּגֶד לִלְבּשׁ וְכוּ', אַךְ וְרַק מֵרֹב חַסְדְּךָ וְטוּבְךָ הַטָּהוֹר, מִבְּלִי שֶׁאֶהְיֶה רָאוּי בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁהִיא לְכָל-כָּךְ הַרְבֵּה מַתְּנוֹת חִנָּם, זוֹהִי סִבָּה מַסְפֶּקֶת עֲבוּרִי לְהַקְדִּישׁ אֶת כָּל שְׁאֵרִית חַיַּי בְּהוֹדָאָה לְךָ, הַשֵּׁם! אֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה לָנֶצַח, עַל כָּל מַה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לִי, וְהַכֹּל מַגִּיעַ מֵחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ, כְּמַתְּנַת חִנָּם.

   אֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת טוּבְךָ, כַּכָּתוּב, "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר... שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה..." אֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִזְכֹּר אֶת הַחֶסֶד שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם, עוֹשֶׂה לְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ, בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע. בְּדוֹמֶה לְכָךְ, אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, הַשֵּׁם, לְלֹא הֶרֶף עַל הַכֹּל, תּוֹדָה לְךָ עַל כִּסֵּא זֶה, תּוֹדָה לְךָ עַל שֻׁלְחָן זֶה וְכוּ'. כְּמוֹ-כֵן, אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ כַּאֲשֶׁר כּוֹאֵב לָנוּ, תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, עַל הַכְּאֵב שֶׁעוֹבֵר עָלַי, אָנָּא עֲזֹר לִי לְהוֹדוֹת לְךָ תָּמִיד עַל הַכֹּל, גַּם עַל הַדְּבָרִים הָרָעִים! כָּתוּב, "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ", אָנָּא, עֲזֹר לִי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח כִּי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי אֵינֶנּוּ תּוֹדוֹת לְחָכְמָתִי וְכֹּחוֹתַי, אֶלָּא הַכֹּל מַתָּנָה מִמְּךָ.

   קַל מְאֹד לִטְעוֹת בְּכָל הַקָּשׁוּר לְ"סִבָּה" וְ"תּוֹצָאָה". אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא אִבֵּד אֶת כַּסְפּוֹ מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה לוֹ חוֹר בַּכִּיס, בְּעוֹד שֶׁהָאֱמֶת הִיא בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ. הַסִּבָּה הָיְתָה שֶׁגָּזַרְתָּ עָלָיו שֶׁיְּאַבֵּד אֶת כַּסְפּוֹ, וְלָכֵן הָיָה לוֹ חוֹר בַּכִּיס. אָדָם עוֹבֵר חֲוָיָה לֹא-טוֹבָה בְּמָקוֹם מְסֻיָּם, וְחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ, 'הַלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי הוֹלֵךְ לְשָׁם'. לְמַעֲשֶׂה, אַתָּה הַשֵּׁם רָצִיתָ שֶׁהוּא יַעֲבֹר אוֹתָהּ חֲוָיָה, וְלָכֵן הִכְנַסְתָּ לוֹ בָּרֹאשׁ אֶת הַמַּחְשָׁבָה לָלֶכֶת לְשָׁם. אָנָּא, עֲזֹר לִי שֶׁלֹּא לְפַקְפֵּק וּלְהַטִּיל סָפֵק בְּהַנְהָגוֹתֶיךָ, אֶלָּא תָּמִיד לְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי.

   רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, כֹּל יָכוֹל, אָנָּא, עֲזֹר לִי לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּחַיִּים הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרִי. לִשְׁאֹף לָדַעַת אוֹתְךָ וְלִהְיוֹת מְחֻבָּר אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת. הַסֵּבֶל שֶׁאֲנִי עוֹבֵר בְּעֶטְיוֹ שֶׁל הַסַּרְטָן גּוֹרֵם לִי לִהְיוֹת מֻטְרָד וּמְבֻלְבָּל לְגַבֵּי מַה עָלַי לְהַאֲמִין וּמַה לֹא. לָכֵן, אָנָּא עֲזֹר לִי לְהַחְזִיק לְלֹא הֶרֶף בְּמַחְשָׁבָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי מַגִּיעַ יְשִׁירוֹת מִמְּךָ, וְכִי אַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים מַרְעִיף זֹאת עָלַי, וְכִי דָּבָר זֶה הוּא לְטוֹבָה.

   אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהַרְגִּישׁ בְּלִבִּי אַהֲבָה אֲמִתִּית וּמִתְמַשֶּׁכֶת אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם, וְהַכָּרַת טוֹבָה מִכָּל הַלֵּב עַל כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעֲנִי. מְפַתֶּה לַחְשֹׁב שֶׁאֲנִי נֹשֵׂא אֶת מְלוֹא מִשְׁקָלָהּ שֶׁל מַחֲלַת הַסַּרְטָן הַזּוֹ לְבַדִּי, אַךְ פָּשׁוּט שֶׁאֵין זֶה כָּךְ. עָלַי לְנַסּוֹת וּלְתַקֵּן אֶת הַמַּחְשָׁבָה הַזּוֹ וְלָדַעַת כִּי אַתָּה נִמְצָא אִתִּי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

   יֶשְׁנָם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁעָלַי לְהוֹדוֹת לְךָ הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם, שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ הֵיכָן לְהַתְחִיל. תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, עַל הַחַיִּים הַטּוֹבִים שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי, בָּהֶם מֵעוֹלָם לֹא חָסַרְתִּי דָּבָר. תּוֹדָה לְךָ שֶׁנּוֹלַדְתִּי לְמִשְׁפָּחָה שֶׁל אֲנָשִׁים טוֹבִים וְעַל-כָּךְ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא סָבַלְתִּי מֵהִתְעַלְּלוּת מִכָּל סוּג שֶׁהוּא, אֶלָּא הִתְחַנַכְתִּי לְפִי דֻּגְמָא אִישִׁית לִחְיוֹת חַיִּים יְשָׁרִים, אֲמִתִּיִּים וַהֲגוּנִים.

   תּוֹדָה לְךָ שֶׁנּוֹלַדְתִּי בִּמְדִינָה טוֹבָה הַמַּעֲנִיקָה לְאֶזְרָחֶיהָ אֶת כָּל הַהִזְדַמְּנוּיוֹת לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל הַצְלָחָה וְשָׁלוֹם, טִפּוּל רְפוּאִי מַתְאִים וְכוּ'. תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, שֶׁשָּׁלְחוּ אוֹתִי לְבֵית-סֵפֶר טוֹב, בּוֹ יָכֹלְתִּי לְהַצְלִיחַ בְּהַשָּׂגַת כִּשּׁוּרִים שׁוֹנִים שֶׁהֶעְנִיקוּ לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לְהִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד וְלִדְאֹג לְעַצְמִי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי. תּוֹדָה לְךָ עַל הַשִּׂגְשׂוּג שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ כַּיּוֹם עִם הָעֵסֶק שֶׁלִּי, וְעַל הַדִּירָה הַיָּפָה שֶׁיָּכֹלְתִּי לִקְנוֹת.

   תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, עַל שֶׁנָּתַתָּ לִי גּוּף שֶׁמְּתַפְקֵד הֵיטֵב, עִם כָּל הָאֵיבָרִים וְהַחוּשִׁים וְכוּ', שֶׁפּוֹעֲלִים כָּרָאוּי, יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אֶצְבָּעוֹת וּבְהוֹנוֹת כֻּלָּם מְתַפְקְדִים כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ, לֵב, כָּבֵד, רֵיאוֹת, כְּלָיוֹת, מֵעַיִם וְכוּ'. תּוֹדָה לְךָ שֶׁאֲנִי מְסֻגָּל לָצֵאת לִנְקָבַי בְּהַצְלָחָה, עַל כָּל הַתּוֹפָעוֹת שֶׁל הַגּוּף. תּוֹדָה לְךָ שֶׁעֵינַי רוֹאוֹת, אָזְנַי שׁוֹמְעוֹת, אַפִּי מֵרִיחַ, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר וְלֶאֱכֹל, לִטְעֹם אֶת כָּל הַמָּזוֹן וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁלִּי וְכוּ'. אָנָּא עֲזֹר לִי לְבָרֵךְ אוֹתְךָ לְלֹא הֶרֶף עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעֲנִי.

   תּוֹדָה לְךָ שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי מִשְׁפָּחָה נִפְלָאָה וְאוֹהֶבֶת, שֶׁדּוֹאֶגֶת לִי וּמְטַפֶּלֶת בִּי וּמַבְטִיחָה שֶׁיִּהְיֶה לִי כָּל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ. אָנָּא, עֲזֹר לִי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם כִּי אִשְׁתִּי לֹא חַיֶּבֶת לִי דָּבָר. עֲזֹר לִי לְהַעֲרִיךְ בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה לְמַעֲנִי וּלְהוֹדוֹת לָהּ בְּכָל פַּעַם בָּהּ הִיא מְכַבֶּסֶת אֶת בְּגָדַי, מְכִינָה לִי אֹכֶל, מְדִיחָה אֶת הַכֵּלִים וְכוּ'. בֶּאֱמֶת הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵעַצְמִי עַל כָּל מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה עֲבוּרִי בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ, וַאֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הַכֹּל כְּמוּבָן מֵאֵלָיו. אִם אָדָם זָר לַחֲלוּטִין הָיָה עוֹשֶׂה לִי טוֹבָה, לְכָל הַפָּחוֹת הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ 'תּוֹדָה', גַּם אִם לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְהַחְזִיר לוֹ דָּבָר בִּתְמוּרָה; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה עָלַי לְהַעֲרִיךְ אֶת כָּל מַה שֶּׁאִשְׁתִּי עוֹשָׂה עֲבוּרִי. אֵינֶנִּי יָכוֹל לְדַמְיֵן לְעַצְמִי בִּכְלָל, כֵּיצַד חַיַּי הָיוּ נִרְאִים בִּלְעָדֶיהָ.

   זֹאת וְעוֹד, גַּם אִם מִישֶׁהוּ מִתְנַהֵג כְּלַפַּי בְּאֹפֶן גָּרוּעַ, עֲדַיִן אֲנִי מְחֻיָּב לָתֵת לוֹ יַחַס טוֹב, כְּפִי שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם, לִמַּדְתָּ אוֹתָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ כִּי תְּגוּבָה כָּזוֹ מַבְטִיחָה לְאָדָם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. כְּפִי שֶׁלִּמְּדָנוּ רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב: "מִי שֶׁמַּחְזִיר טוֹבָה תַּחַת רָעָה, יִזְכֶּה לְחַיִּים אֲרֻכִּים". וְלָכֵן, לֹא מְשַׁנֶּה מַה יַעֲשֶׂה לִי אָדָם, אֲפִלּוּ תָּקַף אוֹ גָּנַב, לְטוֹבָתִי כְּדַאי לִי לִסְלֹחַ לוֹ וּלְהִתְיַחֵס אֵלָיו יָפֶה. כְּפִי שֶׁנּוֹהֲגִים לוֹמַר: אַל תִּהְיֶה צוֹדֵק, תִּהְיֶה חָכָם! וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי בֶּאֱמֶת לֹא שַׁיָּךְ לִי, הַכֹּל מַתָּנָה מִמְּךָ, אֲפִלּוּ הַגּוּף שֶׁלִּי, כָּעֵת אֲנִי מַעֲרִיךְ וּמֵבִין שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּהִתְיַחֲסוּת שֶׁלִּי, בִּפְרָט הַאִם אֶחְיֶה אֶת חַיַּי בְּאֹשֶׁר אוֹ בְּאֻמְלָלוּת. כָּךְ שֶׁגַּם אִם אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמִּישֶׁהוּ חַיָּב לִי מַשֶּׁהוּ, בִּמְקוֹם לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל מְרִירוּת וְתִסְכּוּל בְּעִקְבוֹת מַחְשָׁבָה זוֹ, מוּטָב שֶׁאֶסְלַח לָהֶם, מִכֵּיוָן שֶׁהִתְנַהֲגוּת חֲכָמָה הִיא זוֹ שֶׁמְּבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים. וְעוֹד, אִם אֶתְמַקֵּד בִּתְכוּנוֹתָיו הַטּוֹבוֹת שֶׁל הַזּוּלַת וְלֹא בְּמִגְרְעוֹתָיו, וְאֶרְאֶה אוֹתוֹ בְּאוֹר חִיּוּבִי, הַדָּבָר יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה! וְכֵן, הַשֶּׁבַח הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא כַּאֲשֶׁר נְשָׁמָה שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה, מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו. כְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים כַּאֲשֶׁר יִתְרוֹ אוֹמֵר, "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל הַשֵּׁם מִכָּל הָאֱלֹהִים". וּמְפָרֵשׁ הַזֹּהַר וְאוֹמֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְרוֹ אָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּבוֹד הַשֵּׁם הִתְגַדֵּל בַּשָּׁמַיִם, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּתָהּ, כְּדֵי שֶׁהִיא תִּמְלֹךְ עַל הַכֹּל (זֹהַר שְׁמוֹת סח/א).

   כְּמוֹ-כֵן, עָלַי לְהִתְחַנֵּן בְּפָנֶיךָ הַשֵּׁם שֶׁתִּסְלַח לִי, וְלַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה עַל-כָּךְ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִתְרַכַּזְתִּי בֶּאֱמֶת בְּמַחְשַׁבְתִּי כַּמָּה טוֹב עָשִׂיתָ לִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיַּי, וַאֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הוֹדֵיתִי לְךָ עֲלֵיהֶם, וְעַל כָּל הַפְּעָמִים שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי אֻמְלָל וּמָלֵא תְּלוּנוֹת. חָכְמַת הַקַּבָּלָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ מְקַבֵּל מִן הַזּוּלַת לְלֹא כָּל מַאֲמָץ מִצִּדּוֹ, אֵין זוֹ אֶלָּא בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה עֲבוּרוֹ, אוֹ כְּפִי שֶׁחַכְמֵי הַקַּבָּלָה מְכַנִּים זֹאת, "נַהֲמָא דְּכִיסוּפֵא". ("לֶחֶם שֶׁל בּוּשָׁה"). בָּרָאתָ אֶת עוֹלָמְךָ כְּדֵי לְהַרְעִיף עָלֵינוּ אֶת טוּבְךָ הַשָּׁלֵם וּלְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְקַבֵּל אֶת לַחְמֵנוּ בִּתְמוּרָה לְכָל מַאֲמָצֵינוּ וּמַאֲבָקֵינוּ, עַד-כְּדֵי-כָּךְ שֶׁכִּמְעַט נִרְאֶה כְּאִלּוּ כָּל הַטּוֹב שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעֲנֵנוּ מַגִּיעַ לָנוּ בִּזְכוּת.

   אָנָּא, עֲזֹר לִי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם, לְעוֹלָם לֹא נָטַשׁ אוֹתָנוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת, וְכִי אַתָּה נִמְצָא תָּמִיד לְצִדִּי, גַּם כַּאֲשֶׁר מֻטָּל עָלַי לְהַפְעִיל אֶת כֹּחַ הַבְּחִירָה. הַמַּטָּלָה הָעִקָּרִית שֶׁלִּי הִיא לְהָבִין וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ. הַכֹּל שֶׁלְּךָ וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּחַיִּים הוּא דַּרְכְּךָ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב "הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָּבֶר". עֲזֹר לִי לְהַרְגִּישׁ בּוּשָׁה אֲמִתִּית בְּפָנֶיךָ וּלְהַפְסִיק לְהִתְלוֹנֵן, גַּם לֹא בְּלִבִּי, וְרַק אָז אוּכַל לְקַבֵּל תּוֹכָחָה, מִכֵּיוָן שֶׁמִּי שֶׁלֹּא מַפְסִיק לְהִתְלוֹנֵן אֵינוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל אֶת הַבִּקֹּרֶת הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר.

   וְהָעִקָּר, תּוֹדָה לְךָ עַל הַמַּחֲלָה שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי. יֵשׁ לִי אֱמוּנָה מֻחְלֶטֶת וּשְׁלֵמָה בְּךָ, שֶׁזֶּהוּ הַדָּבָר הֲכִי טוֹב שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִקְרוֹת לִי בַּזְּמַן הַזֶּה, וְהַדָּבָר הַיְּחִידִי שֶׁחָסֵר לִי בֶּאֱמֶת הוּא הָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא הוֹדֵיתִי לְךָ עַל-כָּךְ מַסְפִּיק! אֵינֶנִּי מֵבִין אֲפִלּוּ אֶת עַצְמִי, כֵּיצַד יָכֹלְתִּי לִטְעוֹת כָּל-כָּךְ בַּהֲבָנַת הַמַּצָּב, כֵּיצַד הָיִיתִי כָּל-כָּךְ עָצוּב וְאֻמְלָל מִכָּךְ שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, וְלֹא הֶעְרַכְתִּי אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁאִם אֲנִי חוֹלֶה, זֶה רַק מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה שָׁלַחְתָּ לִי אֶת הַמַּחֲלָה הַזּוֹ, וְלָכֵן חַיָּב לִהְיוֹת שֶׁזֶּה לְטוֹבָתִי. פָּשׁוּט חַיָּב לִהְיוֹת שֶׁזֶּהוּ הַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִקְרוֹת לִי, מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה רַק מַה שֶּׁטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרִי, כִּי אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר בָּעוֹלָם, וְאַתָּה רוֹצֶה לְהַעֲנִיק לִי אַךְ וְרַק טוֹב מֻשְׁלָּם. כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים חֲזַ"ל, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינֹק, הַפָּרָה רוֹצָה לְהָנִיק! אֵינֶנִּי מַאֲמִין כֵּיצַד הָיִיתִי כָּזֶה כְּפוּי טוֹבָה וַחֲסַר רְגִישׁוּת לַחְשֹׁב שֶׁאַתָּה הָיִיתָ מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינוֹ טוֹב לִי, כֵּיצַד מַמָּשׁ הִתְלוֹנַנְתִּי עָלֶיךָ.

   אָנָּא מִמְּךָ, עֲזֹר לִי לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת עַל חֹסֶר הָאֱמוּנָה שֶׁלִּי בְּךָ, וּמֵעַתָּה וָאֵילָךְ לָשִׂים אֶת מִבְטַחִי בְּךָ לְגַמְרֵי, וְרַק לְהוֹדוֹת עַל כָּל הַסֵּבֶל שֶׁלִּי, מִכֵּיוָן שֶׁלְּמַעֲשֶׂה אֵין זֶה סֵבֶל כְּלָל, אֶלָּא הַיְשׁוּעָה שֶׁלִּי. עִם כָּל הַתּוֹדוֹת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, אֵינֶנִּי מוֹדֶה עַל חֲטָאִים אוֹ תַּאֲווֹת גּוּפָנִיּוֹת אוֹ עַל תְּכוּנוֹת אוֹפִי רָעוֹת, רַק עַל הַסֵּבֶל שֶׁיֵּשׁ לִי. נִשְׁמָתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם נוֹצְרָה בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד בַּשָּׁמַיִם, וּמִשָּׁם הִיא יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא רָאוּי שֶׁנִּרְצֶה לְהִתְעַנֵּג עַל הִתְנַהֲגוּת מֻשְׁחֶתֶת אוֹ שְׁפֵלָה מִכָּל סוּג שֶׁהוּא. לִפְעָמִים, הָאָדָם חַיָּב לַעֲצֹר וְלִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ, "הַאִם זוֹ בֶּאֱמֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ עָלַי לְהִתְנַהֵג?" כַּאֲשֶׁר אָדָם מְרַסֵּן אֶת עַצְמוֹ וְנִמְנָע מִן הַתַּאֲווֹת, וַאֲפִילוּ תַּאֲוָה זְעִירָה בְּיוֹתֵר, הַדָּבָר יָקָר מְאֹד אֶצְלְךָ, הַשֵּׁם.

   אֱמֶת, עָבַרְתִּי עֲבֵרוֹת וְלֹא תָּמִיד הִצְלַחְתִּי לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲווֹת לֹא-רְאוּיוֹת, וְיָדוּעַ כִּי רְגָשׁוֹת שְׁלִילִיִּים יְכוֹלִים לִיצֹר מַזָּל בִּישׁ, וְכֵן לְהֵפֶךְ. לָכֵן, אָנָּא עֲזֹר לִי לִהְיוֹת תָּמִיד שָׂמֵחַ וְחִיּוּבִי וּלְהִמָּנַע מִן הַכַּעַס, כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה לִי מַזָּל טוֹב.

   רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, כֹּל יָכוֹל, אָנָּא עֲזֹר לִי לִשְׂמֹחַ כָּל-כֻּלִּי בְּסִבְלִי, שֶׁהֲרֵי זֶה לְטוֹבָתִי הַנִּצְחִית, וְעַד שֶׁאוּכַל לִשְׂמֹחַ בּוֹ, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁתִּתֵּן לִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר בִּכְלָל, אוֹ שֶׁתִּשְׁלַח לִי יְשׁוּעָה אוֹ רְפוּאָה כָּלְשֶׁהִי. אֲנִי רוֹצֶה דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד, לְהַרְגִּישׁ בִּטָּחוֹן מֻחְלָט בְּךָ, וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתִי וּלְהוֹדוֹת לְךָ בְּלֵב שָׂמֵחַ עַל כָּל מַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי וְעַל כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עָתִיד לָתֵת לִי, אָנָּא עֲזֹר לִי לִהְיוֹת אֲסִיר תּוֹדָה בֶּאֱמֶת, וְלִשְׂמֹחַ בֶּאֱמֶת וּלְהַרְגִּישׁ אֶת אַהֲבָתְךָ אֵלָי וְאֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּדִי.

   אָנָּא, עֲזֹר לִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי פַּחַד הַקָּטָן בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי כָּל אָדָם, חַיָּה אוֹ מַצָּב שֶׁהוּא, אֶלָּא רַק לִרְאוֹת אוֹתְךָ תָּמִיד מוּל עֵינַי וְלִבְטֹחַ בְּךָ לְגַמְרֵי. שֶׁתָּמִיד אֶפְחַד רַק מִמְּךָ, וְלֹא לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בְּכָל דְּבַר כְּפִירָה שֶׁהוּא. אֵינֶנִּי מְדַבֵּר עַל הַכְּפִירָה הַמְּטֻפֶּשֶׁת הַקְּטַנָּה כְּמוֹ הָאַבּוּלוּצְיָה שֶׁהֻפְרְכָה כְּבָר בְּמִילִיַארְד אוֹפַנִּים שׁוֹנִים, וְרַק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָוֶת מוֹחִי עֲדַיִן דָּבֵק בָּהּ. אֲנִי מִתְכַּוֵּן גַּם לַכְּפִירוֹת הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁהֵן מְשַׁכְנְעוֹת וְהֶגְיוֹנִיּוֹת וִיכוֹלוֹת מַמָּשׁ לְהַפְרִיד אָדָם מִמְּךָ. בְּכָל הַקָּשׁוּר לְאַבּוּלוּצְיָה, כָּל מִי שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַחָכְמָה הָאֵינְסוֹפִית, הַיֹּפִי, הַתִּכְנוּן וְהַסֵּדֶר בַּבְּרִיאָה, נֶאֱלָץ לְהוֹדוֹת בְּכִשְׁלוֹנָהּ שֶׁל הַתֵּיאוֹרְיָה, וְעִם כָּל זֹאת, לַאֲנָשִׁים יֵשׁ חֻלְשָׁה כָּזוֹ, "שֶׁטַח מֵת" שֶׁלֹּא נוֹתֵן לָהֶם לִרְאוֹת אֶת הַמּוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי אַתָּה הוּא שֶׁבָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם. אָנָּא, עֲזֹר לִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶפֹּל בַּטִפְּשׁוּת הַזּוֹ, אֶלָּא לְהַכִּיר וְלִרְאוֹת אוֹתְךָ בְּכָל הֶבֵּט וְהֶבֵּט בַּבְּרִיאָה.

 

קֶטַע זֶה אֵינוֹ חֵלֶק מֵהַתְּפִלָּה.

"הַגִּישָׁה הַנַּטּוּרַלִיסְטִית אֵינֶנָּה מַשֶּׁהוּ שֶׁהַדַּרְוִוינִיסְטִים יְכוֹלִים לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם לְהַסֵּס לְגַבֶּיהָ, מִכֵּיוָן שֶׁהַמַּדָּע שֶׁלָּהֶם מְבֻסָּס עָלֶיהָ. לֹא קַיֶּמֶת כָּל הוֹכָחָה לְכָךְ שֶׁהָאַבּוּלוּצְיָה בְּסִגְנוֹן דֶּרְוִוין הֵבִיאָה לְחִדּוּשִׁים בִּיּוֹלוֹגִיִּים חֲשׁוּבִים. הַדַּרְוִוינִיסְטִים מְשֻׁכְנָעִים כִּי מַנְגָנוֹן הַמּוֹטַצְיָה-הַבְּרֵירָה הַטִּבְעִית יָכוֹל לִיצֹר כְּנָפַיִם, עֵינַיִם וְמֹחַ, לֹא מִכֵּיוָן שֶׁנִּתַּן לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַמַּנְגָנוֹן וְלִרְאוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ מִכָּךְ, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהַהַשְׁקָפָה הַמּוֹבִילָה אוֹתָם מַבְטִיחָה לָהֶם שֶׁאֵין כָּל כֹּחַ אַחֵר הַמְּסֻגָּל לַעֲשׂוֹת זֹאת. לְפִיכָךְ, הֶעְדֵּר קִיּוּמוֹ שֶׁל בּוֹרֵא בַּיְּקוּם, הוּא נְקוּדַת הַהַתְחָלָה הַמַּהוּתִית שֶׁל הַדֶּרְוִוינִיזְם" (Darwin on Trial).

"הַתֵּיאוֹרְיָה שֶׁל בְּרֵירָה טִבְעִית אֵינֶנָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר תַּבְשִׁיל דּוֹחֶה שֶׁל חוֹמְרָנוּת, שֶׁעָבַר בִּשּׁוּל עַרְמוּמִי וְהֻגַּשׁ לָנוּ, אַךְ וְרַק כְּדֵי לַהֲפֹךְ אוֹתָנוּ לְבִלְתִּי-תְּלוּיִים בַּבּוֹרֵא" (אָדָם סֶדְג'וִויק, מוֹרוֹ שֶׁל דַּרְוִוין וִידִידוֹ הַקָּרוֹב).

"כָּל תֵּיאוֹרְיַת הָאַבּוּלוּצְיָה אֵינָהּ נִתְמֶכֶת בַּהוֹכָחָה הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר. זוֹהִי פָּשׁוּט אֱמוּנָה דָּתִית. וַאֲפִלּוּ לֹא זֹאת; הִיא אֵינֶנָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֱמוּנָה תְּפֵלָה הַמְּבֻסֶסֶת עַל אֶפֶס הוֹכָחוֹת כָּלְשֶׁהֵן" (גֵּ'יי אֶקְלְס, חֲתַן פְּרַס נוֹבֶּל).

"הַתֵּיאוֹרְיָה שֶׁל הַבְּרֵירָה הַטִּבְעִית מְבֻסֶסֶת עַל טַאוּטוֹלוֹגְיָה – הֶגֵּד שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה נָכוֹן. הִיא קו‍ֹבַעַת כִּי הַפְּרָטִים הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר בָּאֻכְלֻסְיָה (לְפִי הַגְדָּרָתָם, מִי שֶׁמַּשְׁאִירִים מִסְפָּר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל צֶאֱצָאִים) יַשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת מִסְפַּר הַצֶּאֱצָאִים הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר" (צ. וַודִינְגְטוֹן).

שׁוּרוֹת אֵלֶּה הֻבְאוּ מִסִּפְרוֹ שֶׁל הָרַב דָּוִד בְּרָאוּן, Mysteries of the Creation.

 

   אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל הָאוֹמְרִים כִּי הַתְּרוּפָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְכָל הַמַּחֲלוֹת הִיא לְקַבֵּל אוֹתָן בְּאַהֲבָה. הַמַּטָּרָה הָאֲמִתִּית הַיְּחִידָה הִיא לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ. אֲנִי רוֹצֶה זֹאת וּלְעוֹלָם לֹא אַפְסִיק לִרְצוֹת זֹאת, בֵּין אִם תַּעֲזֹר לִי לְהַשִּׂיג זֹאת, וּבֵין אִם לָאו. בִּרְצוֹנִי לְהִתְמַלֵּא בֶּאֱמוּנָה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי וְרוֹצֶה רַק אֶת הֲכִי טוֹב בִּשְׁבִילִי. רַק אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הֲכִי טוֹב בִּשְׁבִילִי, וּמָתַי אֲנִי צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת זֶה. אֵין רַע בָּעוֹלָם, וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי הוּא בְּיָדֶיךָ וּלְפִי רְצוֹנֶךָ. אֵין דָּבָר הַנִּגְזָר עַל-יְדֵי הַמִּשְׁטָרָה אוֹ שׁוֹפְטִים אוֹ רוֹצְחִים אוֹ כָּל אָדָם אַחֵר. אַתָּה מַחְלִיט עַל הַכֹּל, מַה יִקְרֶה לְכָל אָדָם בְּכָל זְמַן וְעֵת, אֵין עוֹד כֹּחַ נוֹסָף בָּעוֹלָם מִלְּבַדֶּךָ, וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה – טוֹב. הָרַע אֵינוֹ קַיָּם לַחֲלוּטִין וְאִם רַק הָיִיתִי יָכוֹל לְהַתְחִיל לְהוֹדוֹת גַּם עַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵינֶנִּי מֵבִין כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁהֵם אֵרְעוּ, וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ הֵם בֶּאֱמֶת טוֹבִים, הָיִיתִי יָכוֹל לִרְאוֹת כֵּיצַד בֶּאֱמֶת מִתְבָּרֵר שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה.

   תּוֹדָה לְךָ עַל הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַתָּ לִי, הַסַּרְטָן. אַתָּה אָבִי וַאֲנִי בִּנְךָ וְאַהֲבָתְךָ אֵלַי הִיא הַכֹּחַ הַמֵּנִיעַ אֶת כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה עֲבוּרִי. אִלּוּ הָיִיתִי מְחַשֵּׁב בְּכֵנוּת אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לִי עַד כֹּה, הָיִיתִי מִתְבַּיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ עוֹד מַשֶּׁהוּ, וּבִפְרָט לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לְהִתְרַפֵּא! בַּקָּשָׁה כָּזוֹ תִּהְיֶה פָּשׁוּט כְּפִיּוּת טוֹבָה וְתִשְׁלֹל אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עֲבוּרִי.

   תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, עַל הָעוֹלָם הַנִּפְלָא שֶׁבָּרָאתָ לְמַעֲנִי, עַל-מְנָת שֶׁיְּשָׁרֵת אוֹתִי וְיַעֲזֹר לִי לְהַגִּיעַ לְיִעוּדִי בַּחַיִּים, וְכֵן עַל כָּל הַשְּׁלִיחִים שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ לִי בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת עַל-מְנָת לְהֵטִיב עִמִּי. תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, עַל הָאִשָּׁה הַנִּפְלָאָה וְהַיָּפָה שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי, הַמְּטַפֶּלֶת בִּי וְדוֹאֶגֶת לִי כָּל-כָּךְ, וַאֲשֶׁר כַּוָּנָתָהּ הַיְּחִידָה הִיא לְהַבְטִיחַ שֶׁהַחַיִּים שֶׁלִּי יִהְיוּ הֲכִי טוֹבִים שֶׁרַק אֶפְשָׁר.

   תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, עַל שֶׁנָּתַתָּ לִי לֵב וְמֹחַ וְכֹחַ לַעֲשׂוֹת טוֹב, לַעֲבֹד אוֹתְךָ, לְהַאֲמִין בְּךָ, לְקַיֵּם אֶת מִצְוֹתֶיךָ, לִהְיוֹת בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל אוֹתְךָ. שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁאֲנִי וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה, הַיְנוּ אַךְ וְרַק בִּזְכוּת עֶזְרָתְךָ וְכֹחֲךָ. תּוֹדָה לְךָ עַל כָּל הַזְּמַנִּים בָּהֶם אַתָּה עוֹזֵר לִי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרָע וּלְהִתְרַחֵק מִן הָרַע, וְעַל כָּל הַצְלָחָה שֶׁלִּי בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

   אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהַאֲמִין בְּךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְהַשְׁלִיךְ מֵעָלַי אֶת כָּל הַהֲבָנָה וְהַהִגָּיוֹן כַּאֲשֶׁר הֵם עוֹמְדִים בִּסְתִירָה לָאֱמוּנָה. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין כָּל הִגָּיוֹן לְהוֹדוֹת לְךָ עַל הַסַּרְטָן שֶׁיֵּשׁ לִי, אֲבָל אֱמוּנָה אֲמִתִּית בְּךָ דּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת בְּדִיּוּק אֶת הַדָּבָר הַזֶּה – לְהוֹדוֹת לְךָ. לִהְיוֹת בַּעַל אֱמוּנָה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁאֲנִי חַיָּב לִרְאוֹת אוֹתְךָ מוּל עֵינַי תָּמִיד, כְּבוֹרֵא הָעוֹלָם הַמַּשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי-הָאָדָם, בְּכָל הַזְּמַנִּים. כֵּיצַד נִרְאֶה הַחֶסֶד מִנְּקוּדַת מַבָּט שֶׁל הַהִגָּיוֹן, זֶהוּ דָּבָר שֶׁקָּשֶׁה לְהַצְדִּיק אוֹתוֹ, אַךְ הַסִּבָּה הַיְּחִידָה לְכָךְ הִיא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה נִמְצָא רָחוֹק מֵעֵבֶר לְרָמַת הַהֲבָנָה שֶׁלָּנוּ.

   אָנָּא עֲזֹר לִי לָצֵאת מֵעוֹלָם הַהִגָּיוֹן וּלְהִכָּנֵס לְעוֹלָם הָאֱמוּנָה. כֵּיצַד יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּי שֶׁמְּקַבֵּל סַרְטָן זֶה דָּבָר רַע, וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל סַרְטָן זֶה דָּבָר טוֹב, זֶה רַק לְפִי הָעוֹלָם בּוֹ אַתָּה נִמְצָא. מִבְּחִינָה הֶגְיוֹנִית זֶה רַע, אֲבָל בְּעוֹלָם הָאֱמוּנָה, בּוֹ מַאֲמִינִים בְּךָ וְיוֹדְעִים שֶׁזֶּה בָּא מִמְּךָ, אָז הוּא הוֹפֵךְ לְטוֹב. לוֹמַר שֶׁלְּקַבֵּל סַרְטָן זֶה רַע, זוֹ הָאֱמֶת, בָּרוּר שֶׁזֶּה נָכוֹן, אֲבָל לֹא הִגַּעְתִּי לָעוֹלָם כְּדֵי לִהְיוֹת צוֹדֵק. שָׁלַחְתָּ אוֹתִי לְכָאן עַל-מְנָת שֶׁאַאֲמִין בְּךָ, וּמִמֵּילָא עָלַי לְקַבֵּל כִּי הָרַע הוּא בְּעֶצֶם טוֹב!

   אִם-כֵּן, מַה הַטַּעַם שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הַכָּרַת הַתּוֹדָה הַזּוֹ? הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁאֲמִירַת תּוֹדָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לֶאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין בְּךָ. אִי-אֶפְשָׁר לְהוֹדוֹת עַל סֵבֶל, לָכֵן כַּאֲשֶׁר אֵינֶנִּי מַצְלִיחַ לוֹמַר תּוֹדָה, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁאֲנִי עֲדַיִן תָּקוּעַ בְּעוֹלָם הַהִגָּיוֹן וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁאַתָּה מְחוֹלֵל עֲבוּרִי לְלֹא הֶרֶף. כַּאֲשֶׁר אֲנִי מוֹדֶה, גַּם אִם בַּהַתְחָלָה אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה זֹאת מִכָּל הַלֵּב, אֲנִי עוֹזֵב לְאַט-לְאַט אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁל הִגָּיוֹן אֱנוֹשִׁי וַאֲפֵלָה, וּמְטַפֵּס וְעוֹלֶה לְעוֹלָם בּוֹ הַכֹּל אוֹר וְרַחֲמִים. הַשְּׁאֵלוֹת שַׁיָּכוֹת רַק לְגַבֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל אֵין תְּשׁוּבוֹת, וְאִלּוּ בְּעוֹלָם הָאֱמוּנָה, אֵין שְׁאֵלוֹת.

   בְּעוֹלָם הַהִגָּיוֹן קַיָּם רַק הַטֶּבַע וְכָל דָּבָר קוֹרֶה בְּמִקְרֶה, אֲבָל בְּעוֹלָם הָאֱמוּנָה יֵשׁ רַק אוֹתְךָ, הַשֵּׁם, וְהַכֹּל מִתְרַחֵשׁ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאַתָּה מַכְתִּיב. בְּעוֹלָם הַהִגָּיוֹן אֲנִי נִמְצָא בִּשְׁלִיטַת הָרוֹפְאִים וּלְפִי חֻקֵּי הַטֶּבַע הֵם צוֹדְקִים, אֲבָל בְּעוֹלָם הָאֱמוּנָה כָּל מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים מִתְבַּטֵּל. כַּאֲשֶׁר אֲנִי עָצוּב וְאֻמְלָל וְלֹא אוֹמֵר תּוֹדָה, אֲנִי מַגְבִּיל וְכוֹלֵא אֶת עַצְמִי בְּעוֹלָם הַהִגָּיוֹן; אֲבָל אֲמִירַת תּוֹדָה, גַּם בְּלִי לְהָבִין, מַעֲבִירָה אוֹתִי לְעוֹלָם הָאֱמוּנָה, בּוֹ כָּל חֻקֵּי הַטֶּבַע מִתְבַּטְּלִים וְנִסִּים קוֹרִים. בֶּאֱמֶת, אֲנַחְנוּ לֹא מְסֻגָּלִים לְהָבִין מַה טוֹב וּמַה לֹא.

   רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, כֹּל יָכוֹל, אָנָּא עֲזֹר לִי לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַכָּרַת הַטּוֹבָה שֶׁאֲנִי מַבִּיעַ כָּאן אֵינֶנָּה עַל-מְנָת שֶׁאֶתְרַפֵּא. אֶלָּא, הִיא מְיֹעֶדֶת לְהָבִיא אוֹתִי לְמַדְרֵגָה שֶׁל אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ. כַּמּוּבָן, הָיִיתִי מְאֹד רוֹצֶה לְהַשְׁאִיר אֶת כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה מֵאֲחוֹרַי, אַךְ מַה שֶּׁחָשׁוּב לִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּךְ הוּא הַחִבּוּר שֶׁלִּי אֵלֶיךָ, כִּי זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ עַכְשָׁו וְתָמִיד. הַשֵּׁם, אַתָּה לֹא חַיָּב לִי מְאוּמָה וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה עֲבוּרִי הוּא אַךְ וְרַק לְטוֹבָתִי, וַאֲנִי חַיָּב לְהַאֲמִין שֶׁדָּבָר זֶה נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי הַסַּרְטָן שֶׁקִּבַּלְתִּי, כִּי שָׁלַחְתָּ לִי אוֹתוֹ לְטוֹבָתִי, וְכִי אַתָּה תָּסִיר אוֹתוֹ מִמֶּנִּי כַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ הָרֶגַע הַנָּכוֹן. תַּפְקִידִי בְּשָׁעָה זוֹ הוּא לֹא לְהַפְצִיר בְּפָנֶיךָ לִרְפוּאָה, אֶלָּא אַךְ וְרַק שֶׁתַּעֲזֹר לִי לְהַשִּׂיג אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ.

   תּוֹדָה לְךָ עַל הַנְּפִילוֹת וְהַכִּשְׁלוֹנוֹת, עַל הַמְּעִידוֹת וְהַקְּשָׁיִם שֶׁיֵּשׁ לִי, וְעַל כָּל הַזְּמַנִּים בָּהֶם אֲנִי מַרְגִּישׁ עָצוּב וּמָרִיר. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה מְתֻכְנָן בְּדִיּוּק מֻשְׁלָּם וְנִשְׁלָח בִּמְיֻחָד אֵלַי כְּדֵי לְקָרֵב אוֹתִי אֵלֶיךָ. יֵשׁ לִי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה עַל מַה לְהוֹדוֹת לְךָ, עַל כָּל הַזְּמַנִּים שֶׁעָזַרְתָּ לִי וְהִצַּלְתָּ אוֹתִי, הוֹשַׁעְתָּ אוֹתִי וְהֵגַנְתָּ עָלַי וְתָמַכְתָּ בִּי. כָּל הַזְּמַנִּים בָּהֶם שִׂמַּחְתָּ אוֹתִי, עוֹדַדְתָּ אוֹתִי וְחִזַּקְתָּ אוֹתִי. תּוֹדָה עַל כָּךְ שֶׁאַתָּה מַקְשִׁיב לִי תָּמִיד וּמְקַבֵּל אֶת תְּפִלּוֹתַי.

   רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, כֹּל יָכוֹל, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין לִי אֶת הַמּוּדָעוּת הָרוּחָנִית לְהָבִין וְלִרְאוֹת שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה אִתִּי הוּא לְטוֹבָתִי. וּבְכָל זֹאת, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה עַל-כָּךְ שֶׁפִּקְפַּקְתִּי בְּהַחְלָטוֹתֶיךָ וְעַל-כָּךְ שֶׁלֹּא הֶעֶרַכְתִּי אֶת מַעֲשֶׂיךָ, עַל-כָּךְ שֶׁהִתְעַצַּבְתִּי וְהִתְלוֹנַנְתִּי, בִּמְקוֹם לִשְׂמֹחַ וּלְהוֹדוֹת לְךָ. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה עַל כָּל הַזְּמַנִּים בָּהֶם לֹא הָיִיתִי מְרֻצֶּה, עַל כָּל הַחֲרָטוֹת וְהָרַחֲמִים הָעַצְמִיִּים, וְכֵן עַל כָּךְ שֶׁלֹּא הֶעְרַכְתִּי אֶת כָּל מַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי. אָנָּא, עֲזֹר לִי לַהֲפֹךְ לְעָנָו בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם לֹא לָקַחַת כְּמוּבָן מֵאֵלָיו אֶת מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה עֲבוּרִי, וּלְעוֹלָם לֹא לִכְעֹס עַל אִישׁ וְלֹא לְהִתְרַעֵם בְּלִבִּי עַל אִישׁ. אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְוַכְּחִים אִתִּי וְיוֹצְאִים כְּנֶגְדִּי, שֶׁלֹּא אַקְפִּיד עֲלֵיהֶם אוֹ אֶתְרַגֵּז מֵהֶם. בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ, שֶׁאֶשְׂמַח עִם הַצְלָחוֹתֵיהֶם וְאֶתְעַצֵּב עַל הַצַּעַר שֶׁלָּהֶם. שֶׁאֶתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָהֶם כָּל רָע כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶׁהֵם יָצְאוּ כְּנֶגְדִּי.

   אָנָּא, עֲזֹר לִי לְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק, "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה", וְשֶׁאֶשְׁמֹר עַל שְׁתִיקָה מוּל מִי שֶׁמְּקַלֵּל אוֹתִי. חֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ עַל אַרְבָּעָה סוּגֵי תְּגוּבוֹת לְתִסְכּוּל, כַּאֲשֶׁר הַגְּבוֹהָה מִכֻּלָּן הִיא מִי שֶׁקָּשֶׁה לִכְעֹס וְנֹחַ לִרְצוֹת. חֲזַ"ל שׁוֹאֲלִים שָׁם, וּמַה לְגַבֵּי אָדָם שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס כְּלָל, הַאִם אֵין זוֹ מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר? וְהֵם מְשִׁיבִים, שֶׁאֵין אָדָם כָּזֶה! הַשֵּׁם, לֹא בָּרָאתָ אוֹתָנוּ לִהְיוֹת מַלְאָכִים; לְכֻלָּנוּ יֵשׁ מִדּוֹת וּנְטִיּוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, וְעָלֵינוּ מוּטָל לְהִשְׁתַּפֵּר. אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל תַּאֲוָה לֹא-רְאוּיָה שֶׁיֵּשׁ לִי וּלְהִתְרַחֵק מֵחֲבֵרִים רָעִים וּמֵהַשְׁפָּעוֹת שְׁלִילִיּוֹת. שֶׁאֶתְגַּבֵּר עַל הַטֶּבַע שֶׁלִּי בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁלִּי, וְאָז אַתָּה, הַשֵּׁם, תְּשַׁנֶּה אֶת חֻקֵּי הַטֶּבַע כְּדֵי לַעֲזֹר לִי.

   אָנָּא עֲזֹר לִי לִזְכֹּר זֹאת כָּל הַזְּמַן וְתָמִיד לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִשְׁתַּפֵּר. שֶׁתִּהְיֶה לִי סַבְלָנוּת אֵין-קֵץ לְכָל אָדָם וּלְכָל מַצָּב, וְתָמִיד אֶתְרַחֵק מִן הַכַּעַס. תָּמִיד אָגִיב בְּמִלִּים רַכּוֹת וְלֹא אַרְגִּישׁ מְרִירוּת, גַּם לֹא בְּתוֹךְ לִבִּי. אִם אֲנִי נִכְנָס לְמֶתַח אוֹ לַחֲרָדָה, אוֹ שֶׁאֲנִי מִתְרַגֵּז, זֶהוּ סִימָן בָּרוּר לְכָךְ שֶׁאֵין לִי מַסְפִּיק אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ מִמְּךָ. גַּם כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים עוֹשִׂים לִי טוֹב אוֹ רַע, זֶה לֹא הֵם, זֶה רַק אַתָּה הַמַּכְנִיס מַחֲשָׁבוֹת וּרְצוֹנוֹת כָּאֵלֶּה לְלִבָּם, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַהֲגוּ כָּךְ אוֹ כָּךְ. מִי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁאַתָּה בָּרָאתָ אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְאוֹתָנוּ, כְּדֵי שֶׁנְּיַשֵּׁב אֶת הָעוֹלָם וַנַּעֲבֹד אוֹתְךָ, עֲבוּרוֹ כָּל הַמַּצָּבִים הֵם הַיְינוּ הַךְ.

   חֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ כִּי הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָנוּ כַּאֲשֶׁר נַגִּיעַ לָעוֹלָם הַבָּא הִיא, "נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה?" הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט הוּא, הַאִם עָסַקְנוּ בֶּאֱמוּנָה בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ, קְרִי: מִתּוֹךְ יֹשֶׁר וַהֲגִינוּת, מִבְּלִי לְשַׁקֵּר אוֹ לְהוֹנוֹת אִישׁ. אַךְ נִתַּן לְפָרֵשׁ שְׁאֵלָה זוֹ גַּם בְּמַשְׁמָעוּת שֶׁל: הַאִם "עָסַקְנוּ" בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּמַתַּן אֱמוּנָה וְקַבָּלָתָהּ. אָנָּא, הַשֵּׁם, עֲזֹר לִי לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה הַמֵּרַבִּית בְּךָ, וְכֵן לְהַעֲבִיר אוֹתָהּ לַזּוּלַת. אִם רְצוֹנְךָ הוּא שֶׁיִּהְיוּ לִי כְּאֵבִים וְיִסּוּרִים, אֲזַי אֲנִי אֶהְיֶה מְרֻצֶּה עִם הַכְּאֵב. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶשְׁתַּדֵּל לְהוֹדוֹת לְךָ וּמַמָּשׁ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עִם כָּל כְּאֵב וּלְפַרְסֵם אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי!

   חֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ כִּי אִם אָדָם מְאַבֵּד מַטְבֵּעַ כֶּסֶף, עָלָיו לְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם כְּאִלּוּ הוּא מָצָא מַטְבֵּעַ כֶּסֶף. וְאִם הוּא מְאַבֵּד שְׁנֵי מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, עָלָיו לִשְׂמֹחַ כְּאִלּוּ מָצָא שְׁנֵי מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף. אוֹתוֹ הַדָּבָר נָכוֹן לְגַבֵּי כָּל דָּבָר "רַע" שֶׁקּוֹרֶה לָאָדָם; עָלָיו לַחְשֹׁב כִּי הָרָע הוּא טוֹב, מִכֵּיוָן שֶׁמִּדַּת הַטּוֹב הִיא בְּהֶתְאֵם לְמִדַּת הָרַע. כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר הַמַּצָּב נִרְאֶה רַע מְאֹד, זֶהוּ טוּבְךָ הַיּוֹרֵד אֵלֵינוּ בְּמִדָּה עוֹד יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵהָרָגִיל. אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהַפְנִים אֶת הַלִּמּוּד הַזֶּה וּלְהַאֲמִין בְּכָךְ בֶּאֱמֶת.

   אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהוֹדוֹת אֲפִלּוּ עַל-כָּךְ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל דָּבָר שֶׁאוּלַי עָשִׂיתִי לֹא כַּשּׁוּרָה, לִזְנֹחַ אֶת כָּל הַגַּאֲוָה וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁלִּי שֶׁכֻּלָּם חַיָּבִים לִי הַכֹּל. שֶׁאֶזְכֶּה לְטַפֵּחַ אֶת מִדַּת הָעֲנָוָה וּלְעוֹלָם לֹא לְהִתְגָּאוֹת, כְּפִי שֶׁכָּתוּב, "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה". וּלְכָל הַפָּחוֹת שֶׁאַפְסִיק לְקוֹנֵן וּלְהִתְלוֹנֵן. הַנְּקֻדָּה הַחֲשׁוּבָה מִכֹּל כָּאן הִיא, שֶׁאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁלִּי בְּךָ, וְלִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה. לֹא רַק מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁלְּמַעֲשֶׂה, הַשִּׂמְחָה יוֹתֵר בְּרִיאָה וְתוֹרֶמֶת לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים יוֹתֵר!

   וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר "אֹשֶׁר" אוֹ "שִׂמְחָה", אֵינֶנִּי מִתְכַּוֵּן לִרְכוּשׁ גָּדוֹל יוֹתֵר, לְאֹכֶל טוֹב יוֹתֵר, לְבִדּוּר וּמְקוֹמוֹת בִּלּוּי; אֲנִי מִתְכַּוֵּן לַהֲבָנָה הַפְּשׁוּטָה עַד כַּמָּה שָׁפַר מַזָּלִי שֶׁיֵּשׁ לִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי! כַּוָּנָתִי הִיא, לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה לְלֹא כָּל הַדְּבָרִים הַמְּיֻתָּרִים בַּחַיִּים, שֶׁרַק גּוֹרְמִים לָאָדָם לְהִשְׁתּוֹקֵק לְעוֹד, בִּמְקוֹם שֶׁיִּהְיֶה לִי סִפּוּק אֲמִתִּי גַּם מֵהַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים, מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לִי כְּבָר. כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר, "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", מִי שֶׁלֹּא מִשְׁתּוֹקֵק לְעוֹד, לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר אוֹ טוֹב יוֹתֵר, וּבִפְרָט לֹא לְמוֹתָרוֹת וְתוֹסָפוֹת, טִיּוּלִים וְכַדּוֹמֶה! בְּדוֹמֶה לְכָךְ, כַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר "שִׂמְחָה/אֹשֶׁר" אֵין כַּוָּנָתִי לִשְׁטֻיּוֹת וְקַלּוּת דַּעַת, קַלּוּת רֹאשׁ וְטִפְּשׁוּת. כַּוָּנָתִי הִיא, שִׂמְחָה אֲמִתִּית בְּךָ, הַשֵּׁם. 

   וְעוֹד דָּבָר, כָּעֵת, כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ, אָנָּא עֲזֹר לִי שֶׁלֹּא אַתְחִיל לְקַבֵּל אֶת הַתְּחוּשָׁה כְּאִלּוּ אַתָּה, הַשֵּׁם, מְחֻיָּב לַעֲזֹר לִי, לִשְׁלֹחַ לִי אֶת הַיְשׁוּעָה. מִכֵּיוָן שֶׁכָּעֵת אֲנִי מִתְפַּלֵּל חֲצִי שָׁעָה בְּכָל יוֹם, אַתָּה חַיָּב לַעֲזֹר לִי. עֶצֶם מַהוּתָהּ שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב הִיא לְהַרְגִּישׁ שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לִי דָּבָר, וְכִי הַכֹּל הוּא חֶסֶד טָהוֹר מִמְּךָ, וְעַל-כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר תּוֹדָה. אַתָּה לֹא חַיָּב לִי דָּבָר, וְלֹא מַגִּיעַ לִי מְאוּמָה וַאֲנִי רַק רוֹצֶה לְקַבֵּל כָּל דָּבָר שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי, מִתּוֹךְ הַכָּרַת טוֹבָה מְלֵאָה וְשֶׁבַח וְהוֹדָאָה. אֲנִי רַק רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לְךָ, הַשֵּׁם, עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי וְעַל כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לִי, מִכֵּיוָן שֶׁהַמַּטָּרָה הַיְּחִידָה שֶׁל הַכֹּל הִיא לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ.

   רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, כֹּל יָכוֹל, אָנָּא, לְעוֹלָם אַל תַּעֲמִיד אוֹתִי בְּנִסְיוֹן הָעֹשֶׁר. אֲנָשִׁים רַבִּים כָּל-כָּךְ נוֹפְלִים בְּנִסָּיוֹן זֶה, הֵם מְקַבְּלִים סְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים וְלֹא מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם כָּרָאוּי. כָּל אוֹתָם מְתַכְנְתִּים, בַּעֲלֵי מֶדְיָה חֶבְרָתִּית, מְנַהֲלֵי קְרָנוֹת גִּדּוּר, יַצְרָנֵי חִסּוּנִים וְכוּ', כֻּלָּם הוֹפְכִים לְמוּלְטִי-מִילְיַארְדְרִים וְאָז כָּל מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים זֶה לִשְׁמֹר לְעַצְמָם אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁשָּׁלַחְתָּ לָהֶם. הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלְצָר שֶׁמֵּבִיא לַשֻּׁלְחָן מַגָּשׁ עָמוּס בְּמַאֲכָלִים עֲבוּר כָּל הַסּוֹעֲדִים וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ לִפְנֵי אֶחָד מֵהֶם. הַאִם הוּא אָמוּר לֶאֱכֹל אֶת הַכֹּל בְּעַצְמוֹ, אוֹ לְחַלֵּק לְכֻלָּם? בְּכָל אֹפֶן, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֶשֶׂר אֲחֻזּוֹת פְּאֵר בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, אֲבָל אֵין לָהֶם שִׂמְחָה אוֹ שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ!

   אָנָּא, עֲזֹר לִי לִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, הַכֹּל מִמְּךָ, וְהַכֹּל עַל-מְנָת שֶׁאֶשְׁאַף לְהַאֲמִין בְּךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. לֹא לֵהָנוֹת מִכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי בְּעַצְמִי, מִבְּלִי לְחַלֵּק אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי לְמִי שֶׁנִּזְקָק לְכָךְ. אִם אֲנִי מַצְלִיחַ, וְגַם אִם אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ, כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁעוֹלָה בְּמֹחִי כְּאִלּוּ אֲנִי מֻצְלָח שֶׁכָּזֶה, אוֹ כִּשָּׁלוֹן שֶׁכָּזֶה, אֵינָהּ אֶלָּא כְּפִירָה. גַּם הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא נָתַתָּ לִי, גַּם הֵם לְטוֹבָתִי הַגְּמוּרָה. יֵשׁ לִי כְּאֵבִים? אֲנִי מוֹדֶה לְךָ עַל הַכְּאֵב, עַל כָּל הַסֵּבֶל שֶׁלִּי. מַה שֶּׁכּוֹאֵב לִי בֶּאֱמֶת הוּא הָעֻבְדָּה שֶׁאֵינֶנִּי מוֹדֶה לְךָ עַל הַכֹּל, שֶּׁאֵין לִי מַסְפִּיק אֱמוּנָה בְּךָ. כּוֹאֵב לִי שֶׁאֵינֶנִּי מַאֲמִין כִּי כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי מַגִּיעַ אֵלָי מִמְּךָ, וְכִי הַכֹּל לְטוֹבָה. אִם הַפַּרְנָסָה שֶׁלִּי לֹא מַסְפִּיקָה, תּוֹדָה. אִם אֵינֶנִּי בְּקַו הַבְּרִיאוּת, תּוֹדָה. אֲנִי רַק רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה לִי אֱמוּנָה מֻשְׁלֶמֶת בְּךָ וְשֶׁתָּמִיד אֶהְיֶה מָלֵא בְּשִׂמְחָה וּלְהוֹדוֹת מִכָּל הַלֵּב. זֶהוּ סוֹד הַחַיִּים הַטּוֹבִים, שֶׁהַכֹּל טוֹב, וְלָכֵן תָּמִיד אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ אֶחְיֶה אֶת חַיַּי מִתּוֹךְ שְׂבִיעוּת רָצוֹן מְלֵאָה. פָּשׁוּט, אִם אֲנִי "חַי" אֶת הַכָּרַת הַטּוֹבָה וְהָאֱמוּנָה בְּךָ, מֻבְטָח לִי בְּהֶחְלֵט שֶׁיִּהְיוּ לִי חַיִּים טוֹבִים.

   אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהַפְנִים אֶת הַיְּדִיעָה כִּי הָעוֹלָם, כָּל הָעוֹלָמוֹת, כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ הַיְנוּ אַךְ וְרַק עֲבוּר מַעֲשֵׂינוּ וְהִתְנַהֲגוּתֵנוּ. עָלֵינוּ לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁאַתָּה הַבְּעָלִים עַל הַכֹּל וְכִי אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה מוּדָעִים לְכָל הַטּוֹב וְהַחֶסֶד שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעֲנֵנוּ, וּלְהוֹדוֹת לְךָ וּלְהַלֵּל אוֹתְךָ תָּמִיד. נִדְרָשׁ מִמֶּנִּי לְהַשְׁקִיעַ אֶת כֹּחוֹתַי וּמַאֲמָצַי בְּפַרְנָסָה וּלְטַפֵּל בַּעֲסָקִים, אַךְ בְּאוֹתָהּ מִדָּה נִדְרָשׁ מִמֶּנִּי לְהַאֲמִין כִּי הַתּוֹצָאָה הַסּוֹפִית כֻּלָּהּ מִמְּךָ וּתְלוּיָה בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ. אַתָּה נוֹתֵן לָנוּ חַיִּים, אֲוִיר לִנְשִׁימָה, גֶשֶׁם, שֶׁמֶשׁ, מַיִם, כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים. כָּל מַה שֶּׁנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ הוּא, לְהַכִּיר שֶׁהַכֹּל מִמְּךָ וּלְהוֹדוֹת לְךָ. דְּרִישָׁה זוֹ הַמְּחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ, לְהוֹדוֹת לְךָ, הִיא לְמַעֲשֶׂה חֵלֶק מַהוּתִי וְחִיּוּנִי בַּבְּרִיאָה וַאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לֹא רַק לְהוֹדוֹת לְךָ עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעֲנֵנוּ, אֶלָּא גַּם עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁעָשִׂיתָ אֵי-פַּעַם עֲבוּרֵנוּ, כָּל הַחֲסָדִים וְהַנִּסִּים שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ עַד כֹּה.

   הֲרֵינִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי בָּזֹאת לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמֵיטַב יְכָלְתִּי לִחְיוֹת אֶת חַיַּי בְּשִׂמְחָה. לֹא רַק מִכֵּיוָן שֶׁבִּכְלָל לֹא נָעִים לִהְיוֹת אֻמְלָל וְעָצוּב, אֶלָּא גַּם מִכֵּיוָן שֶׁהָעַצְבוּת הִיא לְמַעֲשֶׂה חֵטְא גָּדוֹל מְאֹד; אֵין כָּל "רְשׁוּת" לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת. אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, אָסוּר לוֹ לִהְיוֹת עָצוּב. מִי נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִתְעַצֵּב? מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עָשָׂה מַשֶּׁהוּ לֹא-טוֹב, הַאִם זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁעָלָיו לַעֲבֹר עֲבֵרָה גְּרוּעָה עוֹד יוֹתֵר וּלְהִתְעַצֵּב עַל כָּךְ? בְּוַדַּאי, עָלָיו לְהִתְחָרֵט וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אַךְ לְאַחַר-מִכֵּן עָלָיו לַחֲזֹר לְמַצָּב שֶׁל שִׂמְחָה. כַּאֲשֶׁר אַתָּה מִצְטַעֵר עַל מַשֶּׁהוּ לֹא-טוֹב שֶׁעָשִׂיתָ, הַצַּעַר שֶׁלְּךָ לֹא מְקָרֵב אוֹתְךָ אֶל הַשֵּׁם, לְמַעֲשֶׂה הוּא מַרְחִיק אוֹתְךָ מִמֶּנּוּ. עַל הָאָדָם לְהִתְחָרֵט, לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, וְאָז לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁהוּא עָשָׂה וְשֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם, עָשִׂיתָ לְמַעֲנוֹ, וּכְפִי שֶׁאוֹמְרִים – יֶלֶד מִתְאַמֵּץ וּמֵבִיא אֶת עַצְמוֹ לְהַתְקָפַת זַעַם, כָּךְ גַּם עָלַי לְהִתְאַמֵּץ וּלְהָבִיא אֶת עַצְמִי לְמַצָּב שֶׁל שִׂמְחָה!

   הַחֵלֶק הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בִּתְשׁוּבָה הוּא הַוִּדּוּי. אָדָם חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט שֶׁל כָּל מַעֲשֶׂה לֹא-טוֹב שֶׁהוּא עָשָׂה לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁם. אָנָּא, עֲזֹר לִי לִהְיוֹת מְחֻבָּר אֵלֶיךָ לְלֹא הַפְסָקָה, לְדַבֵּר אִתְּךָ בְּדִיּוּק כְּמוֹ יֶלֶד הַמְּדַבֵּר עִם אָבִיו, לוֹמַר סְלִיחָה, לוֹמַר תּוֹדָה, לִשְׁפֹּךְ אֶת לִבִּי לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְלִשְׁמֹר אֶת עַצְמִי בַּמַּסְלוּל הַנָּכוֹן שֶׁל לִהְיוֹת קָשׁוּר אֵלֶיךָ וּלְעוֹלָם לֹא לְאַבֵּד אוֹתְךָ, בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא מֵבִין שֶׁהָלַכְתִּי לְאִבּוּד.

   אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁדִּבְרֵי הַשֶּׁבַח וְהַתּוֹדָה שֶׁלִּי אֵלֶיךָ גּוֹרְמִים לְךָ נַחַת רוּחַ גְּדוֹלָה, גַּם כַּאֲשֶׁר אֲנִי סוֹבֵל כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁבְּעַצְמִי אֵינֶנִּי מַרְגִּישׁ חִבּוּר לַמִּלִּים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. כַּמּוּבָן, אֵין לִי כָּל סָפֵק שֶׁאַתָּה, הַשֵּׁם, צוֹדֵק וְהוֹגֵן בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה עֲבוּרִי. כְּפִי שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהוֹגֵי הַדֵּעוֹת, אוֹ שֶׁמָּא הָיָה עָלָיו לוֹמַר: אֲנִי מַאֲמִין, לְפִיכָךְ אֲנִי קַיָּם. כְּמוֹ-כֵן, אָנָּא עֲזֹר לִי שֶׁלֹּא אוֹצִיא מִפִּיו לְעוֹלָם דִּבְרֵי כְּפִירָה הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר, גַּם לֹא בִּצְחוֹק, מִכֵּיוָן שֶׁדִּבּוּר כָּזֶה עָלוּל לִפְגֹעַ בְּנִשְׁמָתִי. לֹא תָּמִיד הַחַיִּים קַלִּים; אֲנִי רוֹאֶה סְבִיבִי אֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְלִים מִבְּעָיוֹת גּוּפָנִיּוֹת וְנַפְשִׁיּוֹת, חֲרָדוֹת וְהֶתְקְפֵי פַּאנִיקָה, אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹפְלִים לְתַאֲווֹת גּוּפָנִיּוֹת וְהִתְמַכְּרוּיוֹת רַק מִכֵּיוָן שֶׁהֵם לֹא הָיוּ מוּכָנִים מֵעוֹלָם לְהִתְמוֹדֵד עִם הַקְּשָׁיִם, הָאַכְזָבוֹת וְהַמַּשְׁבֵּרִים הַצָּצִים וְעוֹלִים בַּחַיִּים, בְּאֹרַח בִּלְתִּי-נִמְנַע. אָנָּא, עֲזֹר לִי לְחַזֵּק אֶת נַפְשִׁי בֶּאֱמוּנָה בְּךָ, כְּדֵי שֶׁכָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא עִם אֲנָשִׁים אוֹ נְסִבּוֹת שׁוֹנוֹת לֹא יוּכַל לְהַחְלִישׁ אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁלִּי לְעוֹלָם.

   אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ שִׁכְנוּעַ וְחִיּוּנִיּוּת וּלְהַשְׁלִיךְ מֵעָלַי אֶת כָּל הָעַצְבוּת, הָעַצְלוּת וְהַכְּבֵדוּת שֶׁלִּי. לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם מִתּוֹךְ מֶרֶץ וְחִיּוּנִיּוּת מְחֻדָּשִׁים, כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי אוֹתָהּ מֵעוֹלָם. קַל לִשְׁכֹּחַ אוֹתְךָ וְלִפּוֹל בְּיֵאוּשׁ, לִשְׁכֹּחַ כִּי בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהֶחְזַקְתָּ אוֹתִי בַּחַיִּים עַד הַיּוֹם, עָלַי לְהַאֲמִין שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תַּעַזְבֵנִי. עָלַי לְהַבְחִין בִּקְבִיעוּת וְלָשִׁים לֵב תָּמִיד אַךְ וְרַק לַחֶסֶד שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעֲנִי וְלֹא לְמַה שֶּׁחָסֵר לִי אוֹ שֶׁאֲנִי סוֹבֵל מִמֶּנּוּ. כָּל הַמַּטָּרָה שֶׁלִּי כָּאן הִיא לְרוֹמֵם אֶת עַצְמִי לְדַרְגָּה רוּחָנִית בָּהּ אוֹדֶה לְךָ עַל הַ-כֹּ-ל, עַל כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי. תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, שֶׁמַּצָּבִי הַכַּלְכָּלִי יַצִּיב, אֲבָל גַּם אִם הָיִיתִי שָׁקוּעַ בְּחוֹבוֹת, הָיִיתִי מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתְךָ וּמוֹדֶה לְךָ בְּכָל יוֹם עַל הַחוֹבוֹת שֶׁלִּי. אִם לֹא הָיִיתִי מַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת הַתַּפְקִיד בָּעֲבוֹדָה שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵף אֵלָיו, אוֹ לֹא לְקַבֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁקִּוִיתִי לְקַבֵּל, הָיִיתִי מוֹדֶה לְךָ וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתְךָ עַל כָּךְ.

   אָנָּא עֲזֹר לִי לִזְכֹּר אוֹתְךָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם וְלִשְׁפֹּךְ אֶת לִבִּי לְפָנֶיךָ עַל הַכֹּל. פַּעַם אַחַת, ר' נַחְמָן שָׁם לֵב שֶׁחָסֵר כַּפְתּוֹר בִּמְעִילוֹ שֶׁל תַּלְמִידוֹ ר' נָתָן. הוּא שָׁאַל אוֹתוֹ, "נָתָן, הִתְפַּלַּלְתָּ לַהַשֵּׁם עַל כַּפְתּוֹר חָדָשׁ?" הַתַּלְמִיד לֹא עָנָה לוֹ, וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ אָמַר לְעַצְמוֹ, 'הֲאִם אֲנִי אֲבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם דָּבָר כָּל-כָּךְ פָּעוֹט וַחֲסַר חֲשִׁיבוּת?' שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַבִּי, "הַאִם זֶה לְמַטָּה מִכְּבוֹדְךָ לְהִתְפַּלֵּל עַל כַּפְתּוֹר?" זוֹהִי הַמַּדְרֵגָה שֶׁאֲנִי מְקַוֶּה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, לְסַפֵּר לְךָ כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּלִבִּי וּבְמַחְשְׁבוֹתַי. לְהוֹדוֹת לְךָ עַל הַכֹּל מֵעֹמֶק לִבִּי וְלֹא סְתָם בְּתוֹר 'מַס שְׁפָתַיִם', לְהַבִּיעַ אֶת הַכָּרַת הַטּוֹב הָעֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי וֶאֶמוּנָתִי בְּךָ. יָדוּעַ כִּי הַמַּטָּרָה הַיְּחִידָה שֶׁלְּךָ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם הָיְתָה כְּדֵי לְהַעֲנִיק טוֹב וּלְגַלּוֹת אֶת רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, כְּדֵי שֶׁנָּבִין וְנַאֲמִין בְּךָ.

   כִּי אִם לֹא נַאֲמִין בְּכָךְ, אָז בְּמַה נַאֲמִין? הֲיִתָּכֵן שֶׁבָּרָאתָ אֶת עוֹלָמְךָ עַל-מְנָת לְהִתְעַלֵּל בָּנוּ, ח"ו שֶׁאַתָּה שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ וּמִתְאַכְזֵר אֵלֵינוּ וּמַשְׁאִיר אוֹתָנוּ בִּידֵי הַגּוֹרָל הָעִוֵּר? כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא! אִם לֹא נַאֲמִין בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, לֹא נַאֲמִין בְּךָ כְּלָל. אִם נַחְשֹׁב שֶׁמַּגִּיעַ לָנוּ מַשֶּׁהוּ, מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בְּעֶצֶם הוּא לְהַמְצִיא בּוֹרֵא דִּמְיוֹנִי הַמְּחֻיָּב לְמַלֵּא אֶת כָּל רְצוֹנוֹתֵינוּ. אִם נִהְיֶה עֲצוּבִים אוֹ מְאֻכְזָבִים, זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים וְעוֹשִׂים. חוֹבָתֵנוּ הִיא לֶאֱהֹב אוֹתְךָ, וְאִישׁ לֹא יָכוֹל לֶאֱהֹב אוֹתְךָ אִם הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה חַיָּב לוֹ. רַק כַּאֲשֶׁר נַעֲרִיךְ שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ הוּא בַּחֲסָדֶיךָ, נוּכַל לְהַרְגִּישׁ אֶת אַהֲבָתְךָ אֵלֵינוּ וְלֶאֱהֹב אוֹתְךָ בַּחֲזָרָה. וּבִכְלָל, מִי אֲנַחְנוּ שֶׁנַּכְרִיז כִּי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ הוּא צוֹדֵק אוֹ לֹא? רַק אִם נִחְיֶה חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה בְּךָ, נוּכַל לְהַשִּׂיג חַיִּים מְאֻשָּׁרִים בֶּאֱמֶת וּלְקַבֵּל אֶת כָּל הַיְשׁוּעוֹת.

   רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, כֹּל יָכוֹל, אָנָּא עֲזֹר לִי לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת וְלֹא לְהַקְפִּיד כְּלָל עַל כָּל אָדָם שֶׁהוּא, גַּם לֹא בְּמַחְשָׁבָה. עֲזֹר לִי לְהַאֲמִין שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לִי דָּבָר, טוֹב אוֹ רַע, אֶלָּא אִם אַתָּה גָּזַרְתָּ עַל כָּךְ. אָסוּר לִי לְהַרְשִׁיעַ מִישֶׁהוּ כְּאִלּוּ הָיָה אָשֵׁם, אֶלָּא לָדוּן כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת.

   אָנָּא עֲזֹר לִי, גַּם בְּעוֹד שׁוֹטֵר הַתְּנוּעָה מְדַפְדֵף בַּפִּנְקָס שֶׁלּוֹ כְּדֵי לְהַחְלִיט אֵיזֶה סוּג שֶׁל דו‍ֹ"ח הוּא יִתֵּן לִי, לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ וּלְהוֹדוֹת לְךָ עַל שֶׁנָּתַתָּ לִי אֶת הַדוֹ"ח הַזֶּה. גַּם אִם, חַס וְחָלִילָה, אֶמְצָא אֶת עַצְמִי בְּבֵית-מִשְׁפָּט לִקְרַאת הַכְרָעָה בְּאַשְׁמָתִי, וּבִפְרָט אִם אֲנִי כְּבָר נִמְצָא בַּכֶּלֶא, מַה שֶּׁעָלַי לַעֲשׂוֹת זֶה פָּשׁוּט לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ וּלְהוֹדוֹת לְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי. אָנָּא עֲזֹר לִי לְקַבֵּל תָּמִיד אֶת כָּל הַבְּעָיוֹת וְהַקְּשָׁיִם בְּאַהֲבָה וּבְתוֹדָה כֵּנָה.

   אָנָּא עֲזֹר לִי לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לְהוֹדוֹת לְךָ בְּהִתְלַהֲבוּת אֲמִתִּית עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה וְקוֹרֶה לִי בַּחַיִּים. לְהוֹדוֹת עַל כָּל חֶסֶד וְחֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עֲבוּרִי, בֵּין גַּשְׁמִי וּבֵין רוּחָנִי, לְיַחֵס עֵרֶךְ כָּזֶה לְכָל דָּבָר קָטָן, שֶׁאֶתְבַּיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ עוֹד. מִי שֶׁנּוֹתֵן תּוֹדָה תָּמִיד, הוּא אָדָם מְאֻשָּׁר עִם מַבָּט אוֹפְּטִימִי עַל הַחַיִּים. אַף לֹא אֶחָד אוֹהֵב לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים פַּסִּימִיסְטִים שֶׁנֶּאֱנָחִים וּמִתְלוֹנְנִים תָּמִיד וְרוֹאִים הַכֹּל שָׁחוֹר. רַק לְהִתְעַסֵּק עִם אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ מֵבִיא לְדִכָּאוֹן.

   הַכֹּל תָּלוּי בַּדִּבּוּר. הָאֹפֶן בּוֹ אָדָם מְדַבֵּר, מְבַטֵּא אֶת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁלּוֹ הַיּוֹצֵאת הַחוּצָה. אִם תִּהְיֶה מְתֻסְכָּל וּשְׁלִילִי, זוֹ הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר לְהִדָּחוֹת עַל-יְדֵי כָּל מִי שֶׁאַתָּה מַכִּיר. כְּמוֹ-כֵן, הַקֶּשֶׁר בֵּין שִׂמְחָה וְחִיּוּבִיּוּת לְבֵין בְּרִיאוּת אֵיתָנָה, הוּא דָּבָר שֶׁהֻכַח בְּאֹפֶן מַדָּעִי. מַצָּב שֶׁל שִׂמְחָה מְחַזֵּק אֶת הַמַּעֲרֶכֶת הַחִסּוּנִית, וְהַגּוּף מְסֻגָּל לְהִתְנַגֵּד לְמַחֲלוֹת וַאֲפִלּוּ לְרַפֵּא אֶת עַצְמוֹ מִמַּחֲלוֹת, מִוִּירוּסִים וְכָל מִינֵי חֳלָאִים אֲחֵרִים. הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּהַכָּרַת טוֹבָה וְהַכָּרַת טוֹבָה, וְכֵן בְּרִיאוּת טוֹבָה תְּלוּיָה בַּשִּׂמְחָה! עֲזֹר לִי לְהוֹדוֹת לְךָ וְתָמִיד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, בִּפְרָט בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. אֵין דָּבָר שֶׁמִּשְׁתַּוֶּה לְכָךְ.

   לְעֻמַּת זֹאת, כָּל תְּלוּנָה שֶׁאֲנִי מַשְׁמִיעַ, מְכַרְסֶמֶת בַּחִיּוּנִיּוּת שֶׁלִּי. רוֹב הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם מְבַטְּאִים הַכָּרַת תּוֹדָה הֵם תְּלוּנוֹת – בְּדִיחוֹת, פּוֹלִיטִיקָה, הַבֻּרְסָה, וְכוּ'. לְמַעֲשֶׂה, כָּל דִּבּוּר שֶׁאֵינֶנּוּ מְשַׁבֵּחַ אוֹתְךָ, אֵינוֹ אֶלָּא תְּלוּנָה. הַתְּלוּנָה אֵינֶנָּה אֶלָּא הַטָּלַת אַשְׁמָה עָלֶיךָ, הַשֵּׁם, וְזוֹהִי חֻצְפָּה עֲצוּמָה וּכְפִירָה מַמָּשׁ. אֲפִלּוּ הַקְשָׁבָה לִתְלוּנוֹתָיו שֶׁל אָדָם אַחֵר, מַזִּיקָה. כָּל תְּלוּנָה מַרְעִילָה אֶת הַמִּתְלוֹנֵן וְהַמַּאֲזִין כְּאֶחָד; אָנָּא עֲזֹר לִי לְהִתְרַחֵק מִשְּׁנֵיהֶם. אִשְׁתּוֹ וְאַחַד-עָשָׂר יְלָדָיו שֶׁל הָאֲדְמוֹ"ר מִקְּלוֹיזְנְבּוּרְג, ר' יְקוּתִיאֵל יְהוּדָה הַלְבֶּרְשְׁטַם זצוק"ל, נִרְצְחוּ כֻּלָּם בַּשּׁוֹאָה. הוּא בְּעַצְמוֹ שָׂרַד אֶת הַגֶּטָאוֹת, אֶת קְרוֹנוֹת הַבָּקָר, אֶת מִצְעֲדֵי הַמָּוֶת וְאֶת מַחֲנוֹת הָרִכּוּז, וְעִם כָּל זֹאת הוּא לֹא הִפְסִיק לְהַאֲמִין שֶׁאֵין עוֹד כָּל כֹּחַ בָּעוֹלָם זוּלָתְךָ. הוּא הָיָה עוֹמֵד בִּפְנֵי שׁוֹמְרֵי הָ-אֶס.אֶס. וּמִתְעַלֵּם מֵהֶם לַחֲלוּטִין, וַאֲפִלּוּ מַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל, תּוֹךְ-כְּדֵי שֶׁהֵם מַכִּים בּוֹ בְּאַכְזָרִיּוּת. לַמְרוֹת שֶׁהוּא עָבַר אֶת כָּל הָעִנּוּיִים בִּידֵי הַגֶּרְמָנִים, הוּא הִמְשִׁיךְ לְעוֹדֵד וּלְחַזֵּק אֶת אֶחָיו הַיְהוּדִים לְהַאֲמִין רַק בְּךָ בִּלְבַד, לִרְאוֹת אוֹתְךָ מוּל עֵינֵיהֶם תָּמִיד, וּלְעוֹלָם לֹא לְהִתְלוֹנֵן עַל הַסֵּבֶל שֶׁהֵם עוֹבְרִים.

   אָנָּא עֲזֹר לִי לְחַפֵּשׂ, וּפָקַח אֶת עֵינַי וְהַרְאֵה לִי מִיהוּ צַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי וַעֲזֹר לִי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. כָּתוּב, "וַיַּאֲמִינוּ בַּהַשֵּׁם וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", וְרַבִּי נַחְמָן לוֹמֵד מִן הַפָּסוּק: כְּדֵי לְהַאֲמִין בַּהַשֵּׁם, צָרִיךְ לְהַאֲמִין תְּחִלָּה בְּמֹשֶׁה, וְנִיצוֹץ שֶׁל נִשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִמְצָא בְּצַדִּיק הַדּוֹר, כְּפִי שֶׁהוּא נִמְצָא בְּכָל הַצַּדִּיקִים. אָנָּא עֲזֹר לִי לְהַאֲמִין בְּכָל הַצַּדִּיקִים וְתָמִיד לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם בְּכָבוֹד. כָּתוּב בַּגְּמָרָא (פְּסָחִים נד:): "שִׁבְעָה דְּבָרִים מְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם אֵלּוּ הֵן: יוֹם הַמִּיתָה וְיוֹם הַנֶּחָמָה וְעֹמֶק הַדִּין וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בְּמַה מִּשְׂתַּכֵּר וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מָתַי תַּחְזֹר וּמַלְכוּת חַיֶּבֶת מָתַי תִּכְלֶה". אַךְ בְּעֵינֵי הַצַּדִּיקִים כֻּלָּם גְּלוּיִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי הֶעְנַקְתָּ מִכֹּחֲךָ לַצַּדִּיקִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְרַפֵּא אֲנָשִׁים כְּפִי שֶׁהֵם גּוֹזְרִים. יֵשׁ צַדִּיקִים הַמְּרַפְּאִים אֲנָשִׁים בְּאֶמְצָעוּת כּוֹסִית עַרַאק, וַאֲחֵרִים מְרַפְּאִים אוֹתָם בְּאֶמְצָעוּת מֶנְטוֹס. אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם תָּמִיד בְּכָבוֹד וּבְהַעֲרָכָה, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מְחַדֵּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, אַךְ וְרַק בִּזְכוּתָם, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי לְעוֹלָם קֶשֶׁר, וְלוּ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, עִם כָּל מִי שֶׁלּוֹעֵג עֲלֵיהֶם אוֹ גּוֹרֵם לָהֶם לְסֵבֶל.

   הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁעָלַי לִקְבֹּעַ בְּרֹאשִׁי הוּא, תָּמִיד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. מִישֶׁהוּ מַשְׁפִּיל אוֹ מַעֲלִיב אוֹתִי – אֲנִי לֹא יָכוֹל לָצֵאת מֵהַמִּטָּה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים! כָּל אֶחָד עוֹבֵר מִדֵּי פַּעַם בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת, וּבִכְלָל, טִבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם לִהְיוֹת עָצוּב. אָנָּא, עֲזֹר לִי לְהִלָּחֵם בְּכָל סוּגֵי הַדִּכָּאוֹן וְהָעַצְבוּת. עֲזֹר לִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עַד סוֹף יָמַי, אוֹ כָּל תְּפִלָּה אַחֶרֶת לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן. רַק לְהַקְדִּישׁ חֲצִי שָׁעָה בַּיּוֹם לְדִבּוּרִים אִתְּךָ. ר' נַחְמָן מַגְדִיר זֹאת כָּךְ: "הַתְּפִלָּה לַהַשֵּׁם בּוֹנֶה חִבּוּר בֵּינֵינוּ לְבֵינוֹ. כְּכָל שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ יוֹתֵר, כָּךְ יִהְיֶה הַצִּנּוֹר שֶׁבְּרָאתֶם גָּדוֹל יוֹתֵר, דַּרְכּוֹ הַשֵּׁם יוּכַל לִשְׁלֹחַ לָכֶם אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת, יִשּׁוּב הַדַּעַת וִישׁוּעוֹת שֶׁאַתָּה זָקוּק לָהֶן".

   כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְחַבֵּר אֵלֶיךָ, כָּךְ מִשְׁתַּפֶּרֶת אֵיכוּת הַחַיִּים שֶׁלִּי. שֶׁאוּכַל לְקַבֵּל אֶת הַיִּסּוּרִים וְהַזִּכְרוֹנוֹת הַמַּטְרִידִים בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל חֲדָשׁוֹת שְׂמֵחוֹת וְשֶׁפַע. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם אֹכֶל לֶאֱכֹל, הֵם חַסְרֵי בַּיִת, אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹלְדוּ פְּגוּעִים אוֹ הַסּוֹבְלִים מִנְּזָקִים בְּמַהֲלַךְ חַיֵּיהֶם, בֵּין אִם בְּעִקְבוֹת תְּאֻנָּה אוֹ תְּקִיפָה אוֹ כָּל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. אֲנָשִׁים לוֹקִים בְּסַרְטָן וּבְמַחֲלוֹת וְסִבּוּכִים גּוּפָנִיִּים אֲחֵרִים, בֵּין אִם יֵשׁ בָּהֶם סַכָּנַת חַיִּים וּבֵין אִם לָאו. אֲנָשִׁים שֶׁשִּׁכְּלוּ יֶלֶד אוֹ אִבְּדוּ בֶּן מִשְׁפָּחָה קָרוֹב אוֹ יָדִיד. לֹא מְשַׁנֶּה מַה קוֹרֶה לִי, אָנָּא עֲזֹר לִי לְהוֹדוֹת לְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹבֵר. עֲזֹר לִי לְפָרֵט אֶת הַדְּבָרִים בִּתְפִלָּתִי; מַה קָרָה וּמַה עוֹבֵר עָלַי, כָּל פְּרָט, וּלְהוֹדוֹת לְךָ עַל הַכֹּל. שֶׁאַצְלִיחַ לְפָרֵט וּלְהוֹדוֹת לְךָ בְּנִפְרָד עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר! שֶׁיִּהְיֶה לִי תָּמִיד יִשּׁוּב הַדַּעַת לֹא לִשְׁכֹּחַ, וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי, נִשְׁלָח אֵלַי יְשִׁירוֹת מִמְּךָ, וְכִי הַכֹּל לְטוֹבָתִי הַנִּצְחִית.

 

   כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי, תְּפִלָּה זוֹ נִכְתְּבָה עֲבוּר אָחִי שֶׁחָלָה בְּסַרְטָן. נְסִבּוֹת חַיֶּיךָ, קוֹרֵא יָקָר, בְּוַדַּאי שׁוֹנוֹת מֵאֵלּוּ שֶׁלּוֹ. הוּא גָּדַל בְּאַנְגְלִיָה וְהָיוּ לוֹ חַיִּים נֶהֱדָרִים. יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה הַקּוֹרֵא גָּדַלְתָּ בְּקוֹנְגוֹ כְּעֶבֶד בְּמִכְרוֹת בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה. לָכֵן, תֵּן תּוֹדָה עַל כָּךְ. יִתָּכֵן שֶׁהִתְעַלְּלוּ בְּךָ בְּיַלְדוּתְךָ אוֹ שֶׁהֻתְקַפְתָּ. לָכֵן, תֵּן תּוֹדָה עַל כָּךְ. אֱמוֹר אֶת הַפְּרָטִים. אֱמוֹר – תּוֹדָה לְךָ שֶׁהִתְעַלְּלוּ בִּי בְּיַלְדוּתִי. תּוֹדָה לְךָ עַל כָּל הַסֵּבֶל וְהַהַשְׁפָּלָה שֶׁעָבַרְתִּי, וְעַל כָּל הַכְּאֵב. תּוֹדָה לְךָ עַל בִּעוּתֵי הַלַּיְלָה וְכָל הַטְּרָאוּמָה שֶׁעָבַרְתִּי וַאֲשֶׁר אֲנִי מַמְשִׁיךְ לִסְבֹּל מֵהֶם. הַדָּבָר הֶחָשׁוּב הַיְּחִידִי הוּא, לוֹמַר תּוֹדָה בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁעָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. קַח אֶת הַתְּפִלָּה הַזּוֹ, עֲרוֹךְ אוֹתָהּ וְשַׁנֵּה אוֹתָהּ כָּךְ שֶׁהִיא תְּדַבֵּר עָלֶיךָ וְאֵלֶיךָ, אוֹ כְּתוֹב בְּעַצְמְךָ תְּפִלָּה. פָּשׁוּט כְּתוֹב אוֹתָהּ בְּסִגְנוֹן זֶה, נְתִינַת הוֹדָאָה. כְּמוֹ-כֵן, סְלַח לָאָדָם שֶׁתָּקַף אוֹתְךָ. זוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְהָבִיא לִסְגִירַת מַעְגָּל בְּכָל הַקָּשׁוּר לְמַה שֶּׁעָבַר עָלֶיךָ.

   מִי יוֹדֵעַ? אוּלַי בַּגִּלְגוּל הַקּוֹדֵם שֶׁלְּךָ הָיִיתָ אַתָּה זֶה שֶׁהִתְעַלֵּל בָּהֶם בְּאַכְזָרִיּוּת וְעִנָּה אוֹתָם, וּלְפִי חֻקֵּי הַצֶּדֶק הָאֱלֹקִי, הָיָה עָלֶיךָ לְהִשָּׁלַח לַגֵּיהִנּוֹם לְמִילְיַארְד שָׁנִים. אַךְ הַשֵּׁם רִחֵם עָלֶיךָ וְשָׁלַח אֶתְכֶם בְּיַחַד בַּחֲזָרָה לְכָאן, וְהִכְנִיס בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם אֶת הַמַּחְשָׁבָה לְהִתְעַלֵּל בְּךָ, וּבְכָךְ בִּטֵּל אֶת כָּל הַדִּינִים הַקָּשִׁים שֶׁהָיוּ עָלֶיךָ!

   אֵין לָנוּ כָּל הֲבָנָה שֶׁהִיא, מַדּוּעַ הַשֵּׁם עוֹשֶׂה אִתָּנוּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, עָלֵינוּ רַק לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. הַשֵּׁם מַכִּיר אוֹתָנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִכְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת עַצְמֵנוּ, הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַרְנוּ בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים הַקּוֹדְמִים שֶׁלָּנוּ וּמָה יִהְיֶה אִתָּנוּ בֶּעָתִיד. הַשֵּׁם אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לָנוּ הוּא לְטוֹבָתֵנוּ. הַתְּרוּפָה הַיְּחִידָה לְכָל דָּבָר הִיא: לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי: תַּעֲבֹד עַל עַצְמְךָ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה! תָּשִׁיר הַרְבֵּה, תִּרְקֹד הַרְבֵּה, תִּצְחַק הַרְבֵּה, תַּגִּיד תּוֹדָה עַל הַכֹּל – תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה!

   כְּמוֹ-כֵן, לַמֵּד אֶת יְלָדֶיךָ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. גַּם הֵם צְרִיכִים לִלְמֹד כֵּיצַד לְהוֹדוֹת, וּלְהִתְרַגֵּל לוֹמַר תּוֹדָה עַל כָּל דָּבָר. בְּנוֹסָף לְכָךְ, הֵם חַיָּבִים לִלְמֹד כֵּיצַד לִבְטֹחַ וּלְהַאֲמִין בַּהַשֵּׁם. גַּם הֵם זְקוּקִים לִפְעָמִים לִישׁוּעוֹת. הָרַב אָרוּשׁ מְסַפֵּר בְּסִפְרוֹ עַל יְלָדִים שֶׁסָּבְלוּ מֵהִתְעַלְּלוּת שֶׁל בִּרְיוֹנִים, אוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם חֲבֵרִים, אוֹ שֶׁסָּבְלוּ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. הֵם הִתְחִילוּ לְהוֹדוֹת לַהַשֵּׁם עַל כָּךְ, וְהַכֹּל הִסְתַּיֵּם. הֵם צְרִיכִים גַּם לִלְמֹד לְדַבֵּר בְּקוֹל, הַשֵּׁם אוֹהֵב אוֹתִי, הַשֵּׁם דּוֹאֵג לִי, הַשֵּׁם גֵּאֶה בִּי. הַדְּבָרִים חֲשׁוּבִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ כָּל הֶבֵּט אַחֵר בְּחִנּוּכָם, אִם לֹא יוֹתֵר מִכָּךְ, אַךְ דּוֹרְשִׁים הַרְבֵּה עֲבוֹדָה וְתִזְכֹּרֶת תְּמִידִית, וַאֲפִילוּ יוֹמְיוֹמִית.

   וּלְבַסּוֹף, רֵאשִׁית לַכֹּל, רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב אָמַר שֶׁהַמָּשִׁיחַ לֹא יָבוֹא עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָם יִתְמַלֵּא בְּתוֹרֹתָיו. תְּפִלָּה זוֹ מְלֵאָה בִּדְבָרִים שֶׁר' נַחְמָן לִמֵּד אוֹתָנוּ. שֵׁנִית, אֵינֶנִּי מְפַרְסֵם תְּפִלָּה זוֹ עַל-מְנָת לְהַרְוִיחַ אוֹ לְגַדֵּל אֶת שְׁמִי, אֶלָּא לְפַרְסֵם אֶת כְּבוֹד הַשֵּׁם בָּעוֹלָם וְלַעֲזֹר לְהָקִים אֶת הַשְּׁכִינָה מֵעֲפָרָהּ. לָכֵן, הֲרֵינִי מְוַתֵּר בָּזֹאת עַל כָּל זְכֻיּוֹת הַקִּנְיָן הָרוּחָנִי שֶׁלִּי עַל הַתְּפִלָּה וּמַכְרִיז עָלֶיהָ כְּמִי שֶׁאֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְאִישׁ. הַרְגִּישׁוּ חָפְשִׁי לְפַרְסֵם אוֹתָהּ בַּאֲתָר שֶׁלָּכֶם, לְהַדְפִּיס וְלִתְלוֹת אוֹתָהּ עַל הַמְּקָרֵר, לִשְׁלֹחַ פּוֹסְט לַחֲבֵרִים... בּוֹאוּ וְנוֹצִיא אוֹתָהּ לַמֶּרְחָב!

 

   בִּתְשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה: הַאִם אֲנִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר מִישֶׁהוּ אַחֵר? לִפְנֵיכֶם צִיטוּט מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "נִפְלְאוֹת הַתּוֹדָה" (עמ' 235)

   לְאַחַר שִׁעוּר בְּרֹאשׁ הָעַיִן נִגַּשׁ אֵלַי יְהוּדִי וְסִפֵּר לִי עַל בַּחוּרָה בַּת 25 שֶׁהָיְתָה בַּחוּרָה נוֹרְמָלִית לַחֲלוּטִין, וּפִתְאֹם הִתְחִילָה לִסְבֹּל מִבְּעָיוֹת נַפְשִׁיּוֹת שֶׁהָלְכוּ וְהֶחְמִירוּ. הַהוֹרִים עָשׂוּ אֶת כָּל הַהִשְׁתַּדְלוּיוֹת, גַּם הִשְׁתַּדְלוּיוֹת גַּשְׁמִיּוֹת וְגַם רוּחָנִיּוֹת, הָלְכוּ לְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים, לָרַבָּנִים, לְקִבְרֵי צַדִּיקִים, וְהַמַּצָּב רַק הֶחְמִיר עַד שֶׁהַבַּת הִגִּיעָה לְאִשְׁפּוּז כָּפוּי בְּבֵית חוֹלִים לְחוֹלֵי נֶפֶשׁ ל"ע. הֵם הָיוּ שְׁבוּרִים לְגַמְרֵי, חַסְרֵי אוֹנִים, מִתּוֹךְ תְּחוּשָׁה שֶׁאֵין מַה לַעֲשׂוֹת. אַךְ הקב"ה הָרַחֲמָן, רָאָה אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁלָּהֶם וְשָׁלַח לְאִמָּהּ שֶׁל הַבַּחוּרָה בְּמַתָּנָה אֶת הַסֵּפֶר "שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה". הִיא לָמְדָה אֶת הַסֵּפֶר וְהֵחֵלָה לְהַעֲבִיר כָּל יוֹם חֲצִי שָׁעָה בְּהוֹדָיָה עַל הַיִּסּוּרִים שֶׁהִיא סוֹבֶלֶת מֵהַמַּצָּב שֶׁל בִּתָּהּ. הִיא הִפְסִיקָה לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמָהּ וְאֶת בִּתָּהּ, וְהֵבִינָה שֶׁזֶּה נִסָּיוֹן מִשָּׁמַיִם וְקִבְּלָה בְּאַהֲבָה וְאָמְרָה תּוֹדָה, וּבְאֹרַח פֶּלֶא – מְסַפֵּר אוֹתוֹ יְהוּדִי – לְאַחַר חֹדֶשׁ יָמִים הַבַּחוּרָה הִבְרִיאָה לְגַמְרֵי וְהִשְׁתַּחְרְרָה. הַכֹּל נֶעֱלָם כְּלֹא הָיָה.

   הַסִּפּוּר הַזֶּה מַעֲלֶה נְקֻדָּה נוֹסֶפֶת חֲשׁוּבָה מְאֹד בְּעִנְיַן הַתּוֹדָה. אֲנָשִׁים שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה שָׁאֲלוּ אוֹתִי: וְכִי בִּגְלַל שֶׁהָאִמָּא אָמְרָה תּוֹדָה – הַיַּלְדָּה הִבְרִיאָה? וְעָנִיתִי: אָכֵן כֵּן. כִּמְעַט בְּכָל סוּג שֶׁל יִסּוּרִים, הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק עַל הָאָדָם הַסּוֹבֵל אֶלָּא עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה וְהַסּוֹבְבִים. עַל כֻּלָּם נִגְזְרוּ יִסּוּרִים מִשָּׁמַיִם בְּאֹפֶן מְדֻיָּק בְּיוֹתֵר. וּכְשֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִים עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁקְּשׁוּרִים זֶה לְזֶה, אִם אֶחָד מִתּוֹךְ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מַצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין – מִיָּד מִתְבַּטֶּלֶת הַגְּזֵרָה גַּם עַל כָּל הַשְּׁאָר, כִּי בְּרֶגַע שֶׁאוֹתוֹ אָדָם כְּבָר תִּקֵּן אֶצְלוֹ וְהוּא לֹא צָרִיךְ לִסְבֹּל יוֹתֵר, הַסֵּבֶל מִתְבַּטֵּל מִכֻּלָּם. בְּרֶגַע שֶׁהָאֵם הִתְבַּטְּלָה לַבּוֹרֵא עוֹלָם, אָמְרָה תּוֹדָה, וְקִבְּלָה אֶת הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה – אֵין מְצִיאוּת שֶׁהִיא תִּסְבֹּל בְּחִנָּם, וְזֶה מַה שֶּׁעָמַד לַבַּת שֶׁלָּהּ לִרְפוּאָה וּלְחַיִּים.

   וּמִכָּאן נִתַּן לִלְמֹד לֶקַח עָצוּם לְכֻלָּנוּ: כָּל צַעַר שֶׁל כָּל יְהוּדִי – זֶה צַעַר שֶׁל יְהוּדִים רַבִּים. וְלָכֵן מַסְפִּיק שֶׁרַק חֵלֶק מֵעַם יִשְׂרָאֵל יַגִּידוּ תּוֹדָה עַל הַיִּסּוּרִים, עַל הַגָּלוּת, עַל הַצַּעַר שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהָבִיא גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה לְכֻלָּם.

    

   הָרַב מֵשִׁיב לַשְּׁאֵלָה, הַאִם אָדָם אֶחָד יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר הַזּוּלַת, אַךְ בָּרוּר שֶׁהַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב אִם הַחוֹלֶה יִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל הָגָר, שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאֲתָה אֶת בְּנָהּ עוֹמֵד לָמוּת, "וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ". אַךְ בִּכְיָהּ לֹא עָזַר, וְהַיָּ֑לֶד  הֶחְלִיט לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ; וְאָז אוֹמֵר הַכָּתוּב, "וַיִּשְׁמַע... אֶת קוֹל הַנַּעַר". תְּפִלָּתוֹ עַל עַצְמוֹ, הִיא שֶׁעָזְרָה לוֹ! אָדָם חוֹלֶה מִתְפַּלֵּל מֵעִמְקֵי לִבּוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַמְּצוּקָה בְּכָל לִבּוֹ, וּתְפִלָּה כָּזוֹ תָּמִיד נַעֲנֵית.

 

 

Copyright © 2021 Breslov Institutions, Yeshivat "Shuvu Bonim",
All Rights Reserved.


 

דף ראשי

שעורים של הרב אליזר ברלנד שליט''א

 

הרב לוי יצחק בנדר זצ''ל